ראיף בן חסן חמוד שימש כמנהל מחלקת הגבייה במועצה המקומית דייר חנא. התברר, כי ראיף נהג לקבל כספים מתושבים בכוונה להעבירם לקופה, אולם במקרים רבים הוא זייף המערער את רישומי המחשב, ואת הכסף שלשל לכיסו. בשנת 2001 הואשם ראיף בעבירות של מרמה והפרת אמונים, גניבה וזיוף בידי עובד ציבור.

בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט י' כהן זיכה את ראיף מחלק מהמקרים מחמת הספק, הרשיע אותו בעשרים ואחד מקרים אחרים, וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשים מאסר על-תנאי, ופיצוי של 40,000 ש"ח למועצה. ראיף ערער לבית המשפט העליון כנגד הרשעתו, ולחלופין כנגד העונש שהושת עליו.

בית המשפט העליון, השופט א' א' לוי, דחה את הערעורים. בפסק הדין קבע בית המשפט, כי "הצטיירה תמונה עגומה של רשות מקומית אשר לא זו בלבד שבמשך תקופה ארוכה לא מילאה אחר חובתה לגבות ארנונה ותשלומים עבור שירותים שסיפקה לתושבים, אלא שגם העומד בראשה הוציא הנחייה גורפת למחיקת חובות, חרף התנגדותו ומחאותיו של גזבר המועצה."

ראש המועצה התחלף, ובדיקה של הנהלת החשבונות נתגלתה העובדה המדהימה לפיה לא זוכו חשבונותיהם של תושבים למרות שהחזיקו בקבלות בחתימת ידו של ראיף.

נפסק, כי ראיף הוא "עובד ציבור שחטא בעבירות שעל חומרתן ופגיעתן בתדמיתו של השרות הציבורי, אין צורך להכביר מלים. הוא מעל באמון שניתן בו, ומשנתפס בקלקלתו החל מפריח האשמות לכל עבר."

השופטים ע' ארבל וח' מלצר הסכימו לפסק הדין.

ראש המועצה הקודם הורה למחוק חובות, ומנהל מחלקת הגבייה שלשל כספים לכיסו.

כולנו מכירים את דמותם של שלושת הקופים – האחד מכסה את עיניו, השני מכסה את אוזניו, והשלישי מכסה את פיו.

רואי החשבון של המועצה "לא ראו" את אי הסדרים במהלך הביקורת.

עובדי מחלקת הגבייה "לא שמעו" על מחיקת החובות ועל המעילה.

הגזבר ידע על מחיקת החובות הלא חוקית, התנגד, אבל "לא דיבר".

דייר חנא שוכנת בבקעת סכנין בגליל התחתון. זהו כפר ערבי בן 8,500 תושבים, 85% מוסלמים והיתר נוצרים ובדווים. פירוש השם "דייר" הוא מנזר, ו"חנא" הוא קדוש נוצרי. מתברר, שקדושת המנזר נותרה בד' אמותיו ולא השרתה קדושה על המועצה.

במשך תקופה ארוכה לא מילאה מחלקת הגבייה אחר חובתה לגבות ארנונה, וחלק ממעט כספי הציבור שניגבו לא הגיעו לקופתה. כל הפרשה הזו התרחשה לפני שנת 2001, אבל לא הרבה השתנה מאז.

בדוח הביקורת של רואי חשבון ברשויות המקומיות של משרד הפנים לשנת 2006 נאמר, כי למרות שמשרד הפנים מינה למועצה חשב מלווה בשנת 2004, לא עמדה המועצה בתכנית ההבראה, לא ניהלה רישום ומעקב אחרי ביצוע צווי עיקול שהוטלו על נכסי חייבים, ולא סימנה במערכת הגביה סכומים שנגבו מפיגורים.

ולמדנו: בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה, שופטים, כ"א, כ"ה.

_________

בית המשפט העליון, השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, ח' מלצר

ניתן ביום 24.7.2008