ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 23/10/2019
גרסת הדפסה

תק 2372/07 - תביעות קטנות, גבייה מנהלית

יגאל פריימן נגד עירית עכו


29/10/2009

תק 2372/07

יגאל פריימן

נגד

עירית עכו

בית משפט לתביעות קטנות בעכו

בפני: כב' השופטת זהבה (קאודרס) בנר

[29.10.2009]

פסק דין

1. בכתב תביעתו טען התובע, תושב העיר רמת השרון, בעלי רכב מסוג פורד מ.ר. 6969151, כי בליל 3/9/07 נתבקש ע"י שני פלונים אשר דפקו על דלת ביתו אוחזים בצו החתום ע"י נציג הנתבעת המוסמך ואשר כותרתו - "כתב הרשאה לתפוס ולמכור מטלטלין ע"י ס' 4 לפקודת המסים (גבייה) לשלם להם באופן מיידי סך 515 ₪. כן הוסיפו וציינו כי אם לא ישלם, הם מורשים לגבות הקנסות המגיעים לצרוף הוצאות הגביה בדרך של תפיסת המטלטלין שלו ומכירתם. לדבריו, לא צוינה בדו"ח סיבת הטלת הקנס, אך האלמונים אמרו לו כי הוא נעוץ בחוב בגין חניה בלתי חוקית בשטח הנתבעת מס' 1.

לדבריו הוא ניסה לדבר על ליבם של האלמונים באומרו כי מעולם לא חנה בשטח העיר עכו, אך לשוא.

לצערו לו נותר לו אלא לשלם הסך המבוקש, תוך שלמחרת היום יצר קשר עם הנתבעת מס' 1, וברר אודות הפרשה.

רק ב - 10/10/07, לאחר ניסיונות רבים לברר היכן עומד הבירור מצד הנתבעת מס' 1, נשלח אליו מכתב אליו צורפו 3 נספחים מהם הם למד כי מדובר בקנס שניתן לו בגין חניה בשטח הנתבעת מס' 1 עם רכב מסוג שברולט מ.ר. 6969157 (בעוד רכבו, כאמור, הוא מסוג פורד מ.ר. 6969151) ביום 10/8/05.

מיד הבין התובע כי הצו הוצא בטעות, לאחר שהנתבעים לא בדקו את מספרי כלי הרכב וסוגיהם.

מיום 28/10/07 נתבקש עורך דינו של התובע ע"י מר מנחם מעירית עכו למסור לו את מספר חשבון הבנק של התובע על מנת להשיב לו הכספים, אך לדאבונו הכסף לא הופקד.

עוד הוסיף התובע וציין כי במכתב נוסף ששלחה לו הנתבעת מס' 1 נכתב כי ביום 21/12/05 נשלחה אליו בדואר רשום הודעת תשלום קנס, דבר שאיננו נכון כלל וכלל, ולפיכך נדחתה בקשתו לקבל ההחזר הכספי.

התובע מבקש כי יפסקו לטובתו 15,515 ₪ המורכבים מ - 515 ₪ דמי הצו ששילם, 10,000 בגין עגמת הנפש שנגרמה לו וכן 5,000 הוצאות עו"ד ששכר בכדי לטפל מצידו בפרשיה.

2. בכתב הגנתה טענה הנתבעת ראשית, כי ביהמ"ש דנן משולל סמכות עניינית לדון בתביעה שכן מדובר בחוב בהליך פלילי, וניתן היה לגבותו ע"פ הוראות פקודת המסים (גבייה), ולפיכך דין התביעה להידחות.

עוד טענו הנתבעים כי דין התביעה כנגד הנתבעים 2 ו - 3 המשמשים גזבר הנתבעת מס' 1 ועורכת דינה של הנתבעת מס' 1 (בהתאמה) להידחות, באשר מוקנית להם חסינות עובדי ציבור מכוח פקודת הנזיקין.

באשר לתביעה עצמה טענו הנתבעים כי עקב טעות בהקלדת הדו"ח למחשב עפ"י פקידת העירייה נרשם הדו"ח לרכב הנתבע אשר מספרו זהה לרכב עובר העבירה פרט לספרה האחרונה בו (1 במקום 7), וכן כי לתובע נשלחה הודעת תשלום קנס ביום 21/12/05 בדואר רשום. התובע לא פנה לנתבעים בכדי לבטל הדו"ח במועדים הקבועים בחוק, וכן לא שעה להתראה שנשלחה אליו טרם נקיטת הליכי גביה, ורק לאחר ששילם את מלוא הסכום, נזכר לפנות לנתבעים.

מאחר שהתובע לא ציין בפניותיו לנתבעים כי מדובר בטעות בזיהוי הרכב, נדחתה בקשתו לקבל ההחזר, ורק עם קבלת מכתב ב"כ התובע ובו הסבר מפורט, בוטל הדו"ח ביום 25/12/07, והסכום הושב לתובע.

הדיון:

1. בדיון ארוך שנערך ביום 15/10/09 אישר התובע כי קיבל מהנתבעת את החזר התשלום ששילם ללא ריבית וללא הצמדה.

עוד הוסיף התובע, גמלאי ונכה צה"ל, וציין את עגמת הנפש הרבה שנגרמה לו באופן פעולת גביית הכסף ע"י האלמונים

שנתברר אח"כ כי הם פקידי הגביה אשר התדפקו על דלת ביתו באישון לילה. התובע הלין על אופן פעולת הנתבעת מס' 1 כלפי תלונותיו אשר נותרו ללא כל מענה וללא כל יחס.

2. נציג הנתבעת מס' 1 טען בדיון כי אכן מדובר בתקלה מצערת ובטעות שטוב אילו לא היתה מתרחשת. הנציג חזר וציין כי ע"פ סדר הדין הפלילי, ברגע שנכתב דו"ח, ונשלחת הודעה לביתו של בער הקנס, ואם האחרון לא מגיש ערעור תוך 90 יום, פסה"ד הופך להיות חלוט. כן ציין הנציג כי ביום 17/6/07 נשלחה אל התובע הודעה בדואר רגיל לאח' אוסישקין 80, כי אם לא ישלם החוב, יגיעו אליו מעקלים.

3. בסוף הדיון הוצעה הצעה לסיום המחלוקת בין הצדדים, אשר סורבה ע"י כולם.

הכרעה:

1. לאחר שלמדתי כתבי בי הדין של הצדדים, ושמעתי טיעוניהם בפני, אני קובעת כי אני מקבלת התביעה בחלקה, ופוסקת לטובת התובע סך 6,000 ₪ כפיצוי, וזאת מן הנימוקים הבאים:

2. אני קובעת טענותיו של התובע באשר לאופן ההתנהלות של הנתבעת מס' 1 מולו מקובלות עלי.

3. טעות הקלדה של פקידת הנתבעת מס' 1 הובילה למהלכי שרשרת מהפעלת גובים ומעקלים באישון ליל ועד חוסר תשומת לב לנטען ע"י התובע, כאשר אינו חב בכל חוב.

המעקלים גרמו לחרדה ולעוגמת נפש רבה לתובע שהינו אזרח שומר חוק, גמלאי ונכה צה"ל, והוא נאלץ הוא לשלם את סכום החוב הלכאורי, למרות שידע כי אין הוא חב כל חוב שהוא לנתבעת מס' 1.

לאחר מכן הנתבעת מס' 1 התעמרה בתובע, אשר ביקש בסה"כ לבדוק פשר החוב הנטען כלפיו, ועד אשר לא שלח מכתב מאת עו"ד לנתבעת מס' 1, זו לא ניאותה לבדוק אצלה טענותיו לעומק. כל פניותיו של התובע נפלו על אזניים ערלות, עד אשר, כאמור, נאלץ הוא לפנות לעורך דין, תוך הוצאת סכומי כסף בגין כך.

4. אופן התנהלות מעין זו של רשות מקומית כנגד אדם נורמטיבי, ישר דרך ותם לב, איננו מקובל ואף מקומם, המגיע לשימוש בכוח השררה באופן שרירותי. אין ספק שעוול חמור נעשה לתובע.

5. בגין התנהגותה זו של הנתבעת מס' 1 אני קובעת כי הנתבעת מס' 1 תשלם לתובע סך 6,000 ₪ כפיצוי, וזאת בתוך 30 יום מהיום, ולא ישם סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

מן הראוי היה שהרשות תקפיד על אופן ביצוע הליכי הגביה, תפקח עליהם ותבדוק מיידית ולעומק כל תלונה. ניתן היה אחרי בדיקה קלה ומהירה ביותר, לבטל הקנס ובכך לצמצם נזקי התובע, ותחושת הכעס והתסכול של אזרח מול רשות אשר פועלת באופן גס כנגד מי שהוא חף מכל מתום, ולא עשה דבר אשר מצדיק פעולות אלו כנגדו.

ניתן היום, י"א חשון תש"ע, 29/10/2009, בהעדר הצדדים.


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. מעולם לא הייתי בנהריה   מאת: סיגאמון    22/11/2009
  2. תגובה לסיגאמון   מאת: הנריק    10/12/2009









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן