עמוד 14 גיליון מס' 5 ינואר-פברואר 2000       אינטר-עט של דלא-ניידי ומיסוי מקרקעין      סמכותו של השמאי המכריע האם על השמאי המכריע למקם שומתו בין גבולות המחלוקת אשר נקבעו ע"י בעלי הדין ? האם הוא כבול לשומות הצדדים או שמא, שומתו עצמאית ובלתי מוגבלת ? מאת עוה"ד ונינה, ויסמן לוי רקע כללי על פי התוספת השלישית לחוק תכנון ובניה, מוטלת חובת תשלום היטל השבחה במקרה שעקב שינוי תוכנית חלה עלייה בשווייה של החלקה. כדי לקבוע אם חלה עלייה כזו, יש לברר מה היה שוויה של החלקה עד כניסת התוכנית לתוקף (המצב הישן) ומהו שוויה עם קבלתה של התוכנית (המצב החדש). קביעת שיעור השבחה נעשית על ידי שמאי שהוועדה ממנה לצורך זה. הרוצה לערער על שיעור ההשבחה, רשאי לעשות זאת ע"י הגשת שומה מטעמו. אם קיימת מחלוקת בדבר שיעור ההשבחה בין שמאי הוועדה לשמאי הבעלים, ובין הצדדים לא הושגה הסכמה, מועברת עריכת שומת ההשבחה לשמאי שלישי – השמאי המכריע (סעיף 14(ב) לתוספת). כך קרה במקרה הנדון, ועל כן מונה שמאי מכריע בין הצדדים. השמאי המכריע קבע, לגבי במצב החדש, שומה העולה אף על זו שנקבעה ע"י השמאי של הוועדה. לטענת המערער, חרג השמאי המכריע מסמכותו , שכן שומת הצדדים - הוועדה והבעלים - הן לגבי המצב הישן והן לגבי המצב החדש, קובעות את תחומי השומה. הן אשר קובעות את גבולות המחלוקת, ורק בתוך גבולות אלה יכול הוא למקם את שומתו. המנוח ערער על החלטת השמאי המכריע לביהמ"ש השלום וערעורו נתקבל. על פסק הדין זה ערערה המשיבה לביהמ"ש המחוזי, ושם נהפכה הקערה. הערעור נתקבל ושומת השמאי המכריע אושרה. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור והרשות ניתנה. פסק הדין כב' השופט ת. אור קבע בפסיקתו, כי בתוספת לא נקבע שעל השמאי המכריע להיות קשור בדרך כלשהי לשומות השמאים מטעם הצדדים. באין כל הסכמה דיונית בין בעלי הדין לגבי גבולות השומה, אין עילה להגביל את סמכותו של השמאי המכריע לשומות של אחרים, אשר הוא אינו אחראי להן. הגבלה כזו אינה רצויה, וזאת בעיקר מצב, כמו במקרה הנדון, בו מתברר לשמאי המכריע שהשמאים מטעם הצדדים התעלמו מנתון מסוים, אשר יש בו השפעה על שווי החלקה הן במצבה הישן והן במצב החדש. במקרה כזה לא יהיה רצוי להגביל את השמאי שכן ייווצר מצב לפיו, האחרון יאלץ לעצום עיניו בפני נתון זה, רק מכיוון ששמאי בעלי הדין התעלמו ממנו עקב אי ידיעה או טעות. השופט אור מדגיש בפסק דינו, שבדרך כלל השאלת סמכותו של השמאי המכריע אינה מתעוררת. מנימוקים כאלה ואחרים שומות השמאים מטעם הצדדים נוטות בצורה ברורה לכדאיות הצד עבורו ניתנה חוות הדעת. לפיכך שומתו של השמאי המכריע תהיה בדרך כלל בשווי שבין שומות שמאי בעלי הדין. סקירה זו מובאת באדיבות "השער המשפטי" מגזין אינטרנט יומי בנושאי חוק ומשפט בעריכת עו"ד דן חן סקירה משפטית לעיון בפסק הדין לחץ כאן