אין כנראה גבול ליצירתיות של פקידי השומה של הארנונה העירונית. במקרה הנידון נדרש נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כבוד השופט אורי גורן, להכריע בסוגיה "כבדת משקל" - האם לנוכח גובהו של קיר מסוים והמרחק שבינו לבין קצה המבנה ייחשב המבנה כבניין תעשייה או כסככה.
במתחם של חברת אגד עמד לו מבנה ובו שני קירות. באמצע המבנה נבנתה מחיצה גבוהה אולם לא צמודה לתקרה. פקיד השומה של הארנונה של עיריית חולון שם את המבנה כבניין בתעריף הגבוה כ"מבנה תעשיה", ואילו אגד התעקשה, כי המדובר ב"סככה" שלה תעריף זול יותר.
בצו הטלת הארנונה מוגדרת "סככה" כ"מבנה עד שני קירות מחומר כל שהוא ושאינו מחופה בבטון", אולם "סככה מקורה שיש לה למעלה משני קירות תחשב כמבנה תעשייה ומלאכה, מבלי לקחת בחשבון את החומר ממנו בנוי הקיר". ההשגה נדחתה בידי מנהל הארנונה של עיריית חולון, וועדת הערר של הארנונה דחתה את הערר. על החלטה זו הוגש ערעור.
נפסק, כי סלע המחלוקת הינו האם המחיצה היא "קיר" אם לאו. על פי מילון אבן-שושן גם מחיצה שאינה מגיעה לתקרה היא "קיר". במקרה דנן, הגובה הרב של המחיצה והמרחק הקטן בינה לבין התקרה מצביעים על כך כי המחיצה היא "קיר". עתה עולה השאלה האם זהו הקיר אליו התכוון חוק העזר בבואו לסווג מבנה בעל למעלה משני קירות כ"מבנה תעשיה".
במונח "קירות" הייתה הכוונה לקירות חיצוניים ולא לקירות פנימיים. על פי הפרשנות התכליתית של החוק למובנים לשוניים רגילים של המונח "קיר" יש לבחור בזה שיגשים את תכלית החוק. החוק התכוון להבדיל בין "מבנה תעשיה" ל"סככה" על פי מידת ההפרדה מהסביבה החיצונית, ולכן, לא הייתה הכוונה לקיר המצוי בתוך במבנה ומשמש למחיצה פנימית. הערעור התקבל ביום 13.12.00.
ב"כ המערערת עו"ד י. דיין - ב"כ המשיבה עו"ד א. יעקב-סולובציק.
הפעם, אין לי הערות לפסק הדין ולכל הנמקותיו. כבוד השופט מצא את דרך המלך לעשות גם דין וגם צדק. יש לי רק הרהורים נוגים על מצבן הכספי של הרשויות המקומיות המחפשות את האגורה מתחת לפנס למרות שהיא נמצאת הרחק ממנו. אין לי מושג מהו הסכום הכספי שהיה שנוי במחלוקת כתוצאה מחילוקי הדעות בדבר מניין הקירות במבנה, אולם האם עומדים אנו בפתחו של עידן חדש שבו ידון בית המשפט המחוזי בכל מחלוקת בדבר יישום שומת הארנונה של 260 פקידי השומה של הרשויות מקומיות אל מול 1,000,000 נישומיהם?
