|
דבר העורך
קוראת יקרה, קורא יקר
גלובס נדל"ן
החודש התחלתי לעבוד במערכת גלובס כעורך ספריות מיסוי ומשפט. ספריות אלה ערוכות כאינדקס של המאמרים המקצועיים שהתפרסמו בגלובס, והן מעשה ידיו להתפאר של משה ליכטמן, עורך גלובס נדל"ן.
תפקידי הוא לבנות אינדקסים של נושאי משנה, ועוד רבה המלאכה. בינתיים, אתם מוזמנים לבקר בספריית
מיסוי נדל"ן וכמובן באינדקס של
הארנונה העירונית. בנוסף לזה, אני עורך
mailing list
שבועי חדש של מיסוי ומשפט של נדל"ן, והנכם מוזמנים
להירשם ללא תמורה.
בקרוב, אתחיל לנהל פורום מקצועי חדש של נדל"ן בגלובס בנוסף
לפורום האישי שלי
שזכה השבוע לתוספת של מנוע חיפוש.
לב שחור
האגוד לזכויות האזרח בישראל ואחרים עתרו לבג"צ 6214/01 נגד שר הפנים אשר אסר את כניסתם לישראל של הזמר שינה פיטרס ולהקתו לקונצרט מוסיקה שנועד ליום 3.10.01.
כבוד השופטים א' מצא, ד' דורנר וא' פרוקצ'יה כתבן בפסק דינם: ההחלטה לדחות את הבקשה למתן אשרות כניסה, ואשר כנגדה הופנתה העתירה שלפנינו, הייתה, בעליל, החלטה שגויה שחרגה ממתחם הסבירות. נבקש להטעים, כי עם תופעת העובדים הזרים השוהים בישראל שלא כדין רשאי משרד הפנים (וכמדומה שהוא אף חייב) להתמודד במסגרת סמכותו ובדרכים הנאותות. מניעת כניסתם של אומנים, אך בשל כך שלעובדים זרים השוהים בישראל שלא כדין עשוי להיות עניין מיוחד באומנותם, אינה יכולה להיחשב כאמצעי לגיטימי להתמודדות עם תופעת העובדים הזרים. יש להצטער שבית המשפט נאלץ לעסוק בעניין אלמנטרי, שיכול וצריך היה למצוא את פתרונו במתן ייעוץ משפטי ליחידה במשרד הפנים המופקדת על בדיקתן של בקשות מסוג זה.
פסק הדין
הסיפור האמיתי הוא, שפקידת משרד הפנים, בתיה כרמון, החליטה כנראה שהמוסיקה של שינה פיטרס ולהקתו אינה לטעמה, ולא התירה
את כניסתם לישראל, מטעמים של דת, גזע, ומין. ועל מה שהיה יש לי שלוש הערות.
א. בתיה כרמון, יש לך לב שחור. זו בושה לחברה שאנשים כמוך חיים בקרבינו. זו בושה למדינה שמעסיקה אותך בשרותה.
ב. פרקליטות המדינה, אני נבוך מכך שחברים שלי למקצוע מגוננים על עמדות מאוסות כגון דא, המתאימות לשלטון טוטליטרי של גנרליסימו ברפובליקת בננות.
ג. שופטי בית המשפט הגבוה לצדק, תודה. כנראה שאתם המחסום האחרון מפני השתלטות של שלטון חסר רסן על החברה בישראל. בזכותכם יש תקווה.
|
ועדת רבינוביץ
במז"ט ובשעה טובה מונתה לה הוועדה השלישית במניין (עד 120), שתפקידה להמליץ על רפורמה במיסוי הנדל"ן.
העיתונות הוצפה לפתע בקריאות פופוליסטיות של פוליטיקאים תאבי קולות, המצהירים לאומה השכם והערב, כי הם בעד הפחתת המיסוי (אבל לא בעד הפחתת תקציבי משרדיהם).
כנראה שסקרים סודיים שנערכו על ידם (על חשבוננו) לימדו, כי יש עוד פריירים שמאמינים למה שכתוב בעיתון.
אני צופה, שלאחר "דיונים מעמיקים" יבטל האוצר איזה מס או שניים, שמשקלם בתקציב חליבת בעלי הנדל"ן הוא 2%, האופוזיציה (יש כזאת?) תזעק שזו כלכלת בחירות, ונוגשי המס ימשיכו לרוץ לבית המשפט
העליון עם כל נישום, שאולי חסך 20,000 ש"ח בעקבות תכנון מס זהיר.
בשלהי חודש אוגוסט פרסמתי בגלובס מכתב פתוח אל ועדת רבינוביץ, ובו קראתי להם להמליץ לבטל את מס הרכישה (אם לפוליטיקאים מותר...). לקריאת הכתבה
הקלק כאן.
מגזין ARNONA
מגזין ARNONA חוגג את יום הולדתו השני, ונכנס לשנתו השלישית.
האתרים שלי גדלו והתפתחו במהלך שלוש וחצי שנות פעילות, מספר העמודים מתקרב ל-1000
ומספר המבקרים הולך וגדל לאט ובהתמדה.
תודה לכולכם על ההשתתפות, ואני מאמין ומקווה שאתם מוצאים
בהם תועלת.
ועתה הגיעה העת לרענן את הזכרון הקולקטיבי באיזכור דברים שכתבתי במדור זה בשנה החולפת.
אם ברק מצליח להעביר במהלך שנה זו את רפורמת המס בכנסת, לפרק ישובים ולשמור על כיסאו - אז הוא אלוף העולם בהישרדות פוליטית.
(יוני 2000)
כשלון השיחות בין ברק לאסד וכשלון הוועידה בקמפ-דויד מציבים בפני ראש הממשלה סדר עדיפויות שבו גזירות המס הן במקום האחרון.
(אוגוסט 2000)
בינתיים הנבואה מתגשמת. החדשות האחרונות הן שהיישום (של הרפורמה) נדחה למחצית 2001. ניסיון החיים מלמד, כי מה שנדחה פעם אחת עתיד להדחות פעם נוספת.
(אוקטובר 2000)
אני מבקש מכם להצטרף אליי לתפילת אשכבה לזכרה של הרפורמה במסים תנצב"ה.
מיום שנתעברנו ברפורמה צפיתי כי נפיל את העובר.
(דצמבר 2000)
תקוותי היחידה היא, כי אריק שרון ירצה להיכנס להיסטוריה של עם ישראל כעושה שלום ולא כאדריכל חרפת סברה ושתילה. אני מקווה שהוא ינסה ללכת בעקבותיו של מנחם בגין, הדגול שבמנהיגנו, ולא בעקבותיו של יצחק שמיר.
(דצמבר 2000)
יש רק מקום אחד שבו שרון אינו מסכן את תהליך השלום - כסא ראש הממשלה.
(פברואר 2001)
עראפת מעוניין לקבל את המדינה שלו על מגש של כסף. מזה שנתיים הוא קורא לעולם - אני רוצה פיקוח בינלאומי, משום שישראל הורגת את בני עמי.
(אפריל 2001)
ובזה סיימתי הפעם מדור נוסטלגי של העלאת זכרונות, חשבון נפש, וקינה על מה שהחמצנו.
ניפגש כאן, בבריאות טובה, בעוד חודשיים, ונאמר אמן.
שלכם ובשבילכם
הנריק רוסטוביץ
|
