|
עת"מ 166/02
בית משפט מחוזי נצרת
כב' השופטת ד"ר נאוה אפל-דנון
מיכה גולדמן
החלטה
ב- 18/6/02 הוגשה עתירה מינהלית למתן
צו זמני דחוף שיורה למשיבים לחדש את הספקת המים שנותקה ולחבר מחדש את בית המבקש
בגוש 17037 חלקה 77 בכפר תבור לרשת המים עד להחלטה אחרת של בית
המשפט. בבקשתו למתן הצו הדחוף עותר המבקש
כדלקמן: המבקש הנו תושב כפר תבור אשר בנה
בישוב זה את בית מגוריו לו ולמשפחתו. המועצה המקומית כפר תבור הנה ספק מים
מתוקף תפקידה ועל פי דין. המבקש בנה בית מגורים בישוב כפר תבור
לאחר שקיבל היתר מאת הועדה המקומית לתכנון. הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל
מזרחי, מיום 10/6/02, החליטה הועדה לאשר את הבית בכפוף לשינויים מסוימים והתחייבות
של המבקש שלא להשתמש במרתף (למעט בממ"ד בעת חירום). בניית הבית הסתיימה והבית מחובר לחשמל
ולמים. על המבקש להשלים מספר תיקונים פורמליים לשם הגשתם וקבלת טופס איכלוס (טופס
4) כאמור בהחלטת הועדה לעיל. מאחר והובהר למבקש שקבלת האישור
הפורמלי הנה עניין של מה בכך עבר לגור בבית ולהשתמש בו. לדעתו, ללא התנגדות הועדה
לשימוש זה מתוך הבנה וידיעה ברורה שהוצג בפני הועדה שהבית ראוי ומוכן למגורים.
לתדהמתו הודיע לו המשיב ב- 18/6/02
שבכוונתו לנתק את המים מן הבית מאחר וללא טופס 4 חל איסור על המועצה לספק מים
והספקת המים תנותק לאלתר על מנת למנוע שימוש בבית כאמור עד לקבלת טופס
4. ואכן, ביום 18/6/02 ניתקו עובדי
המשיבה את המים לבית המבקש והותירו אותו ואת בני משפחתו ללא מים ביום קיץ חם תוך
גרימת נזקים למערכות הבית השונות וזאת לדעתו ללא הצדקה שבדין.
העותר טוען כי המשיבים חרגו מסמכותם
כשניתקו את המים כדי למנוע ממנו וממשפחתו שימוש בבית. המשיבה כרשות מקומית אינה
אמונה על מתן היתר לשימוש או לבניה של בתים ואילו הועדה שזה תפקידה לא התנגדה
לשימוש המבקש ומשפחתו בבית ואף אישרו אותו במגבלות. יתר הטענות מתייחסות להפרת זכויות
אזרח כמו הפרת כללי הצדק הטבעי, פעולה בניגוד לחוק כבוד האדם וחירותו, פעולה
משיקולים זרים וחוסר מידתיות. ניתן צו זמני בו ביום שבגדרו נאסר על
המשיבים להפסיק את הספקת המים לביתו של העותר. הדיון במעמד שני הצדדים התקיים ב-
23/6/02. המשיבים טענו כי העותר הצהיר הצהרות
לא נכונות כאשר הגיש בקשה לטופס 4 כאילו הבניה מתאימה להיתר בעוד שבפועל קיימות
סטיות גדולות מההיתר, כמו תוספת שטח בנוי ללא היתר; שימוש בחדרי שירות למגורים;
שינוי גובה במרתף; בניית חדר מכונות בקו אפס והגבהת חומה בניגוד להיתר וכן סטיה
מגבולות המגרש בצד המזרחי שלו. כתוצאה מגילוי הסטיות, הגיש העותר בקשה לאשר את
החריגות הללו. המשיבים התנגדו לאישור הבקשה לתיקון היתר הבניה ואישור החריגות
ולפיכך לא הוצא טופס 4. למרות זאת, עבר העותר להתגורר בבית בנגוד להיתר ומבלי שקיבל
טופס 4. העותר נדרש בכתב להפסיק את השימוש
בבית ב- 18/6/02 ובו ביום נותקו המים. העותר טוען כי לאחר הגשת העתירה, דאג
לקיים את כל הדרישות הפורמליות שנדרשו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל
מזרחי – הועדה המקומית בישיבתה מיום 10/6/02, לרבות הגשת התחייבות לאי שימוש בקומת
המרתף, הסתרת הגבול המזרחי של המגרש, הגשת חישובים סטטיים והתחייבות ששלח למועצה
לתשלום כל חוב וכיוב'. 1.
סעיף 157 א לחוק התכנון והבניה מסדיר את נושא חיבור והספקת חשמל, מים וטלפון
למבנה חדש. בסעיף הנוגע לענייננו
נאמר: "(ד) לא יתקין
המנהל טלפון בבנין חדש אלא לאחר שמבקש החיבור המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת.
(ד) (1)
לא יספק ספק מים למקרקעין לצורך ביצוע עבודה הטעונה היתר, אלא לאחר שהמבקש
המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת. (2)
לא יספק ספק מים לבנין – שלא לצורך ביצוע עבודה כאמור בפסקה (1) – אלא לאחר
שהמבקש המציא לו אישור מאת הרשות המאשרת. (ה) (1)
הרשות המאשרת תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו- (ד) אם ניתן היתר
לפי סעיף 145 לעבודות שלגביהן מבוקש חיבור החשמל, המים או הטלפון, או שבהן נבנה
הבנין שלגביו מבוקש החיבור, לפי העניין. (2)
על פי האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המאשרת, מטעם מיוחד, ליתן אישור לפי
סעיפים קטנים (ב) (1) ו- (ד) (1), בתנאים שיראו לה, גם אם היתר הבניה שהחליטה הועדה
המקומית ליתן טרם ניתן". 2. מה צריך להיות
תוכנו של האישור לעניין הספקת מים שלא לצורך ביצוע עבודה? דברים בעניין זה אמרה כב' השופטת
בייניש בע"א 482/99 בלפוריה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' הועדה
לתכנון ובניה, דינים עליון סעיף 692: "כלומר: כל תפקידה של "הרשות המאשרת" כהגדרתה בסעיף 157 א
(א) לחוק, הוא לבחון האם הבנייה נעשתה בהתאם להיתר הבנייה, ואם אכן כך הדבר, להעניק
למבקש "טופס 4" כדי שיוכל להתחבר לרשת החשמל, המים והטלפון. מעבר להשוואה ה"טכנית"
בין היתר הבנייה ובין הבנייה שניתנה בפועל, אין ללמוד מהסעיף על סמכותה של הועדה
להעניק או לא להעניק היתרים לשימוש" 3. הרשות המאשרת הינה
יו"ר הועדה המקומית יחד עם מהנדס הועדה או יו"ר ועדת משנה לפי סעיף 18 יחד עם מהנדס
הועדה, ולא המועצה. 4. מהוראות הסעיף
אנחנו למדים כי הרשות המאשרת רשאית ליתן אישור להספקת מים לצורך ביצוע העבודה
הטעונה היתר גם אם היתר הבניה טרם ניתן וכן רשאית היא לתת אישור לפי הסעיף לצורך
הספקת מים, שלא לצורך ביצוע העבודה, אם שוכנעה כי המבנה נשוא הבקשה נבנה בהתאם
להיתר הבניה אך קיימים פרטים הטעונים השלמה, אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה, אם
הבית ראוי לשימוש גם לפני השלמתם. כך נאמר בסעיפים (ה1) : "(ה1) רשות מאשרת רשאית לתת
אישור לפי סעיף זה, אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה, למעט
פרטים הטעונים השלמה אשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה מטעמים שפורטו על ידי מבקש
הבקשה, אך הוא ראוי לשימוש גם לפני השלמתם של אותם פרטים; שר הפנים יקבע בתקנות את
נוסח הבקשה לפי פסקה זו, יגדיר מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף זה, ויקבע את
התנאים או הערבויות שיידרש מבקש אישור למלא או ליתן כדי להבטיח השלמת המבנה בהתאם
להיתר הבניה, אם קיבל אישור לפני שהבניה הושלמה בהתאם
להיתר" ואילו בסעיף (ה2)
נאמר: "(ה2) על מבנה שנבנה לפי היתר
שניתן לפי הוראות פרק ה'3 יחולו הוראות אלה: (1)
בקשה לרשות מאשרת לתת אישור לפי סעיף זה תוגש בחתימת המורשה להיתר כמשמעותו
בפרק ה'3 שערך את הבקשה להיתר ויצורף לה תצהיר של המורה להיתר שבו יצויין כי המבנה
נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבניה וכי הוא ראוי לשימוש; נתמנה כאחראי על בקורת
הבניה מורשה להיתר שלא ערך את הבקשה להיתר, יחתום גם הוא על הבקשה לרשות המאשרת ועל
התצהיר; (2)
הרשות המאשרת תיתן את האישור תוך עשרה ימים מיום שהוגשה לספק המים או למנהל,
כי לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק ובתקנות לצורך חיבור המבנה לחשמל, למי או
לטלפון, לפי העניין, ותפרטם; העתק מההודעה יישלח למורשה
להיתר; (3)
לא נתנה הרשות המאשרת אישור בתוך המועד האמור בפסקה (2), או לא הודיעה על
התנגדותה לחיבור כאמור באותה פסקה, ניתן לפנות, לאחר המועד האמור, ישירות לחברה,
לספק המים או למנהל ולבקש חיבור המבנה כאמור, ובלבד שיתקיימו גם בבקשה זו הוראות
פסקה (1); עשה כן, ניתן יהיה לחבר את המבנה לחשמל, למים או לטלפון, לפי הענין, גם
בלא אישור הרשות המאשרת, אלא אם כן קיימת מניעה אחרת לפי כל דין, והרשות המאשרת או
מי שנתבקש לחבר את המבנה לחשמל, למים או לטלפון, הודיעו על כך בכתב למבקש החיבור".
מכאן, שהאישור שמדובר בו הינו מצומצם
לעניין קבלתו של היתר ובנית המבנה נושא הבקשה בהתאם להיתר הבניה, גם אם טרם הושלם
אך הינו ראוי לשימוש. המסקנה העולה מסעיף (ה1) הינה כי
הרשות המאשרת יכולה להמציא אישור גם אם הבית לא הושלם אך הוא ראוי למגורים ונבנה
בהתאם להיתר הבניה. ואילו מסעיף (ה2) עולה כי ניתן לחבר את המים גם ללא מתן אישור
הרשות המאשרת אם זו לא הודיעה על התנגדותה לחיבור ובאם לא קיימת מניעה אחרת לפי כל
דין. ולסיכום ניתן לומר כי מתן האישור על
ידי הרשות המאשרת איננו בבחינת חוק ולא יעבור וגם לרשות המאשרת סמכות לתת הנחות
למבקש האישור לחיבור מים בתנאים מסויימים. 5.
מניין נובעת סמכות הניתוק של המים? סעיף 63 א (ה) לצו המועצות המקומיות
איננו מאפשר את ניתוק המים. הסעיף מקנה למועצה מקומית סמכות לקבוע את התנאים בהם יש
לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור באגרות
בעד התקנתם. ואילו סעיף 102 לחוק המים
מורה: "שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת
המים, לקבוע בתקנות את המקרים
והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים
לצרכניה". מכוחו של סעיף זה לא הותקנו תקנות.
ולבסוף, סעיף 157 א (ו) קובע: "(ו) ראתה
הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר,
רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או
מים, לפי העניין, לאותה יחידה. (ז)
הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב לתת אישור לי סעיף זה או על ידי הוראה שניתנה
לפי סעיף קטן (ו) או סעיף קטן (ח) (2), רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר תוך חמישה
עשר ימים מהיום שבו הודע לו על הסירוה או על ההוראה; ועדת הערר תיתן החלטתה בערר
בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת להשמיע עמדתה
בפניה. (ח)(1) שר הפנים רשאי לקבוע בצו, לאחר
התייעצות עם הועדה המחוזית הנוגעת בדבר, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בשטח פלוני, אם
נתקיימו שניים אלה: (א)
השטח האמור כלול בתכנית שהופקדה המתירה בניה בו; (ב)
הרשות המאשרת חיוותה דעתה כי לאחר אישור התכנית לא תהיה מניעה לקבלת היתר
בניה בשטח האמור, לרבות מניעה הנובעת מהתנגדות שהוגשה לתכנית על ידי מי שנפגע
במישרין מהתכנית, וההתנגדות מתייחסת למקרקעין שיש לו זכות ישירה בהם.
(2)
ראתה הרשות המאשרת כי בבניית הבניין, שלגביו ניתן אישור מכוח צו שר הפנים
כאמור בפסקה (1), היתה סטייה מהוראות התכנית שהופקדה, רשאית היא להורות לחברה,
למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותו
בנין; הוראות סעיף קטן (ז) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הוראה לפי פסקה זו".
6. מהוראות סעיף 157
א (ו) ו- (ז) עולה, כי ראשית, הרשות המאשרת רשאית להורות על הפסקת מים, היא איננה
חייבת. שנית, ניתוק מים איננו נעשה מהיום להיום או מהיום למחר, אלא ניתנת למי שנפגע
מהחלטה להפסיק מתן מים לערור בפני ועדת ערר תוך 15 יום מהיום שבו הודע לו על הסירוב
או על ההוראה לנתק. ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך 30 יום.
7. במקרה שבפניי,
קיבל העותר מכתב ב- 18/6/02 שזה תוכנו: "18 ביוני
2002 א. כללית לכבוד מר מיכה
גודלמן א.נ., הנדון: תחילת שימוש בביתך
החדש להערכתי על פי שיחתך עם מזכיר המועצה
המקומית מאתמול אשר בה הודיעה לך גב' לביא בשמי שבמידה ותמשיך לעשות שימוש בבית ללא
טופס –4- ינותק חיבור המים לביתך, אינך מבין את החלטת הועדה המקומית לתכנון
ובניה. ע"פ ההחלטה שניתנה בהסכמתי ניתן לך
היתר חלקי לשימוש בבית, תשומת לבך למינוי היתר
חלקי. על מנת לקבל רשות אכלוס עליך להשלים
את התנאים שיקבעו לקבלת ההיתר החלקי ולאחר מכן לבקש טופס – 4 – (היתר אכלוס). ללא
טופס 4 חל איסור על המועצה לספק לך מים. האיום שהשמעת בפני מזכיר המועצה לפיו
תתבע אותנו במקרה של ניתוק לא ירפה את ידנו מלקיים את הוראות החוק.
בברכה, יוסי דולה ראש
המועצה" מהמכתב הזה עולה כי ב- 17/6/02 הודיעה
לעותר מזכירת המועצה המקומית בעל פה כי ללא טופס 4 ינותק חיבור המים לביתו וכי על
מנת לקבל רשות אכלוס עליו להשלים את התנאים שייקבעו לקבלת ההיתר החלקי ולאחר מכן
עליו לבקש טופס 4 שהוא היתר אכלוס. כלומר, ניתנה לעותר האפשרות לקבל היתר
חלקי לשימוש בבית אם השלים את התנאים שייקבעו לכך. המים נותקו ב- 18/6/02.
8.
לאחר ששקלתי את העובדות ומכיוון שמדובר בצו ארעי של אי ניתוק מים או חידוש
הספקת מים, הגעתי למסקנה שיש להשאיר את הצו הארעי שניתן ב- 18/6/02 בתוקפו וזאת
מהסיבות הבאות: א.
כאמור, נאמר במכתב ראש המועצה כי המועצה המקומית הסכימה לתת לו היתר חלקי
לשימוש בבית בתנאים מסויימים. העותר הצהיר כי במועד הדיון בבקשה
קיים את התנאים הללו ותצהירו לא נסתר. כאמור, סעיף 157 (א) מכיר במקרים בהם תינתן
הספקת מים גם כאשר הבניה לא הושלמה וסעיף 157 א (ז) מאפשר לרשות המאשרת להורות על
הפסקת הספקת מים במקרה של סטיה מהיתר אך אינו מחייב אותה לעשות כן.
ב.
עולה מהוראות סעיף 157 א (ז) כי ניתוק מים איננו נעשה תוך 24 שעות. מדובר
במשפחה שגרה אמנם בבית תקופה קצרה אולם אין להרבות במלים על הסבל שייגרם לה עקב
ניתוקה ממים.
סעיף 3 לחוק המים קובע כי כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות
חוק זה.
מקרה דומה ואפילו חמור יותר היה נשוא ההחלטה בבשא 114544/99 דויטש נחמן ואח'
נ' עירית בני ברק, דינים שלום, כרך ט"ו, 142. למרות זאת נתן שם בית המשפט צו עשה
זמני להמשך הספקת מים לדירות המבקשים למשך 90 יום לצורך סילוק חוב העבר למרות קיומו
של צו למניעת אכלוס, חריגות בניה, טענות זיוף ומירמה, העדר טופס 4 וחוב כספי ניכר
בגין צריכת מים והתחברות פיראטית לרשת המים של עיריית בני ברק – וזאת בהתחשב בסבל
שייגרם למשפחות ללא מים בתקופת הביניים עד לבירור התביעה. ג.
משאני שוקלת את מאזן הנוחות, נראה לי כי אין מקום להורות בשלב זה על ניתוק
הספקת המים וזאת בכפוף לאיזון נכון ולהגבלת זמן.
לפיכך, צו האיסור הזמני על ניתוק הספקת המים לביתו של העותר בכפר תבור יעמוד
בתוקפו למשך 30 יום מהיום ובתנאי שבתקופה זו יבצע העותר את מה שנדרש על ידי הועדה
לצורך קבלת היתר חלקי (אם טרם השלים זאת כטענתו) או טופס 4, היתר
אכלוס. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
ניתנה היום כ' בתמוז,
תשס"ב (30 ביוני 2002) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים
לב"כ הצדדים
נגד
המועצה המקומית כפר תבור
ראש המועצה המקומית כפר תבור מר יוסי דולה
כפר תבור