עמוד 22



שנה שניה * גיליון מס' 8 יולי-אוגוסט 2000  

אינטר-עט ARNONA מגזין של נדלן ומיסוי מקרקעין



חישוב ימי פגרה לצורך הליכי השגה וערר

מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד




ביום 26.10.99 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת פסק דין בעניין ע"ש 721/99 ניו פארם דראגסטור נגד מנהל הארנונה בעירית נצרת (טרם פורסם). פסק הדין, אשר ניתן על-ידי כב' השופטת ד"ר דנון, קובע במשפט אחד, ללא כל נימוקים, כי ימי פגרה של בית המשפט אינם נמנים על הימים לצורכי ערעור בפני בית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערר (תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי). קריאת פסק הדין והסקת המסקנות ממנו מחייבת זהירות רבה.

ראשית, מדובר באמרת אגב, בלתי מנומקת, הסותרת לכאורה פסיקה אחרת של בית המשפט העליון. בבש"א 4780/96 פסק בית המשפט העליון, כי השאלה האם תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי חלה על החלטת ועדת הערר לפי חוק מס שבח, לא הוכרעה ויש לה פנים לכאן ולכאן. יחד עם זאת, יצא בית המשפט מנקודת ההנחה שתקנה 529 אינה חלה, מבלי לפסוק סופית בדבר, וקבע שימי פגרה באים במניין הימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט ישב כערכאת ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, שהייתה בדעה נחרצת, כי ימי פגרה באים במניין הימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון על החלטת ועדת הערר.

שנית, פסק הדין של כב' השופטת דנון, כמו פסק דינו של בית המשפט העליון בבש"א 4780/96 הנ"ל, מתייחס לערעור לבית משפט על החלטת ועדת ערר. אין, אפוא, למצוא בפסק הדין התייחסות להליכים בפני ועדת הערר או מנהל הארנונה. תקנה 529 אף אינה מתייחסת להליכים מחוץ לבתי משפט או וועדות ערר וכל כולה נוגעת למועדים לפי תקנות סדרה דין האזרחי, שאינן חלות בהליכים לפני מנהל הארנונה או ועדת הערר. מעבר לכך, יש להוסיף, כי ההליכים בפני מנהל הארנונה נושאים גוון מנהלי, ולא שיפוטי, ואין אפוא כל ספק שפסק הדין בעניין ניו-פארם אינו נוגע בהליכי השגה. לפיכך, על מנהלי הארנונה להשיב להשגה במועד, מבלי להתייחס לימים שהם ימי פגרת בית המשפט.

עם זאת, דומה כי לעיתים ידחה המועד בהליכי השגה וערר ערר, בדומה להליכי ערעור בפני בית המשפט. מדובר במקרים עליהם תחול הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות התשמ"א-1981 , אשר זה לשונו: "במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה."

לפיכך, אם היום האחרון לעשיית מעשה נופל על ימי פגרה או שבתון שעל פי חקוק, ידחה המועד ליום הראשון שיבוא לאחר תום הפגרה או השבתון. ברם, יש לשים לב, כי מדובר בשבתון ופגרה שנקבעו על פי חקוק. כך, למשל, פגרת הפסח באה במניין הימים לצורך הליכי ההשגה, הואיל וימי חג הפסח אינם ימי פגרה או שבתון על פי חקוק ברשויות המקומיות.

נדרשת אפוא זהירות רבה ביישום אמרת האגב השנויה במחלוקת ואשר הוזכרה בפסק דין ניו-פארם.






הפורטל לנדלן ןלמיסים בישראל