ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    1 תגובות לכתבות מאז : 19/10/2017
גרסת הדפסה

לכל אישה יש שם

"כשאתה מבקש מהנשים לוותר על שמן מבית, אתה לא רק מוחק את זהות נעוריהן ובתיהן. אתה, כבוד הרב, מבקש למחות את זכרן של מליוני משפחות בישראל". אריאנה מלמד עושה לרב מצגר הכרה עם עץ השורשים הנשי שלה. מכתב אישי

מאת: אריאנה  מלמד  

4/2/2009

שלום לכבוד הרב מצגר,

קראתי בעיון רב את דבריך לפיהם נשים נשואות צריכות לוותר על שם המשפחה הקודם שלהן. כפי שניסחת בעצמך, מכובדי - "יש לשקול מחדש את האג'נדה שהאישה רוצה להביא לביתה - הישות העצמאית של שם המשפחה שלה".

כבודו - כפי ששם המשפחה שלי מעיד עלי, אני נצר לשושלת ארוכה של מלמדים. אני גאה בשם הזה. אני גאה באבי שלא שינה אותו למרות שהשם היה בעוכריו כשהנאצים ראו אותו לראשונה, כשנכנסו לעיירה שלו ברוסיה. "מלמד" זיהה אותו מייד כיהודי. מה שקרה לו אחר כך, קרה לכל יהודי בעיירה שלו בעלז. אבל משפחת מלמד, קלרה וסמיון ופולה, היו הראשונים שהנאצים החלו לטפל בהם. בגלל השם.

אני בת גאה לגרישה מלמד ז"ל, ומורה לשעבר בבית הספר הממלכתי-דתי רמב"ם באשדוד. תקופה קצרה לימדתי שם בשנות השבעים, ומכל מלמדי שם השכלתי ובענווה אני חייבת לומר לך, כבודו, שאתה פשוט לא מכיר נשים. ויש כמה כאלה שהייתי רוצה להכיר לך, כמובן בהתחשב במגבלות המוטלות עליך מכוח אמונתך. לא לחיצת יד איפוא כי אם רק כרטיסי ביקור. הנה אני מניחה אותם על שולחנך.

ראשית, יסלח לי כבוד הרב על חטא גאווה קטן, אתחיל בעצמי. אני נשואה. שם משפחתו של בן זוגי – אין לי בעלים כי אינני חיית מחמד – הוא וגנר. זה שם טעון בהיסטוריה היהודית, אבל נושאים אותו באהבה גם יהודים. פירושו, כפי שאתה יודע כדובר יידיש לטנטי, הוא עגלון. בעל-עגלה.

מצגר זה קצב בגרמנית

אגב, פירוש שמך שלך, מכובדי, הוא "קצב". כמו של אתה-יודע-מי שמוחשד ביחס לא נאה כלפי נשים. יש עוד פירוש: "בעל איטליז", בגרמנית. המילון מאפשר גם להשתמש במילה "מצגר" בהוראה של "נקניקאי" או "העוסק במעיים של בעלי חיים". מטעמים של נימוס הייתי מציעה לך לשנותו, אלא מאי? לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים, ונתנו לו אביו ואמו, כפי שכתבה יפה כל כך המשוררת זלדה, אישה שלא הזדהתה בכתיבתה בשם משפחה כדי לא להרגיז חרדים כמוך. ומי אני שאציע לך לשנות ממעשי האלוהים או ממנהגי הוריך?

לא הייתי נדרשת לשמך וגם לא הייתי מנפנפת בייחוסי, לעומת שלך – הלא שמות יהודיים מעידים על מוצאם של בעלי השמות או על עיסוקיהם – אלמלא דרשת ממני להחליף מלמד בעגלון לשם ויתור על ה"יישות העצמאית שלי". היישות הזאת, כבוד הרב, היא אישה שמחייתה על מחשבתה. לא מקובל עליך, אני יודעת. כשיש במחנה שלכן נשים חושבות, או כותבות, הן צריכות לדבר בשקט ובזהירות גדולה לבל תוקיעו ותקיאו אותן. את היישות הזאת אתה מבקש לבטל. את היישות הכותבת.

וגם את היישות הקודמת לה, באטריס אלברכט, אמא שלי ששמרה בגאון על שם משפחתה שלה עד שהגיעה לישראל ואנשים כמוך אמרו לה שזה לא טוב ככה, בטח לא לילדה, שני שמות: אמא שלי שלימדה אותי לחשוב באופן עצמאי. אמי החזקה, החכמה, שהיתה מהנדסת מכונות עם התמחות בתחום הגרעין עוד בגולה הדוויה, בשנות החמישים של המאה הקודמת. אמי שתכננה מנועים של סכרים ודברים כאלה, אתה יודע, לא קטנים. גם ממנה ביקשו שתחליף את שמה – אבל העילה היתה אחרת. גרמני מדי, אמרו לה.

סבתא אנה ובאבע דינה

אבל רגע – יש עוד יישות לפניה, עצמאית לא פחות: סבתא אנה. השם ינקום דמה של סבתא אנה שמעולם לא ראיתי, כי דקה לפני שהנאצים פינו את כולם לגטו של צ'רנוביץ, עשו עם סבתא אנה, אנה שפיגל היפה, המעונה, החכמה, הצדקת חולת הסרטן, חסד אחרון: המיתוה כדי שלא תמות בידי מרצחים. כך ביקשה. סבתא אנה שלי, אקדמאית בימים שנשים התלבטו אם הן יכולות לצאת לרחוב שלא בלווית גבר. סבתא אנה שלי, שהיתה תורמת גדולה למפעלות הצדקה של הרבי מסקולן, והיתה גם אוהבת שירה גדולה שדיברה כ–9 שפות כולל רותנית, שהיתה אשה מסורתית על פי השקפתה, אבל לא הבחינה בין קלה לבין חמורה. כל המצוות היו נאות בעיניה, ועל כולן שמרה בשמה, אנה שפיגל.

אוי, והיתה עוד אחת גם לפניה. היתה סבתא רבא, שכל ניניה לא זכו לראותה אבל שמעו ספורים מדהימים אודותיה: איך ישבה ליד החלון וקראה ב"צאינה וראינה" ולא ביטלה זמנה ולא הלכה רכיל וגידלה שני בנים ושתי בנות לתפארת ועברה מלחמת עולם אחת ועוד אחת.

באבע דינה קראו לה, אלה שזכו ואלה שלא, וכולם ידעו שהיא הקימה במו ידיה את בית החרושת הראשון לקרח בבוקובינה לפני יותר ממאה שנה, כבוד הרב. ובענין קלה וחמורה – לחתולים של הבית היתה מלבישה גרביים לערב פסח, לבד ייכנס למעונה אבק חמץ. נו, לא אישה כלבבך?

לו זכית לראותה היתה מלמדת אותך שאין אומרים "אג'נדה" כי מקור המילה לטיני ולא אמריקני-מעוות, ולפיכך יש לומר אגנדה, כי מן הלטינית אנו מעתיקים ללשוננו כך. ובכלל, היתה נוזפת בך ביידיש, זייט מיר מוחל, אפשר רעדט מען לשון-קודש? בלשון הקודש השגורה בפיך כפי שהלטינית היתה שגורה בפי באבע דינה, אפשר להגיד "סדר יום".

באבע דינה, אתה כבר יכול לנחש בעצמך, שמרה על שם משפחתה מנעוריה כעל אוצר. זה היה אוצר של זהות ושל זכרון, של אישיות ושל יישות.

כשאתה מבקש מנשים לוותר על שם נעוריהן, שמן מבית, אתה לא רק מוחק את זהות נעוריהן ובתיהן. אתה, כבוד הרב, מבקש למחות את זכרן של מליוני משפחות בישראל. כולן ראויות להיזכר לא פחות מן המשפחות שלי, מן הנשים הנפלאות שבמשפחה שלי, שהן שורש נשמתי וחלבי ודמי ממש. אשמח להכיר לך עוד נשים נפלאות שכאלה, כבוד הרב. האם תרצה?

ולכל אישה כזאת יש שם, כבוד הרב, שנתן לה אלוהים. ונתנו לה אביה ואמה.

__________

פורסם באתר ynet בערוץ היהדות.

תודותינו לאלעד טנא, עורך ערוץ היהדות על הסכמתו לפרסום.


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. הזהות של השם    מאת: איש אחד    6/2/2009
  2. אשר לשם "בעל"   מאת: ד"ר יהודה מולק    8/2/2009
  3. לא צריך להתיחס לכל קישקוש של עסקני הדת   מאת: ואף על פי כן    9/2/2009
  4. צריך גם צריך   מאת: הנריק    9/2/2009
  5. צריך לחשוב גם על דור ההמשך..   מאת: עפר מרגולין    23/2/2009









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן