הבחורה ברדיו מספרת ממש עכשיו, כי סוכנות החלל האמריקאית משגרת השבוע חלק של טיל שיתנגש בכוח בקרקע הירח. מדובר במתכת במשקל שני טון ורבע, בעיקר מנוע מושבת של רקטה המסתובבת בחלל מחודש יוני למשימות שכבר הושלמו.

בענן הגדול שיתרומם בנקודת ההתנגשות יחפשו ויאתרו חיישני הסוכנות עקבות של מים לכודים בתרכובות בקרקע הירח. גילוי מים על הירח והקמת תשתית להפקתם תקל על הקמת בסיסים על הירח. זה יאפשר להתכונן ולצאת משם למסעות למאדים, מה שיביא לבזבוז של מאות מיליארדים נוספים רק כדי לגרור לכדור הארץ מעט חצץ מהמאדים.

מזה ארבעים וחמש שנים משגרים לירח רקטות, מכשור לאנליזות וניטור, רכבי מחקר ואנשים רבים אף התהלכו ונסעו עליו. כל חללית המנחיתה אסטרונאוטים נזרקת ונשארת בחלקה על אדמתו היבשה והטהורה, כמו גם אריזות ריקות, שפופרות משומשות של משחת מזון-חלל מגעיל ושאר כלים וציוד מתכלה ושאינו מתכלה.

ההתנגשות המתוכננת תתרחש במהירות של 9000 קמ"ש במכתש באזור הקוטב הדרומי של הירח וניתן יהיה לצופת בענן האבק גם בטלסקופים של חובבים מנוסים. אירוע זה מעלה מיד בזיכרון את סרט החלל הראשון בהיסטוריה מלפני מאה ושבע שנים, לא פחות.

בשנת צילם 1902 ג'ורג' מלייה בשילוב אנימציה את "המסע לירח" לפי ז'ול וורן. בתמונה שנחרטה בזיכרון האנושי מסרט זה, שנבחר לאחד ממאה החשובים במאה העשרים, נראית החללית ובה הנוסעים האמיצים שנורו מלועו של תותח, כשהיא תקועה באחת מעיניה של הלבנה.

הלבנה הנראית בתמונה כשהיא מזילה דמעה מהעין הפגועה. עתה חוזר המחזה על עצמו והלבנה אולי תזיל עוד פעם דמעה. הירח הנחמד שלנו עתיד לסבול עוד הרבה אם לא ניחלץ להגנתו ונפסיק להתעלל בו. כולנו צפינו בו מתכווץ מכאב כשנייל ארמסטרונג תקע בו באכזריות את מוט הדגל של אמריקה.

הירח ליווה אותנו מיליוני שנים והאיר לנו את הלילות. האדם ראה בו תמיד משהו שהוא קרוב ושייך. הוא היה לנו לנסיך השפל והגאות. סהרוריים אין ספור קישרו את שיגיונותיהם לירח שמעליהם. נערות רבות נקלעו לאהבות ואף לצרות צרורות לאור קרניו החיוורות והמכשפות.

בכל התרבויות היו אלות ואלים של ירח, מתרבויות השומרים והאצטקים, מן המצרים עם האל טוט ועד לונה היוונית. אצל הרומאים עשתה לונה הסבה אלילית והפכה לדיאנה המפורסמת, שם הופקדה גם על הנעורים והייתה גם אלת הציד. בימינו דיאנה מעניקה את שמה למוצרי יופי, לתעשיית המועדונים, למכונים לקוסמטיקה וגם למכונים שהם בהחלט לא לקוסמטיקה.

ת2

בדרך בה התייחסנו עד כה לירח הפרטי שלנו והפיכתו המהירה לאתר גרוטאות ופסולת, יהיה צורך לתכנן היטב את תחילת ההתיישבות עליו. לפני שנשגר אליו את ראשוני הדיירים עם הקרוואנים שלהם, נראה שניאלץ להביא לשם קודם לכן משאית אשפה. על האנושות להתארגן למען שמירת הירח, למשל ע"י הקמת אגודות ירח לאומיות לאקולוגיה בין-כוכבית ולמען חלל ירוק.

מגזין ארנונה פנה לנאס"א בדרישה, מלווה באיומים מרומזים, לעצור את הרקטה ולמנוע מהלבנה העדינה זעזוע מוח בגלל כמה טיפות מים. הם גמגמו שכבר מאוחר מדי. אנו לחצנו ממש ואז הם הבטיחו שזה לא יקרה יותר.

לסיום נתנחם בהצעה מקסימה משנת 1638, לשיטה מקורית לטוס לירח. שיטה זו, ככל הידוע לנו, לא נוסתה עד כה כך שהכל עדיין פתוח.