שמאות מקרקעין הינו מקצוע המוסדר בחוק שמאי מקרקעין ומפוקח ע"י מועצת שמאי המקרקעין. המועצה מתמנה ע"י הממשלה ושר המשפטים וכוללת חמישה נציגי ממשלה וארבעה שמאי מקרקעין. שמאי מקרקעין הינו מי שרשום בפנקס שמאי המקרקעין המנוהל ע"י שר המשפטים או מי שהוסמך לכך על ידו. רשאים להירשם בפנקס מועמדים אשר עומדים בדרישות החוק, עברו בהצלחה כעשר בחינות מקצועיות הנערכות מטעם המועצה וסיימו תקופת התמחות (סטאג') של שנתיים. החוק אוסר על אדם לעסוק בשומת מקרקעין או להציג עצמו כשמאי מקרקעין אלא אם הוא רשום בפנקס.
על שמאי המקרקעין לפעול בהתאם לתקנות האתיקה המקצועית אשר נקבעו על ידי שר המשפטים. החוק מסמיך את מועצת השמאים לחקור, לדון ולהעניש בכל מקרה שבו נאשם שמאי בהפרת תקנות האתיקה או בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע וכן בכל מקרה של הרשעת שמאי, על ידי בית משפט, בעבירה שיש עמה קלון. העונשים שבסמכות המועצה לפסוק לשמאי שנמצא אשם הם: התראה, נזיפה, השעיה מעסוק במקצוע לתקופה של עד שלוש שנים ומחיקת שמו מפנקס שמאי המקרקעין.
מקצוע שמאות המקרקעין הינו מקצוע רב תחומי המשלב, בנוסף לתורת השמאות, עקרונותיה וכלליה, ידע בשורה מגוונת של תחומים כמו הנדסת בנין, מיפוי, מדידות, חוקים ופקודות, תכנון ובניה, כלכלה, מיסוי, חשבונאות ומימון. יתרונו של השמאי בכל הקשור לטיפול במקרקעין נובע בין השאר מהתמחותו בהבטים השונים הקשורים למקרקעין, הבטים הנדסיים וטכניים מצד אחד, כלכליים ומשפטיים מצד שני. רבים מהשמאים במדינה הינם בעלי השכלה פורמאלית בתחומים אקדמאים נוספים כגון הנדסה, אדריכלות, תכנון ערים, כלכלה, מדידות, מנהל עסקים, משפטים, סטטיסטיקה, חשבונאות וכו'.
השימוש הנפוץ שעושה הציבור הרחב בשרותיו של שמאי המקרקעין הינו הערכת שווי דירה או בית לצורך קבלת משכנתא. מסיבה זו אין מודעות ציבורית מספקת, הן למגוון השרותים שניתן לקבל מהשמאי והן לכישוריו כיועץ מומחה בתחום הנדל"ן. למעשה השמאי הינו הגורם המקצועי המתאים ביותר לייעץ בהיבטים השונים של הטיפול במקרקעין. כאמור, הוא פועל במסגרת החוק ובכפוף לכללי אתיקה מחייבים, הכשרתו הינה רב תחומית, הוא מכיר את שוק המקרקעין, את ענף הבניה, את הכוחות הכלכליים הפועלים על השוק ואת ההבטים החוקיים המשפיעים על המקרקעין. כל אלו מבטיחים ללקוח המשתמש בשרותיו, יעוץ מקצועי ברמה גבוהה, יעוץ אחראי, הוגן ואוביקטיבי.
שומת מקרקעין עוסקת לרוב באומדן שווי שוק של זכויות במקרקעין או באומדן הפרשי שווי כגון עלית ערך וירידת ערך, כמו גם בקביעת דמי שכירות ראויים, חלוקת מקרקעין, מיסוי מקרקעין, תשלומים למינהל מקרקעי ישראל וכו'.
הבסיס לשומת שווי השוק, הינו המחיר שישלם קונה מרצון למוכר מרצון, כלומר הסכום בעל ההסתברות הגבוהה היותר שעשוי להתקבל בתאריך נתון עבור הזכויות בנכס בעסקה הוגנת. בניגוד לאנליסט בשוק ההון, המנסה לחזות את פני העתיד, השמאי עוסק בעיקר בהווה ובעבר ופחות בתחזיות לעתיד. כיוון שבזכויות במקרקעין אנו עוסקים, הרי שעל השמאי לבדוק את מצבו המשפטי של הנכס ואת טיב הזכויות ולהתחשב בהן בבואו לאמוד את שווי השוק.
לא כל אומדן שווי נועד לקביעת שווי השוק וקיימים הבדלים בין שומות שונות בהתאם למטרותיהן. אין דין שומה לצורך מכירת נכס כדין שומה לשעבוד נכס כבטחון להלוואה, שווי הזכויות לרכישה יכול שיהיה שונה משווין לצורך חלוקת רכוש ואומדן עלויות הבניה שונה משווי המבנה המושלם. על השמאי לקחת בחשבון את מטרת השומה, להגדיר את מונח השווי בו הוא מטפל ולהתייחס אליו בהתאם.
שומת מקרקעין כוללת לפחות את הפרטים הבאים: מטרת השומה, הודעת השמאי על ביקור בנכס, שמו של המבקר ומועד ביקורו, המועד הקובע לעניין השומה, פרטי זיהוי הנכס, תאור הסביבה, תאור הנכס, מצבו התכנוני ואפשרויות השימוש בו, מצבו המשפטי וטיב הזכויות המוערכות, העקרונות שלפיהן נערכה השומה, השיקולים שהובאו בחשבון והתוצאה הסופית של כל אלו
