עמ"נ 196/08- מחוזי, ארנונה

עמ"נ 196/08

1. ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה ת"א (להלן: "הועדה") מיום 24.3.08, לפיה החליטה הועדה, כי אין מקום לשנות סיווג יחידות שבבעלות המערערת, כפי שיפורט להלן, בסיווג "מחסן" לצורך מיסויין, וכן כי אין מקום לאחד החיוב עבור שתי היחידות.

2. המערערת הינה חברה המייבאת חלקי חילוף לרכב.

4. המשיב 2 דחה בקשת המערערת, וקבע בהחלטתו, כי יש מקום לשנות סיווג היחידות הנ"ל ל"עסקים - בניינים שאינם משמשים למגורים", חרף העובדה כי לא נעשה כל שינוי בפעילות המבוצעת ביחידות.

5. המערערת ערערה על החלטה זו בפני ועדת הערר, וטענותיה נדחו, למעט טענה לעניין סיווג היחידות ברח' תושיה 8 כ"בית מלאכה". בהחלטתה מיום 24.3.08 קבעה הועדה, כי נכס יסווג כ"מחסן" אך מקום בו הנכס משמש כמחסן "קלאסי", אשר נועד לאחסנה ממושכת לרוב של טובין, ושאינו נגיש באופן תדיר לבעלי העסק, לעובדתיו ו/או ללקחותיו. בענייננו הוסיפה וקבעה הועדה, כי היחידות הנ"ל, הינן יחידות ש"נעשות בהן פעילויות אקטיביות מובהקות, ואין הוא המחסן הקלאסי אותו ראה מחוקק המשנה לנגד עיניו, כשביקש לקבוע סיווג חריג".

5. קביעה זו של הועדה, נסמכה על עדותו של מר דורון קידר, מנהלת המערערת, אשר העיד בפני הועדה ביום 8.11.07. על פי עדותו של מר קידר, חלקי החילוף המיובאים לארץ מאוחסנים ביחידות הללו, כאשר רוב הסחורה "נדחפת". משמתקבלת הזמנה ממערכת המחשב, אשר נמצאת במשרדי ההנהלה ברח' שטיבל 7, מבצעים העובדים פעולות איתור וליקוט, ועובד המחסן מכין את ההזמנה, כאשר הסחורה נשלחת ע"י הובלת מטעם המערערת או באמצעות קבלני משנה. מר קידר הוסיף וציין, כי "יש מצבים שנציגי הלקוח באים למשוך את הסחורה מהמחסן". אשר כך, קבעה הועדה כי: "מן היחידות מבוצעות פעולות שוטפות של הפצה אל הלקוחות, לטעמנו, די בכך שנעשות מן היחידות פעולות הפצה תדירות, כדי לשלול את מאפייניו כמחסן קלאסי כמתואר לעיל".

6. ויודגש, הועדה סמכה ידה בהחלטתה דלעיל, אף על לשון צו הארנונה בסעיף 3.4.2 לצו, כפי שיפורט להלן, כאשר לגישת הועדה, היחידות בנשוא ענייננו אינן משמשות לאחסנה בלבד, כי אם גם לצרכים נוספים כגון: הכנת הזמנות, הפצה וכו'. לפיכך, יחידות אלו לא ראויות להיות מסווגות כ"מחסן", וכמו כן, אין מקום לאחדן בחיובן.

7. על החלטה זו מונח הערר שבפני.

8. שקלתי טיעוני הצדדים לכאן ולכאן, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

9. סעיף 3.4.2. לצו הארנונה של עיריית ת"א קובע כדלקמן:

"מחסני ערובה, מחסני עצים וכן מחסנים אחרים המשמשים לאחסנה בלבד ובתנאי שלקוחות אינם מבקרים בהם, אינם נמצאים בקומת העסק אותו הם משרתים, ואינם נמצאים בקומות רצופות לעסק, ולמעט מחסנים המשמשים לשיווק והפצה, יחויבו לפי התעריפים המופיעים להלן...".

10. לאמור, סיווג נכס או יחידה כ"מחסן" יתקיים מקום בו ימלואו התנאים הבאים:

11. תנאי ראשון - לגישת המשיבים, משמבוצעת במחסן הכנת ההזמנה ללקוח ומסירתה, הרי שאין בכך כדי לחסות תחת התיבה "אחסנה בלבד".

12. תנאי שני - כמצוין לעיל, קבעה הועדה בהחלטתה, כי לקוחות מבקרים ביחידות האמורות, וזאת, בהתבסס על דבריו של מר קידר, לפיהם: "יש מצבים שנציגי הלקוח באים למשוך את הסחורה מהמחסן". עם זאת, עיון מעמיק בדברים אלה מעלה, כי המדובר אך על מצב של משיכת הסחורה מן המחסן על ידי מי מטעם הרוכש, לאחר שבוצעה הרכישה במשרדי החברה. אשר כך, אין המדובר במצב בו מגיע רוכש ליחידות אלו, ומבצע רכישה של סחורה - דבר שאינו בגדר פעולת אחסון - אלא המדובר במשיכת הסחורה לאחר רכישתה במשרדי המערערת, דבר שאינו פוגם בשימוש ביחידות אלו כמחסן.

במאמר מוסגר, אשלים בהצהרתו בבית המשפט של מנהל המערערת, מר קידר, כי היחידות שבנשוא ענייננו, נמצאות במקום נפרד ממשרדי החברה. לא מבקרים בהן לקוחות, ואין כלל אפשרות לצפות בסחורה, לא כל שכן, לבצע הזמנה כלשהי של חלקי חילוף ולקבלה בהעדר עמדת מכירה/ גביית תמורה. הדרך היחידה לרכישת סחורה מהמערערת הינה אך במשרדיה ברח' שטיבל 7 - הא ותו לא. אשר כך, נראה כי תנאי זה מתקיים גם הוא בענייננו.

ואוסיף ואדגיש, כי מקום בו הלקוחות רשאים להיכנס ולתור אחר "חפצם" או לסיבה עסקית אחרת - לא יחסה בצל התיבה "מחסן" לצורך צו הארנונה.

13. תנאי שלישי - בענייננו, היחידות האמורות נועדו לשמש במהותן אך לצורך לאחסון חלקי החילוף שברשות המערערת, והוצאתם מהמחסן לצורך אספקתם ללקוחות. נראה, כי אכן השימוש ביחידות אלה מגשים את תכליתן, באשר משרדי החברה ממוקמים במקום נפרד ואחר, ברח' שטיבל 7 בת"א, שם מתבצעת מכירת חלקי החילוף ללקוחות והזמנת הסחורה על ידם, ואילו אחסון הסחורה והוצאתה על מנת לספקה ללקוחות, נעשות ממחסני המערערת הממוקמים ברח' טברסקי. אשר כך, תנאי זה מתקיים אף הוא בענייננו [ראה לעניין זה למשל: תיק מס' 231-07-2006, אושר מבני תעשיה להשכרה בע"מ נ' מנהל הארנונה בת"א - יפו, מיום 29.5.07; תיק מס' 125-03-2007 אלקה יבוא ושיווק בע"מ נ' מנהל הארונה בעירית ת"א - יפו, מיום 23.9.07]

14. תנאי רביעי - הועדה קבעה בהחלטתה, כי די בכך שנעשות פעולות הפצה תדירות מהיחידות האמורות, כדי לשלול סיווגן כ"מחסן". עם זאת, נראה כי הפרשנות הראויה שיש ליתן לתנאי לפיו הנכס אינו משמש ל"שיווק והפצה", הינו כי נדרש שיתקיימו הן פעולות שיווק והן פעולות הפצה, ולא די בפעולות הכרוכות בעצם האחסנה שיש בהן לסייע להפצה, שהינה, לגישתי, פעולה נלווית להוצאת טובין מאחסנתם [ראה לעניין זה למשל: תיק 009-10-2003, אוטו ליין בע"מ נ' מנהל הארונה בת"א - יפו, מיום 29.12.05]. ויודגש, פרשנות זו מגשימה את תכלית החקיקה, לפיה מחסן לא ישמש, בין היתר, מקום ממכר ושיווק למוצרים המאוחסנים בו.

15. לאור האמור לעיל, ומשמתקיימים בענייננו ארבעת התנאים לסיווג נכס כ"מחסן", הרי שיש מקום לסווג היחידות האמורות כ"מחסן" על פי סעיף 3.4.2 לצו הארנונה, וכך אני מורה.

16.המשיבים ישאו בהוצאות המערערת ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.