כל זה נעשה לקול מצהלות ארגון טרור שאינו מהסס להתאכזר גם לבני עמו, ארגון המונע משבוי את מה שאפילו שבויי גרמניה הנאצית קיבלו, קרי ביקורי הצלב האדום, חבילות וקשרי דואר עם משפחותיהם.

עתה, עם התפטרות של ממונה נוסף על מטה הטפול בעניינו של שליט, נראה כי צפויה גרירת רגליים נוספת ועליה נוספת במחיר שחרורו.

גם אם הקיפאון הנוכחי במשא ומתן אינו אלא הסחת דעת מהסכם יתרקם, הרי שהטפול בעניין עד כה הסב נזק רב.

יש ויכוחים מרים בתוך הממשל אצלנו, גם הציבור חלוק בדעותיו וכולנו עוסקים בחישובי חשבונאות מקאבריים של כמה שבויים המוחזקים אצלנו הוא "שווה", נוקבים במספרים, מתמקחים עם עצמם, מחליפים דעות, מעוררים מחלוקות אידיאולוגיות עבשות, גם אלו שאינן ממין העניין, מקיימים עצרות שטיבן אינו ברור, בתי הספר מכסים קירות בפוסטרים וסיסמאות, סטיקרים נעוצים בכל מקום, המופנים כמובן לעצמנו.

כל עסקן משרבב לנאומיו את הקלישאה החבוטה על "נחזיר את גלעד", ומקושש מעט תרועות לעצמו, הכל ללא תוצאות.

חלק מהויכוח הפנימי הוא על הצורך או הנזק שבפעילויות האלה. גם דבר זה אינו מוסיף לנו כבוד ורק מעצים מחלוקות ועלבונות הדדיים.

מן הראוי להביא לידיעת מקבלי ההחלטות שלנו דוגמא היסטורית מאמצע המאה ה-19. מדינה הושיטה עזרה לאזרח יחיד מתוך הכרה בכך שאותו אזרח מייצג את האומה כולה ומתוך הכרה בצורך להגן על תדמיתה של המדינה.

בשנת 1847 אירע דבר ביוון. אספסוף השתולל באתונה ובתוך כך הרס ובזז את כל רכושו של אחד דון פציפיקו. הוא היה סוחר ממוצא פורטוגלי ואף כיהן פעמיים כקונסול מטעם פורטוגל ביוון וגם במרוקו.

העניין הוא שבהיותו יליד גיברלטר המניפה את דגל בריטניה, הוא נחשב לנתין בריטי.

דון פציפיקו פנה לממשלה ביוון בדרישה לפיצוי עקב נזקיו קשים במהומות וסורב. בצר לו הוא פנה לממשלה הבריטית ומשרד החוץ טיפל בקובלנתו. שר החוץ היה לורד פלמרסטון, שפתח במגעים עם הממשלה באתונה בדרישה לפצות כראוי את נתין הממלכה. בהמשך גם הציג בפני יוון אולטימטום תקיף.

לורד פלמרסטון

עם החרפת המשבר בין המדינות, הוא נאם בפרלמנט והסביר את עיקשותו בכך שהגנה על כל אזרח בכל מקום בו הוא נמצא כמוה כהגנה על בריטניה עצמה.

הוא ציטט את האימרה הרומית "אזרח רומי הנני", Civis Romanus sum כשהכוונה בהצהרה זו היא "אני מוגן!"

בהמשך שיגר פלמרסטון שייטת ספינות מלחמה שהטילה מצור על חופי יוון. לאחר מספר שבועות נכנעה יוון והכירה בזכותו של דון פציפיקו לפיצויים.

ספינת תותחים מהתקופה

עיקר הסכסוך דיפלומטי התגלע בין בריטניה לצרפת ורוסיה, שיחד אתן היא החזיקה בפרוטקטורט על יוון. יוון הייתה שטח חסות של שלוש המדינות היות ועדיין לא זכתה בעצמאות מלאה.

אחרי נאום ההגנה המפורסם של לורד פלמרסטון על החלטתו בפרלמנט, בטענה שפעל למען אזרח בריטי ומדינתו, ביטל הפרלמנט את הגינוי. פלמרסטון צבר פופולאריות עצומה ובהמשך אף כיהן פעמיים כראש ממשלה.

לורד פלמרסטון נואם בפרלמנט

אמנם אין במקרה של שליט אופציה צבאית, אך קבלת החלטה סופית וביצועה המהיר אם פרוץ המשבר היו חוסכים מאתנו התבזות וכשלון ואולי מביאה תוצאות.

אפשר היה להודיע שלא נסכים יותר אף פעם לסחטנות ללא גבול אלא למשא ומתן בגבולות הסביר. אפשר היה להסכים לדרישה שהועלתה אז ולהחזיר מהר את שליט.

לחילופין, אפשר היה גם להחריש, להמתין ולהניח לצד השני להתפתל בנסיונות להפיק משהו מהשלל שבידיו.

אנדרטה לפלמרסטון בווסטמינסטר

אם היינו נוקטים באחת משתי דרכים אלה, אפשר כי שליט היה כבר יושב לבטח בביתו. כמדינה, לא היינו אוכלים דגים סרוחים, סופגים מלקות ואולי גם מגורשים מהעיר.

פרט קטן נוסף לסיום: בריטניה חימשה ספינות תותחים והפליגה נחושה לפעולה כדי להגן על נתין שלה שסימל את ריבונותה ותדמיתה. שמו המלא של אותו נתין היה דון דויד פציפיקו. יהודי.

נביא כאן גלריה זעירה של יצירות אמנות מימי הביניים ועד הבארוק, המתארות מעמד חשוב מהברית החדשה, מעמד של שחרור אדם כלוא, "הקדוש פטרוס משוחרר מבית האסורים בידי מלאך."

כותרת עמוד מפוסל מתחילת האלף הראשון בקתדרלת סן-לזר באוטאן, בורגונדי

המעמד של פטרוס והמלאך באיקונה סלאבית נאיבית, אף היא מימי הביניים, הנחושתיים שפורקו לרגליהם

תבליט בעומק בינוני עם מיחבר של תמונה, מאת לוקה דלה-רוביה, המקיף את כל מעמד השחרור, כולל החיילים הרומיים שהופלה עליהם תנומה

ציורו של קאראצ'ולו, עם כוריאוגרפיה המרמזת בלבד על אירוע היציאה לחופשי מתחילת המאה ה-17