ברדיו רואינו "אישים" שונים שמתחו ביקורת על הסדר הרגיעה בין ישראל לחמאס. פוליטיקאים ואנשי צבא התנבאו שהרגיעה תחזיק מעמד ימים ספורים, שבוע או שבועיים לכל היותר. אם נביאי שקר הם, אצפה מהם לעשות חרקירי, או לכל הפחות להתפטר מכל תפקיד ציבורי ולהגר לניו זילנד. אם נביאי אמת הם, לפחות יזכו תושבי שדרות והנגב המערבי להפוגה מאורח החיים שנכפה עליהם.

"החמאס ינצל את הרגיעה כדי להתחזק", גורסים ה"אישים". האם "התחזקות" זו תסכן את קיומנו? האם היא תגרום לתושבי עזה להתגעגע להפצצות של צה"ל? האם היא תגדיל את האיום על אזרחי ישראל החיים בדרום?

"אנחנו בוגדים באבו מאזן", פלטו ה"אישים" ברדיו. כנראה הם סומכים על הזיכרון הקצר שלנו, כי אלו הם אותם אישים שהתנגדו לאבו מאזן, ולכל מהלך של שלום או רגיעה. "אישים" אלה מאמינים רק בכוח הזרוע, ואם צריך להקריב את תושבי שדרות למען חזון היד הקשה, אזי זהו קורבן נחוץ לתקומת עם ישראל במולדת הנצחית שלו.

"בפעם הראשונה אנחנו מדברים עם קבוצה שאינה מוכנה להכיר בקיומנו. הוויתור לחמאס הוא ויתור לאיסלאם הקיצוני, והוא מחליש את כוח ההרתעה שלנו", סיכמו ה"אישים" את תפישת העולם הקאוטית שלהם.

דמגוגיה בגרוש. הכוח שלנו לא מרתיע את החמאס, אולי ההרעבה של תושבי עזה כן מרתיעה, אבל בשביל זה לא צריך חיל אויר. הריגת 100 פעילי חמאס אינה מחלישה אותו, משום שאת מקומם תופסים 200 אחרים שעברו שטיפת מוח.

גם בינינו יש שטופי מוח, שקוראים לחסל את החמאס. האם כוונתם להרוג 5,000 להביא למעצר של 50,000, או להרוג 15,000 ולעצור 150,000? ואם נעשה זאת, האם נחסל את החמאס אשר מונה מאות אלפי תומכים שבחרו בו? האם הצלחנו לחסל את אש"ף או את החיזבאללה? האם נשוב לנהל את חייהם של מיליוני פלשתינים, ואולי את נחזיר עטרה ליושנה ונקים ברצועת עזה התיישבות מפוארת חדשה?

החמאס אינו מדאיג אותי. מטריד מאוד, אבל לא מדאיג משום שהוא אינו יכול לגבור עלינו גם אם ימשיך לשלח בנו עוד אלפי טילים. כאשר קרציה עוקצת, זה כואב אבל לא מסוכן.

מי שמדאיג אותי הם בני עמי שיש להם ברק בעיניים כשהם מדברים על ארץ ישראל השלימה, על קדושת האדמה, על ההבטחה האלוהית לאברהם יצחק ויעקב, על פתרון הסכסוך עם הפלשתינאים באמצעות הרג והרס.

הם מדאיגים אותי, משום שיש בקרבנו לא מעט שוטים שמאמינים להם. הם מדאיגים אותי, משום שארץ ישראל היא מונח היסטורי-גיאוגרפי, משום ש"אדמה קדושה" הייתה במקום בו נגלה האלוהים למשה במשך 3 ימים ולא בשום מקום אחר, משום שאם אלוהים הבטיח משהו למישהו - אז שהוא יקיים את ההבטחה, ומשום שהרג והרס אינם מפריחים תאנה וגפן.

החמאס אינו "מכיר בנו" אבל מכיר אותנו, ואיתנו הוא מנהל משא ומתן. אם הרגיעה תחזק את כוחו בקרב תושבי עזה, היא עשויה להימשך. ובעצם, מדוע שלא תקום בעזה מדינה פלשתינאית בשליטת החמאס, שלא תכיר בישראל, ולא תחתום עמנו על הסכם שלום, ואז תיפטר בעיית המעבר בין עזה לבין יהודה ושומרון?