ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 25/1/2020
גרסת הדפסה

בית המשפט: עתירה זו היה ראוי לה שלא תוגש

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון לא אישרה הוצאת היתר בנייה מטעמים שראוי לכנותם כמחפירים. ועדת הערר לפי חוק התכנון והבנייה כינתה את דרישתם כ"שערורייתית", אולם זה לא מנע מהוועדה המקומית לעתור נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי


10/1/2004

מעשה שהיה כך היה: בעלים של מקרקעין הגישו בקשה להיתר בנייה של בית דו-משפחתי בפרדס חנה, ובקשתם נדחתה בידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה השומרון.

הגישו הבעלים ערר על דחיית בקשתם לוועדת הערר, וזו קבעה, כי המגרש מצוי ברחוב שבו הוצאו היתרי בנייה רבים, וכי לא נמצא כל בסיס לדרישת הוועדה המקומית לחייב את בעלי המגרש הבודד להסדיר את רישום חלוקת 200 יחידות דיור, שלגביהם הוצאו היתרי בנייה בעבר.

ועדת הערר כינתה את דרישת הוועדה המקומית בנושא זה כדרישה שערורייתית בלשון המעטה.

החלטת ועדת הערר קוממה את האגו הפגוע של הוועדה המקומית, והיא הזדרזה להגיש כנגד החלטתה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

פסיקת בית המשפט: בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת וסרקרוג) קבע, כי הוועדה המקומית דחתה את הבקשות להיתר על בסיס שני טעמים: העדר תשתית מספיקה בשכונה, והעדר תוכנית חלוקה ורישום על-פי חוק של כלל המגרשים שבתוכנית.

לעניין התשתית נפסק, כי בפועל קיימת תשתית סביבתית נדרשת.

לעניין הרישום נקבע, שהוועדה המקומית הודתה, כי בשנים הראשונות שלאחר אישור התוכנית הנפיקה היתרים מבלי לעמוד על תנאי של הכנת תוכנית חלוקה ורישום. נפסק, כי אין להתיר לוועדה המקומית לשנות את החלטתה דווקא כלפי העותרים ולהטיל עליהם את עלות התוכנית. אין לאשר דרישות שאינן מבוססות על תכנון מראש, עקביות או על שמירה על עקרונות של מינהל תקין אלא הן פרי של "ספונטניות" או "מקריות".

טמטום או רשעות? למקרא פסק הדין עולה השאלה האם מדובר במקרה של טמטום פשוט או במקרה של רשעות לשמה.

לאחר שקלא וטריא ניתן לפסול את שתי האפשרויות הנ"ל. ככל הנראה, עסקינן במקרה טיפוסי של פקידים שהשררה השלטונית עלתה להם לראש, הכוח שניתן להם בלבל את חושיהם, ודחף בירוקרטי לאו בר כיבוש גבר על ההיגיון הפשוט.

האם היה זה ליקוי מאורות חד פעמי או שמא לא בוטלה מכת החושך בשומרון?

לאותם עובדי ציבור, שפרנסת ביתם על המסים שמשלמים בעלי המקרקעין בדם ליבם, התקלקל המצפן והם איבדו את הדרך.

בפתח פסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע: "עתירה זו היה ראוי לה שלא תוגש".

על ניסוחה הדיפלומטי של השופטת הנכבדה אוסיף ואומר: חברי הוועדה המקומית ראוי להם שלא היו מתמנים לתפקידם, וראוי להם שיחפשו את פרנסת ביתם במקום שאין לו קשר או זיקה לשירות הציבור.

ולסיום מומלץ, כי בעלי המקרקעין שנפגעו מהחלטת הוועדה המקומית ישקלו להגיש נגד חברי הוועדה תביעת נזיקין אישית לפיצויים על כל הנזקים שנגרמו להם בעטיים, ואם יזכו בתביעה, יתרמו בכך רבות להעלאת הרף של השירות הציבורי במדינה.

ובבניין הארץ ננוחם.

________________

עת"מ 1097/03 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון נגד ועדת הערר המחוזית מחוז חיפה ואח'. פסק הדין ניתן ביום 1.12.2003.

 


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן