העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עדי מוסקוביץ (יו"ר העמותה) ועו"ד דן ארטן, והיא תולדה של דיונים בפורום "ארנונה" שבאתר המכון לחקר המיסוי המוניציפאלי.
העותרת טוענת, כי האכרזה סותרת את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואת עקרון החוקיות, בהיותה שלא על פי חקוק ובאופן שאינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עוד נטען, כי האכרזה פוגעת בזכויות היסוד במידה העולה על הנדרש ובעלת תחולה רטרואקטיבית.
לגבי התחולה הרטרואקטיבית טוענת העותרת, כי הרשויות המקומיות יקבלו שיעבוד ראשון על מקרקעין בגין חובות שנוצרו טרם פרסום האכרזה, אף מבלי לרשום את השעבוד, וכי תוצאה זו סותרת גם את עקרון החוקיות והיא תפגע בקניינם של נושים מובטחים שקיבלו משכנתא לפני האכרזה.
עוד נטען בעתירה, כי הרשויות המקומיות קפאו על שמריהן במשך שנים ארוכות ולא עשו די לגבות את המגיע להן, וכי החובות אינם תוצאה של קשיי גבייה אוביקטיביים. "אין לתקן את העוול שנגרם לציבור כולו באשמת נציגיו ונבחריו, על ידי פגיעה בזכויות יסוד מוגנות", נטען.
טענה נוספת שיש בפי העותרת היא, שנושא הגבייה הוסדר בפקודת העיריות, וכי הסדר זה הוא ייחודי ויש בו כדי לאיין את הסמכות להכריז על הארנונה כמס בהתאם לפקודת המסים (גביה). בעתירה נטען, כי שר האוצר הבהיר שהאכרזה פוקעת ביום 31.12.00 ולא ניתן לעשות שימוש בסמכויות הגביה לאחר מועד זה.
העותרת טוענת כי בכך הוסרה אי בהירות שהייתה לגבי מועד תחולתה של האכרזה. מהעתירה עולה, כי האכרזה נועדה לתת פתרון ביניים להצטברות חובות ארנונה של מיליארדי שקלים ברשויות המקומיות, עד לחקיקת תיקון לפקודת העיריות בנושא סמכויות הגבייה. יצוין, כי הצעת חוק בעניין זה הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת.
כב' השופטת דורנר הורתה למשיבים להעביר תגובה מקדמית בתוך 30 ימים. טרם הוגשה תגובה.
