|
עתירה בקשר לתוכנית של "שימור מבנים ואתרים בתל-אביב"
ארגון הקבלנים והבונים בתל-אביב ואחרים הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב
מאת הנריק רוסטוביץ ופנחס גלעד
העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד עופר טויסטר וחגית המאירי, ובה ביקשו העותרים מבית המשפט להורות לוועדה המחוזית:
1. לסיים לאלתר משלוח הודעות כחוק, בנוגע להפקדתה של תכנית מתאר מס' 2650ב' "שימור מבנים ואתרים בתל-אביב" לכל בעלי ומחזיקי מבנים בתחום התכנית, ולמצער לבעלי ומחזיקי המבנים לשימור, המבנים במתחמים לשימור והמבנים הגובלים להם, כהגדרתם בתכנית;
2. לסיים את הטיפול בתכנית במועד הקבוע בחוק;
3. להקפיד ולפעול בהתאם להוראות החוק ככל הנוגע להליך אישורה של התכנית.
בחודש ינואר 2001 הופקדה התוכנית בועדה המחוזית, והיא מייעדת למעלה מ- 1300 מבנים לשימור, תוך הטלת מגבלות על מספר דומה של מבנים נוספים המצויים במתחמים לשימור והטלת נטל כלכלי כבד על הציבור.
העותרים המתנגדים לתוכנית טוענים, כי מצבם של עשרות אלפי בעלי זכויות ועניין במבנים המיועדים לשימור, או המצויים במתחמים לשימור, הנתונים כיום באי ודאות תכנונית – כלכלית, יוטב לכאורה עם סיום הליכי הטיפול בתכנית, היינו, בין אם תתקבלנה מאות ההתנגדויות שהוגשו לתכנית זו, ובין אם תידחינה והתכנית תאושר. בשני המקרים ימצא להם, תיאורטית לכל הפחות, מזור כלכלי. ואולם, המצב הנוכחי בו, מחד, מוקפאים הליכי התכנון בבניינים אלה, ומאידך, והעדר תכנית מאושרת (המקנה זכאות לפיצויים), פוגעת קשות וללא תכלית בנכסים אלה ובבעליהם.
לטענת העותרים, הנזק העתיד להיגרם לבעלי זכויות ועניין במבנים המיועדים לשימור, ולעותרים בכללם, בשל עיכובים באישורה של תכנית השימור, מקבל משנה תוקף נוכח גלגוליה של תכנית השימור, עובר להפקדתה, אשר השלכותיהם על בעלי עניין במבנים לשימור בעיר, לרבות העותרים, נמשכות מזה כעשור, הגם שהתכנית הופקדה רק בחודש ינואר 2001.
ביוני 1991 פורסמה לראשונה הודעה על הכנת תכנית שימור לעיר תל-אביב. התכנית נדונה בועדה המחוזית וזו פרסמה הודעה לפי סעיף 78 לחוק בדבר הגבלת הבניה בעיר למשך שלוש שנים. הודעה זו גרמה להפחתה בהליכי הבניה ולנקיטת משנה זהירות מצד יזמים בנוגע להשקעות ולעסקי נדל"ן במבנים לשימור בעיר, בעיקר בשל חוסר ודאות לגבי הוראות התכנית ותחולתה. עקב כך, נגרם גם נזק לקופה הציבורית, היינו להכנסות העירייה שמקורן במיסוי וברישוי, באשר פחתו הליכי התכנון ובניה במבנים לשימור בעיר.
העותרים טוענים, כי לאחר כשלוש שנים, משהבינה הועדה המקומית כי אין ביכולתה להביא את הועדה המחוזית להחליט על הפקדתה של תכנית 2650 להפקדה, החליטה לפרסם תכנית שימור חדשה, היא תכנית 2650א', הדומה לתכנית המקורית, למעט שינוי מדגמי במבנים המפורטים בה. ושוב, פורסמו הודעות על פי סעיף 78 לחוק ושוב נוצרה אי ודאות, אשר השפיעה על התכנון והבניה של מבנים המיועדים לשימור.
בפברואר 1999 הוגשה תכנית שימור נוספת, תכנית 2650ב', אשר אף היא, כצפוי, דומה לקודמותיה בכל הנוגע למבנים המיועדים לשימור, למעט שינויים במספר מבנים המפורטים בה והעובדה כי נערכה בהתאם להוראות התוספת הרביעית לחוק. החידוש הקבוע בתכנית זו נוגע לקיומם של מתחמים לשימור, בנוסף לבניינים לשימור, הטומנים בחובם הגבלות שונות.
בינואר 2000, קצה נפשה של ארגון הקבלנים והבונים בתל-אביב, אשר חבריה היו בין הנפגעים מהקפאת הבניה בבניינים לשימור, והוגש בשמה ערר למועצה הארצית, אשר חייבה את העירייה להפקיד את התכנית לשם אישורה.
לדברי העותרים, התכנית הופקדה להתנגדויות רק בינואר 2001 לאחר שנים רבות של המתנה וציפייה, ואף אז הופקדה לאחר התערבות המועצה ארצית ועל פי הוראותיה, דבר הניכר היטב בפגמים שנפלו בהפקדת התכנית.
הכנתה של התכנית במשך תקופה כה ארוכה גרמה נזקים רבים לבעלי עניין במבנים לשימור ואף במבנים גובלים, ובכללם לעותרים, וכל עיכוב נוסף בהליך אישורה של התכנית גורם להם נזק מצטבר נוסף כפי שיפורט בהמשך הדברים. על רקע זה הוגשה העתירה.
העותרים טוענים, כי עם קבלת מאות ההתנגדויות שהוגשו לאחר קבלת התכנית, הבינה הוועדה המקומית, כי התכנית אינה ערוכה על בסיסה של פרוגרמה כלכלית המבטיחה הדרכים למימושה, ובניגוד לסברת עורכיה, אף אינה כוללת בחובה את האמצעים הכלכליים אשר יסיעו ויבטיחו המימוש. עלות שיפוץ המבנים לשימור, הנכללים בתכנית, תגיע לכדי עלות של 1,650,000,000 $.
העותרים מזכירים את עמדתה של אדריכלית ניצה סמוק, שהינה האחראית על המבנים לשימור מטעם הוועדה המקומית, כי יש לקדם הקלות במיסוי ע"י שינויים בחקיקה הארצית ועזרה בגיוס משאבים דרך הבנק העולמי לשיקום העיר ההיסטורית, אשר זקוקה לאשראי של כ- 2 מיליארד דולר כדי להשיב עטרה ליושנה.
בכתבה שהתפרסמה ב
גלובס
הודה מהנדס העיר, מר דני קייזר, כי "קופתה המדולדלת של העירייה לא יכולה לשאת בעלויות השימור של המבנים הראויים לשימור בת"א-יפו".
העותרים טוענים, כי הוועדות לתכנון מעכבות את סיום הטיפול בתכנית, תוך שהן מודעות כי אין לה כל תקומה כלכלית, ולכן היא נעדרת תכלית.
המשיבות טרם הגיבו על העתירה.
__________________
רוסטוביץ היה חבר בוועדה הציבורית שהוקמה לפני כשלוש שנים על ידי מהנדס העיר ישראל גודוביץ. הוועדה נתבקשה לחוות את דעתה בקשר לתוכנית. הכותב, כחבר ועדה עשה כן בשעתו, אולם מחמת הכלל של sub judice מנוע הכותב להתייחס למשמעויות של העתירה.
הנוסח המלא של העתירה באדיבות עו"ד עופר טויסטר קובץ zip
|
