אני מתחברת לכל מילה שכתבת שם, אך אני לא בטוחה שקנדה היא הכתובת. חייבת להודות שהרעיון להגר תופס אותי יותר ויותר. אך כעקשנית מבטן ומלידה, אני לא מוותרת כל כך מהר.

זה ביתי בשם אלוהים חיים! פה נולדתי! והם לא נותנים לי, ולבני כמעט שום סיכוי להתפרנס בכבוד, כבנים במדינה נאורה.

ארצי חולה. מאד חולה. למה? בגלל אבחון לא נכון.

הכיצד?

"אתה בחרתנו". בשם ההבטחה הזו, ובשם "מן הים ועד הנהר", הם שודדים לי את הבית ובונים בכסף הזה כביש שמוביל לשום מקום, לוקחים פלוגת חיילים שתשמור על 2 מתנחלים מוטרפי חזון ועיניים, ועז ששייכת לערבי שעבר באזור.

הם הפכו את הארץ שלי לגברת שכולה רוח וצלצולים כל כך חזקים, שאי אפשר לשמוע כלום יותר. את כל המשכורת שאין לה, היא מוציאה על רכישת טובין וככל שהיא מתמכרת לזה, כך היא מוציאה עוד ועוד כספים, ולא מרפה. בפנים - היא ריקה כבר כמעט לגמרי. אין יותר קשב פנימה.. את מעט הכוח והדחף להגיע למקום שווה וראוי, היא ממירה בריצה לשום מקום.

"הבטיחו" לה להיות עשירה, מרופדת, רובצת על כריותיה בצבעים מתאימים לפימותיה, מים לים... ותראו כמה היא מקריבה למען החזון הזה! ולא רק זה, אנחנו אשמים, (לא משנה כבר מי. כל ממשלות ישראל אשמות כבר לטעמם...) כי המלצנו לה לעשות את זה. ומה רוצים עכשיו ממנה?!

ואם אנחנו מצליחים להכניס איכשהו אמירה שאינה עולה בקנה אחד עם דיעותיה - אז עולה הטיעון האולטימטיבי: אלוהים שלח אותה לשם. היא רואה את הקולות. היא גם מבינה אותם יותר טוב מכולם.

הפריץ במלוא הדרו קם על הגולם, ועלה אתו לארץ ישראל. והפריץ המתנחל הזה, שיושב בבתים מפוארים, ודורש עוד, ועוד ועוד, כי הוא נותר עם כל כך הרבה תאווה בידו... והבטיחו לו...

הם רוקנו לי את הבית. את המדינה שלי. הם לוקחים את הכל, ומרוקנים את המדינה הזו מתוכן, בשם משיחיות שלא עומדת בשום מבחן.

אבל עם אידיאל לא מתווכחים. אי אפשר לנצח אידיאל. ולכן, גם לא יהיו מנצחים במלחמה הזו שבפתח. במלחמת האחים שחביב בורגיבה חזה לפני עשרות שנים.

זו גם לא תהיה מדינה מפולגת. זו תהיה אנרכיה רדודה של סיסמאות.

זו תהיה אנרכיה חשוכה שתתאים את עצמה בדיוק מפלצתי לסביבה בה היא מתקיימת. רק אלה - צועקים אללה הוא אכבר, ואלה צועקים שמע ישראל.

הבעיה היא - שכולם הולכים לטבח.

יהודים - רחמו רחמו!!!!!

אגב, שמעתי שאתם מתכוננים לשטוף את הארץ כדי לשכנע לא רק את מתפקדי הליכוד אלא את כ - ו - ל - ם בצדקת דרככם. עשו לי טובה. אל תעזו להגיע אלי.

זה מה שיש לי להגיד. ואני כועסת. כל כך כועסת.

ס.פ. ישראל.