ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 19/10/2019
גרסת הדפסה

א 3806/07 בשא 3976/07 - שלום, ארנונה

גלאי שבת עודד נגד עיריית פתח תקוה


4/9/2008

א 3806/07

בשא 3976/07

גלאי שבת עודד

נגד

עיריית פתח תקוה

בית משפט השלום פתח-תקוה

בפני: כב' הרשמת עדי אייזדורפר

[4.9.2008]

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש לחיובו בתשלום חובות ארנונה מכח סעיף 8 (ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג – 1992 (להלן: "חוק ההסדרים").

סעיף 8 ג' לחוק ההסדרים קובע כדלקמן:

"על אף הוראות ס"ק (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש כמגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב – 1972 (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי ס"ק (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שיתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119 א (א) לפקודת מס הכנסה בשינויים המחוייבים...".

סעיף 119 א (א) (3) (סעיף המשנה הרלבנטי לענייננו) לפקודת מס הכנסה קובע כדלקמן:

"בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו- (2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה".

מצירוף הוראות סעיף 8 לחוק ההסדרים וסעיף 119 לפקודת מס הכנסה עולה כי המחוקק יצר חזקה לפיה, בעת הפסקת פעילותה של חברה, ומשנסתבר כי נותר חוב מס סופי (בענייננו חוב ארנונה), יראו את הנכסים שהיו לחברה כאילו הועברו לבעלי השליטה בה ללא תמורה, והמס יגבה מן הנכסים אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה. המדובר במעין הרמת מסך סטטוטורית, המאפשרת פניה לבעלי השליטה, מקום בו נותר חוב ארנונה בגין נכס, תוך שהמחזיק, שהוא "חבר בני אדם", חדל מפעילות.

בפי המבקש מספר טענות, אשר בגינן אין מקום, לשיטתו, להפעיל את סעיף 8 לחוק ההסדרים בעניינו:

1. טענתו המרכזית של המבקש הינה, כי עם סיום פעילותה של הנתבעת 1 נמכר כל רכושה לצד ג', חברת הגברה מזוז גרופ בע"מ, והכסף שהתקבל מן המכירה שימש לתשלום חובות לנושים השונים. כך, לא הועברו לידיו כל נכסים של הנתבעת 1, וודאי שלא הועברו נכסים ללא תמורה.

לבקשת הרשות להתגונן צורף תצהיר מטעמו של אחד, מר ציון מזוז, המצהיר כי חברת מזוז גרופ בע"מ, הנמצאת בבעלותו, רכשה מן הנתבעת 1 את המלאי הישן, כנגד תשלום של 815,000 ₪ בתשלומים. לתצהיר צורפו חשבוניות בסך כולל של 815,000 ₪, כאשר בפרטי החשבוניות מצויין "מכירת ציוד לפי רשימה", ו"ציוד הגברה ותאורה".

המבקש ומר מזוז לא נחקרו על תצהיריהם.

סעיף 119א קובע למעשה חזקה, לפיה בעת הפסקת פעילות חברה רואים את הנכסים שהיו לחברה, כאילו הועברו לבעלי שליטה ללא תמורה, וניתן לגבות את המס מהם, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה. מן הסיפא של הסעיף נמצאנו למדים, כי המדובר בחזקה הניתנת לסתירה.

סבורני, כי בשים לב לשלב הדיוני בו אנו מצויים, המסמכים שצרף המבקש יחד עם תצהירו של מר מזוז, יש בהם כדי לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 119 א' לפקודת מס הכנסה, ולמנוע ביצוע הרמת מסך סטטוטורית בעניינו וחיובו בחוב הארנונה בו חבה הנתבעת 1. שכן, אם יוכח, בסופו של יום, כי לא הועברו למבקש נכסים ללא תמורה, לא נתקיים תנאי מתנאי סע' 119 א' לפקודת מס הכנסה, והחזקה הנוצרת בו, נסתרת.

נוכח רף ההוכחה הנדרש במסגרת בקשת רשות להתגונן, יש לדחות את טענת המשיבה לפיה לא יצא המבקש ידי חובתו להוכיח כי לא הועברו לידיו נכסים, ודאי בהעדר חקירתו של המבקש ושל מזוז.

עוד טוען המבקש, כי החברה לא הפסיקה את פעילותה, שכן ברשם החברות מצויין כי הינה חברה פעילה. המבקש אינו מכחיש כי לחברה אין פעילות במובן האקטיבי. לטענתו, החברה פעילה באופן חשבונאי.

סבורני, כי יש מקום לדחות את טענת המבקש כי אין המדובר בחברה שהפסיקה פעילותה, לאור הפעילות החשבונאית, שכן המבקש עצמו הציג תצהיר צד ג' ומסמכים בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן, לפיהם נמכר מלאי החברה לצד שלישי תוך שהכסף שימש לתשלום חובותיה של הנתבעת 1. בנסיבות אלה נראה, כי אין מנוס מקביעה שהמדובר בחברה שהפסיקה את פעילותה, אף אם מבחינה רשמית נותרה רשומה ברשם החברות, ויש לה פעילות חשבונאית.

ידועים המקרים, כי אף לאחר הפסקת פעילותה של חברה עדיין קיימת פעילות חשבונאית כתוצאה מן העובדה שהפסקת פעילותה של חברה אינה דבר מיידי, ולעתים כרוכה בתהליך הנמשך על פני מספר חודשים ואף מספר שנים. עדיין, אין בפעילות החשבונאית ובתהליך זה כדי להוות פעילות של חברה, במובנה המעשי.

ב"כ המבקש מוסיף וטוען, כי תביעה בהתאם לסעיף 8 לחוק ההסדרים מוגבלת לגובה שווי הנכסים שהועברו לבעלי השליטה בלא תמורה שכן בהתאם לסעיף 119א(א)(3):

"...יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס..."

בבש"א (ראשל"צ) 4597/05 פנסו שלמה נ' עיריית חולון עמד כב' הרשם (כתוארו אז) ארניה על הפרשנות הראויה לסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, בכל הנוגע לשאלה האם המילה "מהם" מתייחסת לנכסים או שמא לבעלי השליטה. שם נקבע, כי בשים לב לתכלית חקיקתו של סעיף 8 לחוק ההסדרים, להבדיל מן המגבלה החלה על גביית מס הכנסה בהתאם לפקודה כך שהגבייה לא תעלה על שווי הנכסים, לא חלה מגבלה זו על גביית הארנונה. נוכח מצבן הכלכלי הרעוע של הרשויות המקומיות, אשר הוא הרקע לחקיקת סעיף 8 לחוק ההסדרים, נראה כי כוונת המחוקק היתה לאפשר גביית הארנונה מבעלי השליטה, אשר קיבלו נכסים ללא תמורה מן החברה בעת פירוקה, ולא להגביל את הגבייה עד לשווי הנכסים אשר עברו לידיהם.

אשר על כן, יש לדחות את טענת המבקש, כי משלא הומצאו למשיבה מסמכים המעידים על היקף הנכסים שעברו לידי המבקש, אם בכלל, כלל לא היה מקום להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר, משום שהמשיבה צריכה עדיין להוכיח את הסכום הניתן לגבייה. לאור קביעת בית המשפט בענין פנסו הנ"ל, רשאית המשיבה לתבוע את מלוא חוב הארנונה, ואינה מוגבלת לתביעה עד לגובה שווי הנכסים, אם הועברו כאלה למבקש, ללא תמורה. זאת, מבלי לגרוע מן הצורך להוכיח את קיומם של שאר התנאים הקבועים בסעיף 119א לפקודה.

מכל המקובץ לעיל, המסקנה המתבקשת היא, כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן מפני התביעה.

התצהיר התומך בבר"ל ישמש כתב הגנה.

הוצאות הבקשה ייפסקו ויושתו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

נוכח סכום התביעה, התביעה תידון בהליך של סדר דין רגיל.

המנ"ת יקבע מועד לקד"מ בפני שופט וימציא לצדדים ההוראות הנדרשות לצורך כך.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים בדואר רשום.

עדי אייזדורפר, רשמת


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן