ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    1 תגובות לכתבות מאז : 20/6/2017
גרסת הדפסה

מבנה דיני המס

מתוך הספר "ארנונה עירונית", הוצאת אוריאן, מהדורה חמישית, חלק ראשון


20/9/2009

לכל דיני המס מבנה משפטי דומה, על שום שלכולם מטרה זהה - הטלת תשלום חובה על הנישום וגביית כספים לאוצר המדינה, או לקופת הרשות המקומית. אין חשיבות לכך, אם בדין הישראלי עסקינן או אם בדין זר. אין חשיבות לכך, אם בדיני שנת 2000 עסקינן, בדיני המס של העת העתיקה או בדיני המס של תורת ישראל - בכולם ניתן למצוא את המבנה המשפטי המתחייב ממטרתם של דינים אלו. הדברים האמורים לגבי מס, יפים גם לתשלומי חובה אחרים כגון: היטל, אגרה וכיוצא באלה.

ניתן למנות בדיני המס אחד עשר יסודות, אם כי לא בכולם מתקיימים כל היסודות האמורים. ואלה יסודות דיני המס:

א. נושא המס - הנישום;

ב. נשוא המס - הדבר שבגינו מוטל המס על הנישום;

ג. אירוע המס - האירוע היוצר את החבות הרעיונית של הנישום;

ד. מועד תשלום המס - המועד שבו הופכת החבות הרעיונית לחוב בר גבייה;

ה. תעריפי המס - הסכומים או השיעורים של המס;

ו. פטורים והנחות - התנאים להפחתת תעריפי המס או ביטולו;

ז. חובת ההצהרה - החובה המוטלת על הנישום למסור מידע לרשות;

ח. שומת המס - היישום של דיני המס על נישום פלוני;

ט. השגה, ערר ערעור - דרכי התנגדות הנישום לשומת המס;

י. גביית המס - דרכי הגבייה של המס והכוחות הניתנים לרשות;

יא. ריבית, הצמדה וקנסות - הסכומים המתווספים לחוב מס בפיגור.

1. נושא המס - הנישום

נושא המס הוא הנישום. המס מוטל על הנישום, והוא חייב בתשלומו. דיני מס רבים מנוסחים בצורה קלוקלת, ונאמר בהם כי המס מוטל על "נשוא המס" ולא על הנישום. כך למשל, נאמר בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, כי המס מוטל על ההכנסה, ולא היא. מס ההכנסה מוטל על הנישום בגין ההכנסה שנצמחה לו. בסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין נאמר, כי המס מוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין, ולא היא. מס השבח מוטל על הנישום בגין השבח שנוצר במכירת זכות במקרקעין.

על דיני המס להגדיר במדויק מיהם הנישומים שעליהם מוטל נטל המס. על פקיד השומה, המפיק את שומת המס, מוטלת החובה לוודא, כי הודעת השומה נוקבת בשמו המדויק של הנישום ובמספר הזיהוי שלו.

נישום חייב להיות אישיות משפטית - אדם ילוד אישה או תאגיד ילוד מחוקק. לא ניתן להטיל מס על שם מסחרי מהטעם הפשוט שאיש לא ישלמו. שומה המוצאת על שם שגוי עלולה להיות חסרת תוקף משפטי. לא ניתן להטיל מס על מי שאינו אישיות משפטית כגון שם עסק - "יוחנן הסנדלר", שם מותג - "קוקה קולה" וכיוצא באלה. רשות המטילה מס על נישום, שאינו הנישום הנכון, עלולה לצאת נפסדת לאחר שתתברר טעותה.

כך למשל, הנישום במס הכנסה הוא מי שבידו נוצרה, הופקה, או נתקבלה הכנסה, כמפורט בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. הנישום במס שבח מקרקעין ובמס מכירה הוא המוכר זכות במקרקעין, והנישום במס רכישה הוא הקונה זכות במקרקעין. מס ערך מוסף חל על העוסק, המוכר טובין או מקרקעין, או הנותן שירותים. הנישום בהיטל ההשבחה ובמס רכוש הוא הבעלים של מקרקעין. ארנונה עירונית מוטלת על שישה מיני נישומים בגין השימוש שנעשה על ידם או על ידי אחרים בנכסי מקרקעין.

2. נשוא המס - הדבר שבגינו מוטל המס על הנישום

נשוא המס הוא האובייקט שבגינו מוטל המס על הנישום. המס אינו מוטל על האובייקט, משום שלחפץ אין אישיות משפטית.

כך למשל, מוטל מס הכנסה בגין ההכנסה, שנוצרה, הופקה או נתקבלה בידי הנישום. מס שבח מקרקעין מוטל בגין השבח, שנוצר לנישום, המוכר זכות במקרקעין. מס מכירה ומס הרכישה מוטלים בגין שווי המכירה של הזכות במקרקעין. מס ערך מוסף מוטל בגין התמורה, המגיעה לעוסק בשל מכירת טובין, מקרקעין או מתן השירותים. ארנונה עירונית מוטלת בגין הנכסים המשמשים את הנישום. מס רכוש והיטל השבחה מוטלים בגין המקרקעין שבבעלות הנישום.

3. אירוע המס - האירוע היוצר את החבות הרעיונית של הנישום

אירוע המס הוא פעולה, הנעשית בידי הנישום או בידי אחר, או מועד הקבוע בדיני המס. אירוע המס יוצר את החבות הרעיונית של הנישום במס. בשלב אירוע המס אין עדיין חוב מגובש של הנישום, משום שדיני המס טרם יושמו על הנישום, טרם הוצאה שומת המס וטרם חל המועד לתשלום המס.

כך למשל, אירוע המס במס הכנסה הוא העיתוי שבו נוצרה, הופקה או נתקבלה ההכנסה בידי הנישום. במועד זה, החבות היא רעיונית בלבד, משום ששנת הכספים טרם הסתיימה, שומת המס טרם נקבעה וטרם חל המועד לתשלום המס.

אירוע המס במס שבח מקרקעין, במס מכירה ובמס רכישה הוא יום המכירה של הזכות במקרקעין. במועד זה, החבות במס היא רעיונית בלבד, משום ששומת המס טרם נקבעה, טרם נקבע מהם סכומי המס המוטלים על המוכר והקונה וטרם חל המועד לתשלום המס.

אירוע המס במס ערך מוסף הוא בדרך כלל מועד ביצוע המכירה בידי העוסק או מתן השירות.

אירוע המס בהיטל השבחה הוא מעשה השבחת המקרקעין, כלומר, האירוע שבעקבותיו קמה העילה להטיל את המס, כגון כניסתה לתוקף של תכנית משביחה, אישור הקלה או אישור שימוש חורג. במועד זה, החבות במס היא רעיונית בלבד, משום ששומת המס טרם נקבעה, טרם נקבע מהם סכומי המס המוטלים על המוכר והקונה וטרם חל המועד לתשלום. על פי דיני היטל ההשבחה, עשויה השומה להיות מוצאת שנים רבות לאחר אירוע המס, ואירועים מאוחרים יותר עשויים להשפיע על סכומי המס, עשויים לבטלו כליל, ועשויים לבטל כליל את אירוע המס ולהבליעו באירועי מס אחרים.

להבדיל מכל אלה, אירוע המס בארנונה עירונית ובמס רכוש הוא היום הראשון בכל שנת כספים, וכן כאשר יש שינוי בזהות המשתמש בנכסים במהלך שנת הכספים וסיום בנייה של בניין. החבות הרעיונית של הנישום בארנונה נוצרה במועד אירוע המס על בסיס צו הטלת הארנונה על-ידי המועצה הנבחרת של הרשות המקומית. במועד זה יתכן מצב שבו שומת המס כבר נקבעה וכן כבר נקבעו סכומי המס המוטלים על הנישום. אולם, במועד זה החבות היא רעיונית בלבד משום שטרם חל המועד לתשלום.

4. מועד תשלום המס - המועד שבו הופכת החבות הרעיונית לחוב בר גבייה

ככלל, שואפים דיני המס, כי מועד התשלום יחול בסמוך לאחר אירוע המס. מבחינה הגיונית חל מועד תשלום לאחר אירוע המס ואינו יכול לחול לפניו.

לכלל זה יש יוצאים מהכלל. פקודת מס הכנסה מחייבת נישום בתשלומי מקדמות על פי תחזית הכנסותיו הצפויות. נמצא, כי המשלם מקדמות ביתר, מקדים את מועד התשלום למועד שבו מסתיימת מסכת החבות הרעיונית של שנת המס כולה. הוא הדין לגבי ניכוי מקור. מועד תשלום נוסף של מס ההכנסה הוא 15 יום לאחר הוצאת שומת המס בידי פקיד השומה.

מועד התשלום של מס שבח מקרקעין, של מס מכירה ושל מס רכישה הם 15 יום לאחר הוצאת שומת המס בידי פקיד השומה, אולם יש ומועדים אלו נדחים על פי הוראות סעיפים 51, 52, 90א, או 91 לחוק מיסוי מקרקעין. ניתן למנות גם מועד נוסף לתשלום המס, והוא חל 50 יום לאחר יום המכירה, כאשר הנישום בוחר להגיש שומה עצמית.

מועד התשלום של מס ערך מוסף הוא בדרך כלל ה15- לחודש שלאחר מועד ביצוע המכירה או מתן השירות בידי העוסק. במכירת זכויות במקרקעין, נחשב כל תשלום כאירוע מס, ומועד התשלום חל בהתאם, למרות שההסכם יוצר התחייבות למחיר הכולל של העסקה.

מועד תשלום הארנונה העירונית על פי צו הטלת הארנונה הוא בדרך כלל היום הראשון בשנת הכספים. אם במועד זה טרם הוצאה שומת הארנונה, אזי נדחה מועד התשלום עד להוצאת השומה. בדיני הארנונה נהוג לאפשר את פריסת התשלומים השנתיים לששה תשלומים דו-חודשיים במהלך שנת הכספים.

מועד התשלום של היטל ההשבחה הוא יוצא דופן. פרק הזמן שבין מועד החיוב למועד התשלום אינו מוגדר בזמן אלא ב"אירוע תשלום", ומשך הזמן אינו קצוב מראש.

5. תעריפי המס - הסכומים או השיעורים של המס

תעריפי המס עשויים להיקבע בדין העיקרי, בתקנות ואפילו בצווים. התעריפים עשויים להיקבע בסכומים קבועים מראש, והדבר נוהג בדרך כלל באגרות הניתנות תמורת שירותים מסוימים. התעריפים עשויים להיקבע כאחוזים מסוימים מהסכום העומד בבסיסו של אירוע המס, כגון רווח, מחזור, השבחה וכיוצא באלה. התעריפים עשויים להיקבע כסכום מסוים בגין כל יחידת מדידה, כגון שטח, משקל, מספר פריטים וכיוצא באלה.

דיני מס הכנסה התברכו בכתריסר תעריפי מס, וחוק מיסוי מקרקעין מחרה-מחזיק אחריהם. למס ערך מוסף שני שיעורים בלבד, ואילו לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, המטילה היטל השבחה, יש תעריף אחד בלבד. עולים על כולם דיני הארנונה העירונית, המוטלת על ידי כמאתיים ושישים רשויות מקומיות, ולה אלפי תעריפים שונים ומשונים, ושיטות מדידה אחדות.

סכום המס המוטל על הנישום הוא בדרך כלל תוצאה חשבונית של מכפלת התעריף ביחידות המדידה.

6. פטורים והנחות - התנאים להפחתת תעריפי המס או ביטולו

כמעט כל חוקי המס מקנים פטורים והנחות. הפטור או ההנחה הם 'היוצא מהכלל' לכללים של החבות הרעיונית במס, הנוצרת בשעת אירוע המס. לכל פטור או הנחה יש תנאי אחד או תנאים אחדים אשר חייבים להתקיים על מנת להחיל את ההנחה או את הפטור על הנישום.

פטורים והנחות בשל תכונות הנישום

יש פטורים והנחות, המוקנים לנישומים העונים על התנאים שנקבעו בדיני המס. תנאים מעין אלו מתייחסים בדרך כלל אל התכונות של הנישום. כך למשל, פטור נשיא המדינה ממס הכנסה שהיה צריך להיות מוטל על משכורתו, עיוור פטור ממס הכנסה על הכנסתו מיגיע כפיים, מוסד ציבורי פטור ממס הכנסה וממס שבח מקרקעין, קשישים זכאים להנחה בארנונה, וחיילים בשירות חובה זכאים לפטור מארנונה בגין דירת מגוריהם, כפוף לסייג של דירות גדולות.

פטורים והנחות בשל מיקום גיאוגרפי

יש פטורים והנחות, הניתנים בשל מיקום גיאוגרפי. כך למשל, אירוע של מס ערך מוסף באילת "מחויב" בשיעור אפס, שהינו פטור למעשה. תושבים של אזורי ספר נהנים מהנחה במס הכנסה. פטור מהיטל השבחה ניתן בשל תכנית משביחה החלה מקרקעין המצויים באזור שכונת שיקום.

פטורים והנחות בשל תכונות נשוא המס

יש פטורים והנחות, הניתנים בשל תכונותיו של "נשוא המס" - הדבר שבגינו מוטל המס על הנישום. כך למשל, ניתן פטור ממס שבח מקרקעין במכירה של "דירת מגורים מזכה".

פטור ממס ערך מוסף ניתן לתקבול של דמי מפתח ולתקבולים בשל מכירת מקרקעין שיש בהם דייר מוגן, ומע"מ בשיעור אפס, שהינו פטור למעשה, מוטל על מכירה של פירות וירקות.

אין חבות במס הכנסה או במס רווחי הון על רווחים מניירות ערך הנסחרות בבורסה, והפרשי הצמדה בתכניות חסכון מאושרות פטורות ממס הכנסה.

פטורים והנחות בשל תכונות אירוע המס

יש פטורים והנחות הניתנים בשל תכונותיו של "אירוע המס". כך למשל, ניתן פטור ממס שבח מקרקעין בשורה ארוכה של מכירות, כגון מתנה לקרוב, חלוקת נכס בין השותפים, העברה מנאמן לנהנה, העברה מבעלי מניות לאיגוד מקרקעין ומאיגוד מקרקעין לבעלי המניות, ועוד.

פטורים והנחות בשל תכונות משולבות

לעיתים מזומנות נדרש שילוב בין תכונות הנישום והחפץ. כך למשל ניתן פטור מהיטל השבחה ל"זוג צעיר הזכאי לסיוע של משרד השיכון" (תכונות נושא המס) בשל בניית "דירת מגורים" על קרקע שבבעלותו (תכונות נשוא המס). פטור ממס שבח מקרקעין ניתן ב"העברה ללא תמורה" (תכונות אירוע המס) של זכות במקרקעין בין "קרובי משפחה" (תכונות הנישום). הנחה בארנונה ניתנת ל"מפעל תעשייתי חדש" (תכונות הנישום) באזור שיש בו אבטלה של 8% ומעלה (מיקום גיאוגרפי).

קצרה היריעה מלתאר את מכלול הפטורים וההנחות בכל חוקי המס, ובספר זה יוחד פרק 8 לפטורים ולהנחות בארנונה.

7. חובת הצהרה - החובה המוטלת על הנישום למסור מידע לרשות

מרבית דיני המס מטילים על הנישום חובה להצהיר על נתונים, הדרושים לרשות לשם הוצאת שומת המס, ולעתים הוא נדרש להגיש שומה עצמית.

פקודת מס הכנסה מטילה על הנישום חובת דיווח בתום שנת הכספים על הכנסותיו, ולקבוע את סכום המס שהוא חב בו. הנישום מחויב למעשה בהכנת "שומה עצמית", ואם פקיד השומה אינו מוציא שומת מס אחרת תוך המועד שנקבע בפקודה, הופכת השומה העצמית לשומה סופית.

חוק מיסוי מקרקעין מותיר בידי הנישום את הברירה אם להצהיר על דבר המכירה על מנת לאפשר לפקיד השומה להכין את שומת המס, או להגיש "שומה עצמית". נישום, הבוחר להגיש שומה עצמית, נהנה מאשראי של 50 יום בתשלום המס במקום 30 הימים שיש לנישום הבוחר בהגשת הצהרה רגילה, ואם פקיד השומה אינו מוציא שומה אחרת מטעמו תוך 6 חודשים, הופכת השומה העצמית לשומה סופית.

חוק מס ערך מוסף מחייב את הנישום להכין "שומה עצמית" ובה הוא אמור להצהיר על המחזור ועל סכום המס לתשלום אחת לחודש או אחת לחודשיים.

התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה אינה מטילה כל חובה שהיא על הנישום, והיא מטילה את החובה להוצאת השומה של היטל ההשבחה על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

הנישום בארנונה אינו חייב להגיש כל הצהרה שהיא בקשר להוצאת השומה בתחילת כל שנת כספים, שבו חל אירוע המס. עם זאת, מכוחו של סעיף 325 לפקודת העיריות חייב הנישום להודיע (to notice) על חדילת השימוש והחזקה בנכס שבגינו הוא נישום. לחובת הודעה זו אין קשר ישיר אל אירוע המס כמו לחובת ההצהרה שנקבעה בפקודת במס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין. נישום, שאינו מודיע על חדילת השימוש והחזקה כמצוות סעיף 325, אינו עובר עבירה כלשהי, והסנקציה היחידה היא, כי הוא עלול להיות מחויב בארנונה למרות שהוא אינו עוד המחזיק והמשתמש בנכס.

8. שומת המס - היישום של דיני המס על נישום פלוני

אירוע המס יוצר את החבות הרעיונית של הנישום. על מנת לקבוע את סכום המס שהנישום חב בו, יש לערוך שומת מס. מעשה השומה הוא היישום של הכללים המופשטים שנקבעו בדיני המס על מערכת הנתונים של הנישום - נושא המס, של הנכס - נשוא המס, של אירוע המס ושל כל מבחן רלוונטי נוסף. ככלל, החובה לערוך את השומה מוטלת על פקידי הרשות. במקרים מסוימים נדרש הנישום להגיש הצהרה על מנת לאפשר את הוצאת השומה, ולעתים הוא נדרש להגיש שומה עצמית.

החובה להוצאת שומה של מס הכנסה מוטלת על פקיד השומה למרות שהחובה להגיש שומה עצמית מוטלת גם על הנישום עצמו.

החובה להוצאת שומה של מיסוי מקרקעין (מס שבח, מס מכירה ומס רכישה) מוטלת על פקיד השומה, אם כי הנישום רשאי להגיש שומה עצמית.

החובה להוצאת שומה של ארנונה עירונית מוטלת על הרשות המקומית, והנישום אינו חייב להגיש כל הצהרה שהיא בקשר להוצאת השומה בתחילת כל שנת כספים, שבו חל אירוע המס.

החובה להוצאת שומה של היטל השבחה מוטלת על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, והנישום אינו חייב להגיש כל הצהרה שהיא.

הודעת השומה

מעשה השומה הופך את החבות הרעיונית של הנישום לחיוב בסכום מס מסוים. בעקבות מעשה השומה, מוציא פקיד השומה הודעת שומה ושולח אותה אל הנישום. הודעת השומה צריכה להיות ערוכה בהתאם לכללים מסוימים, ועליה להכיל את כל יסודות השומה. יסודות השומה הם: שם הרשות שהטילה את המס, שם הנישום - נושא המס, תיאור האובייקט - נשוא המס, פירוט אירוע המס, תעריפי המס, סכום המס, סכומי הפטורים והנחות, ומועד התשלום. כמו כן צריכה הודעת השומה לכלול הודעה לנישום על זכותו להשיג על השומה.

אמרנו, כי מעשה השומה הוא היישום של הכללים המופשטים שנקבעו בדיני המס על מערכת הנתונים של הנישום, של הנכס, של אירוע המס וכיוצא באלה. ה"שומה" היא בעצם מסקנה משפטית מלומדת, המחילה את הדין על מערכת של עובדות, וקובעת את סכום המס החל על נישום פלוני. התוצאה היא, כי שומת המס היא מעין חוות דעת של מומחה בזעיר אנפין. ניתן למצוא בכל שומת מס שלושה חלקים ראשיים:

מערכת העובדות - בשלב הראשון מציג פקיד השומה את מערכת העובדות הרלוונטית לשומה.

היישום - בשלב השני מיישם פקיד השומה את דיני המס על מערכת העובדות שבפניו, ומחשב את סכומי הביניים של החיוב במס כגון חיוב בשל כל יחידת שומה, את סכומי הנחה וכיוצא באלה.

סכום המס - בשלב השלישי נקבעת התוצאה המעשית של שומת המס - סכום המס שעל הנישום לשלם לרשות.

9. השגה, ערר ערעור - דרכי התנגדות הנישום לשומת המס

אמרנו, כי מס הוא תשלום, המוטל דרך כפייה על ידי רשות ציבורית. כל דין, המתיר לרשות להטיל מס, פותח בפני הנישום פתח להתנגד להטלת המס עליו מכל וכל או להתנגד לשיעורים ולסכומים שנקבעו בהודעת השומה.

מרבית חוקי המס קובעים, כי בשלב הראשון מגיש הנישום השגה בפני פקיד הרשות על שומת המס. שלב ההשגה מאפשר לרשות ולנישום לבחון מחדש את שומת המס ולשכנע זה את זה בצדקתו של האחר. שלב ההשגה אינו נחשב להליך משפטי, אולם לפקיד השומה שהוסמך לדון ולהחליט בהשגה מוקנות סמכויות מעין שיפוטיות. נמצא, כי שלב ההשגה הוא שלב מנהלי-משפטי, והצדדים יוצקים בו תוכן.

מרבית חוקי המס קובעים, כי על החלטת פקיד השומה בהשגה, רשאי הנישום לערור בפני מותב משפטי מיוחד שהוקם לצורך זה. כך נקבע בחוק מיסוי מקרקעין, בחוק מס רכוש, ובדיני הארנונה העירונית. התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה מפנה את הצדדים בדרך כלל אל השמאי המכריע, ולעתים אל בית משפט השלום. מקצת החוקים קובעים כי על החלטת פקיד השומה בהשגה מגישים ערעור בפני בית המשפט, כגון פקודת מס הכנסה.

על החלטתו של המותב המשפטי הראשון זכאי הנישום לערער בזכות לבית המשפט המוסמך. על החלטת ועדת ערר של מיסוי מקרקעין מערערים לבית המשפט העליון. על החלטת ועדת ערר של ארנונה מערערים לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. על החלטת השמאי המכריע מערערים לבית משפט השלום.

10. גביית המס - דרכי הגבייה של המס והכוחות הניתנים לרשות

ניתן לגבות את כל המסים, המשולמים לאוצר המדינה, באמצעות פקודת המסים גבייה. חקוק זה חל על גביית מס הכנסה, מס שבח מקרקעין, מס מכירה ומס רכישה, מס ערך מוסף וכיוצא באלה.

ארנונה עירונית ניתן לגבות בגביה מנהלית על פי הכללים שבפקודת העיריות. בנוסף לכך ניתן לגבות ארנונה בהגשת תביעה אזרחית לבית המשפט המוסמך. בשנת 2000 הכריז שר האוצר על ארנונה כעל "מס" לעניין פקודת המסים (גבייה), וניתן לגבות חובות ארנונה גם על פי פקודת המסים (גבייה).

היטל השבחה נגבה בידי הוועדה המקומית, ורשאית הרשות המקומית לגבותו בשם הוועדה המקומית ובהסכמתה בדרך שגובים את הארנונה הכללית של אותה רשות מקומית.

פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות מתירה לרשויות המקומיות לגבות חובות ארנונה גם בדרך של הגשת תביעה משפטית כאילו הייתה הארנונה חוב אזרחי. מאחר שרשויות מקומיות הוסמכו לגבות גם חובות של היטל השבחה, ניתן ללכת בדרך זו גם לשם גביית חובות של היטל השבחה.

11. ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות

דיני המס מטילים על נישום המפגר בתשלום המס ריבית בגין תקופת הפיגור. עת התגבר קצב האינפלציה בתחילת שנות השמונים, החלו דיני המס להצמיד את חובו של הנישום למדד המחירים לצרכן, ובנוסף להפרשי ההצמדה התווספה ריבית פיגורים. על פיגור בתשלום מסי מדינה מוטל קנס פיגורים, וכן מוטלים קנסות בגין איחור בהגשת הצהרה, ובגין אי קיום חובות אחרות של הנישום. בדיני המס של הרשויות המקומיות לא מוטלים קנסות.


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן