עתמ 001242/01 אורן רחל ואח' העותרים נ ג ד  עירית הרצליה המשיבה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כב' השופטת מיכל רובינשטיין [20.9.01] העותרת: ע"י ב"כ עו"ד צחי הורוביץ עו"ד עוזי נקש המשיבה: ע"י ב"כ עו"ד אילנה בראף-שניר פסק דין   1. העתירה המינהלית שבפני הוגשה על-ידי 89 תושבים המתגוררים בהרצליה (שכונת נווה עמל) ברחובות; קיבוץ גלויות, מורדי הגיטאות, רכב ישראל וצעירי ציון. ברחובות האמורים ביצעה עיריית הרצליה עבודות פיתוח שכללו סלילת כביש או מדרכה, ביוב, ניקוז ותיעול. העותרים טענו, באמצעות פרקליטיהם המלומדים כי הם מתגוררים באחד מן הרחובות האמורים מאז שנות השישים, וכי ככל הנראה (וכדברי העתירה סע' 2) כבר שילמו בעבר אגרות בקשר לסלילה, לביוב וכו', וכי אין לכן מקום כי יידרשו עתה לשלם אגרות כאמור, כפי שעלה מן ההודעות שקיבלו מעירית הרצליה. יצויין כאן בהקשר לאמור לעיל כי לעתירה לא צורפו ראיות כלשהן המצביעות על תשלום מסויים במועד מוגדר הקשור לעבודות הנ"ל. טענת העותרים היתה כי אין בידיהם קבלות מן התקופה בה בוצעו, לדבריהם, העבודות הקודמות, היינו קרוב יותר לשנות השישים, ומכאן עתירתם, כפי שפורט להלן. 2. העתירה המינהלית שבפני מתבססת על חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998, והיא מתמקדת כל כולה בדרישה שהרשות המקומית תספק למשרדו של ב"כ העותרים שורה של מסמכים, תסריטים ומפות כפי שיפורט להלן: "א. עותק מלא ושלם מפרוטוקול של כל אחד מהדיונים במועצת העיר הרצליה, בהם נדונו ו/או התקבלו החלטות בענין ביצוע כל אחת מעבודות הפיתוח שבוצעו ברחובות קיבוץ גלויות, מורדי הגטאות, רכב ישראל וצעירי ציון בהרצליה (להלן: 'הרחובות') משנת 1960 ועד למועד הגשת העתירה דנן. (עבודות פיתוח בעתירה זו מזמען: סלילת כביש ומדרכה ו/או רחוב מעורב, ביוב, ניקוז ותיעול). ב. הודעה על החלטה להתקין ו/או התקנה של כל אחת מעבודות הפיתוח ברחובות, מהשנים 1960 ועד למועד הגשת העתירה. ג. עותק מכל הכרזות הרחובות כ'רחוב ציבורי' משנת 1960 ועד למועד הגשת העתירה. ד. צווי ו/או תעודת מהנדס העיר בדבר תחילת עבודות הפיתוח ברחובות משנת 1960 ועד למועד הגשת העתירה. ה. מפות מצביות ו/או טופוגרפיות של הרחובות לפני ולאחרי ביצוע כל אחת מעבודות הפיתוח שבוצעו ברחובות, משנת 1960 ועד למועד הגשת העתירה. ו. התוכניות והתשריטים של ביצוע עבודות הפיתוח ברחובות משנת 1960 ועד למועד הגשת העתירה. ז. היתרי הבניה לביצוע עבודות הפיתוח ברחובות שבוצעו משנת 1960 ועד למועד הגשת העתירה. ח. עותק מכל תקציב, לרבות אך לא רק תב"ר, בו נכלל ביצוע כל אחת מעבודות הפיתוח שבוצעו ברחובות משנת 1960 ועד למועד הגשת העתירה. ט. דיווח ו/או ריכוז ו/או רישום ו/או חשבון תשלומי דמי ההשתתפות ו/או היטלי פיתוח, לגבי כל אחת מעבודות הפיתוח ברחובות, משנת 1960 ועד למועד הגשת העתירה. י. עותקי קבלות ו/או אישורי תשלום ו/או חשבון סופי בגין תשלומי דמי השתתפות ו/או היטלי פיתוח של כל אחד מהעותרים לגבי כל אחת מעבודות הפיתוח ברחובות, משנת 1960 ועד למועד הגשת עתירה זו. יא. הסכם פשרה שגובש בין המשיבה לבין העותרים ו/או תושבי אחרים בשכונת נוה עמל בהרצליה ו/או נציגות של העותרים או תושבים כאמור". (עמ' 1 לעתירה).  3. כפי שעולה מרשימת הדרישות הנ"ל, המדובר על פרטים רבים ביותר אשר אינם קשורים במישרין לתשלום הקונקרטי של עותר זה או אחר, אלא לכל תהליכי הפעולה העירונית באזור הנ"ל, כפי שהיא משתרעת על פני תקופה ארוכה ביותר של כ- 40 שנה. העותרים, מפי ב"כ המלומד, גם אינם מסתפקים בעיון בחומר המסועף אלא דורשים כי יכינו עבורם עותקים שישלחו למשרדו של עורך דינם. 4. המשיבה טענה כי אין לחייבה לקיים את דרישת העותרים בהיקפה ובצורתה כפי שפורט בעתירה והובא בתמצית לעיל. היא הסתמכה על סעיפים 8(1) ו- 8(2) לחוק הנ"ל בדבר חופש המידע, הדן ביעילות לדחיות בקשות במקרים מסויימים. כפי שנאמר שם רשאית רשות ציבורית לדחות בקשה לקבלת מידע, אם הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה, או אם המידע נוצר או נתקבל בידה למעלה משבע שנים לפני קבלת הבקשה, ואיחורו כרוך בקושי של ממש. כדברי ב"כ המלומדת של הרשות המקומית-המשיבה, כמתואר לעיל, מדובר על טענה של העותרים לפיה שילמו כבר עבור העבודות הנ"ל וכדי להשיג ראיה לטענה זו די בכך שהתושב הנוגע בדבר יעיין בתיק הבניה הרלבנטי לנכס שלו, ויצלם כל מסמך משם שיכול להעיד על התשלום. היא גם הצהירה בפני בית המשפט כי היא מוכנה להעביר לב"כ העותרים טבלה המרכזת בצורת דו"ח את כל המימצאים שהעיריה מצאה לגבי תשלומים או חיובים מן העבר. נוסף לכך העבירה גם מסמך שנערך ב- 5.7.01 וששוגר לועד שכונת נוה עמל, אשר בו נמצאים הרחובות הנ"ל ובו פירוט של הסלילות שבוצעו, עבודות הביוב והעקרונות בדבר תשלום עבור התקנת ביוב. כמתואר שם, התשלום הוא עבור כל שלב של עבודה והוא חד פעמי, ומי ששילם בעבר בגין שלב משלבי ההתקנה של מערכת הביוב, לא ידרש לשלם פעם נוספת. (ראה נספח ב' לתשובת המשיבה). ב"כ המלומד של העותרים לא הסתפק בתגובה הנ"ל של הרשות המקומית, הוא דרש כי תחילה יועברו אליו כל המסמכים שהמשיבה הצהירה שהיא מוכנה להעבירם, ורק לאחר מכן יחליט אם הדבר מספק אותו אם לאו. 5. חוק חופש המידע הנהיג חידוש חשוב ביחסיהם של הרשויות המקומיות והאזרח בכך שביסס כדין את זכותו של האזרח לקבלת מידע על מהלכי הרשויות. אכן, נכון שטענת ב"כ העותרים כי מי שמבקש מידע מן הרשות אינו חייב לציין את הטעם לבקשתו, אולם אין מובן מהוראותיו של החוק ומסע' 8 שבכלל זה, כי המחוקק ביקש לשמור על מימדים סבירים של דרישת מידע. למותר להוסיף כי אם הרשויות יוצפו בדרישות מידע בלתי סבירות בעליל בהיקפן, יהיה בכך לא רק כדי לסכל את פעולתן התקינה של הרשויות, אלא יהיה בכך בראש ובראשונה כדי למנוע הלכה למעשה השגת מידע על-ידי האזרח כאשר מידע זה דרוש לו מבחינה עיונית לצורך הגנה על האינטרסים הליגיטימים שלו. הרשות איננה צריכה לעמוד מול דרישות האזרח תוך הפעלת קנה מידה מכביד או מצמצם, צריכה להיות גישה פתוחה המטפחת את השקיפות. אולם כאשר הדרישה חורגת מן המידה הסבירה באופן ניכר ומהותי כגון דרישה סוחפת וגורפת של מסמכים רבים לגבי תקופה של כ- 40 שנה, רשאית הרשות להעלות את הטענות המפורטות בסע' 8 לחוק. כאמור, אין למהר בהעלאת טענה זו, אולם במקרה דנן בו מועלית דרישה לפרוטוקולים, תשריטים, מפות ועוד, הכל מפורט לעיל לתקופה של כ- 40 שנה כאשר הדרישה המהותית היא הלכה למעשה, חיפוש אחרי קבלה בדבר תשלום עבור סלילה או ביוב בעבר, יש ברוחב היריעה הבלתי רגיל וסביר של הדרישה כדי לבסס הסתמכות על סע' 8. כאמור לעיל אין ספק כי התושבים רשאים לדרוש את הראיות בדבר תשלומים בעבר. אולם ים המסמכים, היינו יא' סוגי מסמכים לפי הפרוט שהובא לעיל לגבי 40 שנה, אינו עומד בכל יחס סביר לעבודה הנדרשת או למטרה המוצהרת של הדרישה לגילוי המסמכים. 6. אשר על כן אני מורה כי הרשות המקומית תעביר את המסמכים בקשר לתשלומים בעבר ויתר סוגי המסמכים שהרשות הביעה נכונות למסרם בדיון מיום 12.9.01, תוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה, והנני דוחה את יתרת הדרישות של העותרים כמפורט בעתירה. אין צו להוצאות.