לא מזמן השתתפתי בכנס שנוהל על-ידי זוג פסיכולוגים, שנושאו היה: שוויוניות בין גברים ונשים. המרצה, דוקטור לפסיכולוגיה, דיבר על תפקידם המשתנה של נשים וגברים בעידן החדש, כשסיסמת השוויון בין שני המינים הפכה למושג מיושן מעט והחלוקה המלאכותית של תפקידי נשים -גברים שהייתה פופולרית בעבר, שבקה חיים כבר מזמן ואין לה יותר ביטוי בחברה מערבית, נאורה וליברלית כשלנו.
בעוד הדברים הללו מהדהדים בראשי, שמעתי כיצד מישהו מהנוכחים בכנס, שזיהה את אשתו של המרצה בקהל, דוקטור לפסיכולוגיה גם היא, לוחש על אזנו של שכנו: "תראה, המרצה הביא את אשתו...".
מסקנתו ההגיונית נבעה, כמובן, מתוך ההנחה הפרועה שרעיית המרצה הגיעה על תקן "האשה הקטנה" המתלווה לבעלה, נבלעת בקהל השומעים ושומעת בצמאון וביראת כבוד את דבריו, וכי למה עוד ניתן לצפות מאשה?!
"והוא הביא את אשתו" - משפט "מחוזי" שדורש התייחסות רצינית.
אם ננסה לפרק לגורמים את המשפט ולפענח את המשמעות המסתתרת מאחורי המילים הללו, נגלה מספר תגליות מרעישות:
