כתב האישום הוגש לאחר שהומצאה לנאשם הודעה על הטלת קנס מנהלי קצוב (להלן: "הודעת הקנס") לפי סעיף 8 לחוק העבירות המנהליות התשמ"ו - 1985 (להלן: "החוק") והנאשם הודיע על בקשתו להישפט.

עיון בהודעת הקנס מיום 25/01/05, מראה שבמקום המיועד לרישום "שם המפקח" לא נרשם שם כלשהו, ורק הוטבעה חותמת של "משרד המסחר והתעסוקה יחידת סמך עובדים זרים", ובמקום המיועד לחתימה מופיע שרבוט כלשהו, שנחזה להיות חתימה בלתי מזוהה, ולידו נראה שרשומות בכתב יד שאינו ממש ברור המילים "רכז בכיר".

2. הנאשם כפר בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

עובר לישיבת ההוכחות הוגשה מטעם הנאשם בקשה לביטול כתב האישום בשל פגמים בהודעת הקנס עליה הוא מושתת, ומאחר והודעת הקנס איננה חתומה על ידי תובע מוסמך.

המאשימה הגישה תגובה מנומקת לבקשה, ובמעמד הדיון בבקשה ביקש להשלים את תגובתו בכתב ובית הדין התיר לו לעשות כן חרף התנגדותו של ב"כ הנאשם.

3. להלן תמצית טענות ב"כ המאשימה:

א. הפגם שבאי ציון פרטי המפקח על גבי הקנס הוא פגם הניתן לתיקון ואינו מאיין את הקנס מעיקרו (בטיעוני ב"כ המאשימה אף נאמר כי "עד למועד ההקראה יתוקן פגם זה").

על הודעת הקנס חלה חזקת התקינות של פעולת הרשות.

ב. בתיק ניתנה החלטת מפקח מוסמך ביום 15/11/05 והחלטה זו משלימה את הטלת הקנס באופון מוסמך, וגם דרישה להמצאת מסמכים שנמסרה לאשת הנאשם נחתמה ע"י מפקח מוסמך.

ג. "הקנס הפרטני" נשוא כתב האישום (כך לשון התגובה) הונפק ע"י מפקח מוסמך, מר שי טולדנו, והסמכתו פורסמה ברשומות.

ד. לאור הוראות סעיף 238 לחוק סדר הדין פלילי אין בליקוי טכני במסמך כדי לפגום בתוקפם של ההליכים שעל פיו.

בענייננו, היעדר שמו של המפקח החתום על הודעת הקנס אינו פוגע בזכותו של הנאשם להתגונן, ואינו גורם לעיוות דין.

ה. הנאשם לא העלה טענותיו מושא בקשתו לביטול כתב האישום כאשר הגיש בקשה להרכת מועד לבקשה להישפט ובשנים שקדמו להגשת כתב האישום, והוא מנוע מלהעלותה בשלב זה של הדיון.

4. להלן תמצית טענותיו העיקריות של הנאשם -

א. המסמכים שצורפו להודעות המאשימה בענייננו נוגעים לתיק אחר שבו הואשם הנאשם, הורשע ונקנס, ואינם רלבנטיים לענייננו.

ב. בחומר אליו הפנה ב"כ הנאשם מופיעה התייחסות לעבירה אחת בלבד של תיווך בהעסקה בלתי חוקית, עבירה שנכללה בכתב האישום המקורי בעוד שבכתב האישום המתוקן מופיעה עבירה אחרת, של העסקה בפועל.

ג. במעמד ישיבת ההוכחות לא הגיע מי שעל פי הנטען חתום על הודעת הקנס, והוא גם לא הוזמן למתן עדות.

ד. לאור פסיקת בתי הדין, הן האזוריים והן הארצי - יש בנסיבות המקרה דנן לבטל את הקנס.

5. הדין החל -

לא מכבר ניתן ע"י בית דין זה פסק דין בעניין שנסיבותיו היו דומות מאוד לענייננו (בתיק פ' 1088/08, מדינת ישראל נ' מ.ע. גולן ואח", להלן : "עניין מ.ע. גולן").

בפסק הדין האמור הפננו לפסק דינו של בית הדין הארצי בעפ"א 00020/08 (אהרון דגן נ' משרד התמ"ת, ניתן ביום 02/10/08 להלן : "עניין דגן") ולאור חשיבותו נצטט אותו במלואו, וזו לשונו -

"1. הוברר כי ההודעה על הטלת קנס מנהלי קצוב שנשלחה למר אהרון דגן ביום 07/06/06 רשום : שם המפקח :רכז קנסות" ו "החתימה המלאה" אינה נושאת את שם החותם האלמוני.

2. רכז קנסות אינו מפקח או רשם כמשמעותם בחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו - 1985 אשר לפי סעיף 8(א) הימנו, להם בלבד הסמכות להטלת קנס מנהלי קצוב.

3. משכך הוא, הודעת הקנס אינה תקפה והיא בטלה מעיקרה.

4. ככל שהמדינה תמצא לנכון להמשיך ולחקור בעבירה המיוחסת למר דגן, אין כל מניעה כי תעשה כן ומר דגן אהרון ישתף פעולה ויתייצב לחקירה ככל שידרש.

5. באמור לעיל אין כדי למנוע מהמדינה לשלוח הודעת קנס לאחר מיצוי החקירה כאמור".

עוד הפננו בפסק הדין בעניין מ.ע.גולן לסעיף 8 לחוק העבירות המינהליות תשמ"ו 1985, (להלן: ה"חוק")שכותרתו "הטלת קנס מינהלי קצוב" והוא קובע כדלקמן :

(א) היה למפקח או לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה שדינה קנס מינהלי קצוב לפי סעיף 2(ב) או סעיף 2(ג), רשאי הוא להטיל עליו את הקנס המינהלי שנקבע לאותה עבירה.

(ב) הודעה על הטלת הקנס תומצא לנקנס לפי טופס שנקבע, ותכיל את הפרטים הבאים:

(1) שם הנקנס ומענו;

(2) תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה;

(3) ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה, במידה שאפשר לבררם;

(4) ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה;

(5) הקנס המוטל".

בנוסף, הפננו לתקנה 4 ל תקנות העבירות המינהליות תשמ"ו 1986 (להלן: "התקנות"), שכותרתה "הודעה על קנס מנהלי קצוב" ואשר קובעת כהאי לישנא -

"(א) הודעה על הטלת קנס מינהלי קצוב, כאמור בסעיף 8(ב) לחוק, והודעה על בקשה להישפט, כאמור בסעיף 8(ג) לחוק, יהיו לפי טופס 4 שבתוספת או הספח שלו, לפי הענין".

נוסחו של טופס 4, שלפיו, על פי התקנות, יש לערוך את הודעת הקנס, הינו כדלקמן -

ועוד קבענו באותו פסק דין כך -

"עיננו הרואות, אם כן, שמתקין התקנות קבע, בתוקף סמכותו על פי החוק, שהודעת קנס תעשה לפי נוסח שהוגדר בתקנות, ונוסח זה כולל את שמו וחתימתו של המפקח או הרשם אשר החליט על הטלת הקנס.

"על אופיה ומהותה של הודעת הקנס נאמרו ע"י בית הדין הארצי לעבודה הדברים הבאים -

"הודעה על הטלת קנס בגין עבירה מינהלית לפי חוק עבירות מינהליות (להלן גם: הודעת קנס) כמוה כ"כתב ????? " בלבוש מינהלי. על כך למדים אנו מהוראתו של סעיף 8(א) לחוק לפיה: "היה למפקח או לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה שדינה קנס מינהלי קצוב לפי סעיף 2(ב) או סעיף 2(ג), רשאי הוא להטיל עליו את הקנס המינהלי שנקבע לאותה עבירה". הנחת הרשם או המפקח לקיומו של "יסוד סביר" לכך שנעברה העבירה מושא הודעת הקנס, מבוססת על חומר החקירה שערכה הרשות, ובהסתמך על אותו חומר, על הודעת הקנס להכיל פרטים אלה: שם הנקנס ומענו; תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה; ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה; ציון הוראות החיקוק שבהן נעברה העבירה; והקנס המוטל [סעיף 8(ב) לחוק]. ביקש הנקנס להישפט, הופכת הודעת הקנס, ככתבה וכלשונה ל"כתב ????? " בהליך הפלילי שיינקט כנגד הנקנס". (הדגשים הוספו ו.ש.).(ראה, עפא' 14/06, ניסים סבן נ' משרד התמ"ת, ניתן ביום 09/01/07).

סבורני כעת, כפי שסברתי בפסק הדין בעניין מ.ע. גולן כי המסקנה המתחייבת מהאמור לעיל הינה כי הודעת הקנס הינה בעלת תוקף רק מקום בו חתומה היא ע"י גורם המוסמך על פי החוק להטיל קנס מנהלי קצוב (דהיינו מפקח או רשם כהגדרתם בחוק), ושמו מפורט בה.

בהינתן העובדה שבענייננו הודעת הקנס חתומה (בשרבוט בלתי ברור) ע"י גורם עלום, שנרשם שהינו "רכז בכיר " (וגם זאת בשרבוט שאיננו לחלוטין ברור) - הרי שאין לה כל תוקף.

לא זאת אף זאת - שמי שנטען להיות חתום על הודעת הקנס - לא נכלל ברשימת עדי התביעה, שנכון למועד שנקבע לשמיעת ההוכחות בתיק ובו התקיים לבסוף רק דיון בבקשת ב"כ הנאשם לבטל את כתב האישום) לא נתבקש תיקונה.

אמנם, בהודעתו בכתב של ב"כ המאשימה נרשם, כפי שצוטט לעיל, שהפגם הנטען בכתב בהאישום יתוקן עד למועד ההקראה, אלא שרישום זה מן הסתם הועתק מהודעה שיועדה לתיק אחר בו טרם קוימה הקראה, בעוד שבענייננו ההקראה הושלמה זה מכבר, והתיק, כאמור, נקבע להוכחות, ובשום שלב מאז ההקראה לא התבקש תיקון כתב האישום.

אמור מעתה - הודעת הקנס בענייננו לקתה בפגם שמצדיק ביטולה, ונכון לשלב בו עסקינן, שלב ההוכחות, לא נעשה מאומה כדי לתקנו בדרך כלשהי.

מאחר והודעת הקנס הינה הבסיס לכתב האישום, היא היא הלבוש המנהלי שעליו מושתת כתב האישום לכשבוחר הנאשם להישפט, ומשבטלה היא - דינו של כתב האישום להתבטל גם הוא.

מסקנה זו מתחייבת גם מהקביעה הנחרצת שבפסק הדין בעניין דגן שניתן ע"י בית הדין הארצי ובית דין זה רואה עצמו מחוייב לילך בדרך שהתוותה, הגם שמעיון בפרוטוקול הדיון שקדם למתן פסק הדין עולה לכאורה כי באותו העניין דן בית הדין בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט ולא במקרה בו כבר הוגש כתב אישום.

למען הסדר יוער, כי לא נעלמו מעיניו כל אותן הלכות שנפסקו לעניין תיקון פגמים טכניים בכתב אישום, בין אלה אליהן הפנה ב"כ המאשימה ובין אחרות, אשר הגישה המובעת בהן הינה כי כל אימת שעסקינן בפגם בניסוח או פגם טכני אחר בכתב האישום, אשר ניתנים לתיקון ואין בהם כדי לקפח את הגנת הנאשם - הרי שאין לבטל את כתב האישום בגינם או לזכות את הנאשם מכוחם.

יחד עם זאת בענייננו - מעבר לכך שהפגם לא תוקן נכון לשלב ההוכחות ולא נתבקש תיקונו, הרי שמדובר בפגם שעל פי ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי וגם לפי גישתו של בית דין זה - מביא לנטילת תוקפה של הודעת הקנס אשר עומדת בבסיס כתב האישום, ועל כן אים מדובר בפגם טכני אלא בפגם מהותי.

6. אשר על כן וכאמור לעיל מצאתי לנכון לבטל את כתב האישום.

7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.

ניתן היום י"ג באייר, תשס"ט (07/05/2009) בהעדר הצדדים.