ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 24/10/2020
גרסת הדפסה

תיקון שומת שמאי מכריע

מעמדו של השמאי המכריע לענין היטל השבחה הוא מוסד מעין שיפוטי

מאת: זוהר  בר ניר, שמאי מקרקעין  

5/2/2004

מעמדו של השמאי המכריע

השמאי המכריע לענין היטל השבחה הוא מוסד מעין שיפוטי. דיון נרחב בקביעה זו מופיע במאמרם של רוסטוביץ וברניר: סמכותו של השמאי המכריע לדון בסוגיות משפטיות ובפטור מהיטל השבחה, מקרקעין וערכם קי"ח (118) יולי 1999. פס"ד שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בת"א ע"י כבוד השופטת דרורה פלפל (ת.א. 2258/98) מאשש את מסקנת מאמרם של רוסטוביץ וברניר. כב' השופטת פלפל קובעת כי "ראוי מוסד השמאי המוסכם למעמד של מוסד מעין שיפוטי בשל המאפיינים הרבים המשותפים לו ולמוסדות מעין שיפוטיים". בהמשך דבריה, מצטטת השופטת מספרו של ה. רוסטוביץ "היטל השבחה" עמ' 529 בו הוא כותב כי "לדעתנו, מעמדו של השמאי המכריע דומה למעמדה של כל ערכאה שיפוטית ראשונה..., מכאן, שמעמדה של החלטת השמאי המכריע דומה לזו של החלטה שיפוטית".

פס"ד נוסף ניתן ביום 1.1.2002 בבימ"ש השלום רחובות ע"י סגן הנשיא צבי הרטל: ועדה מקומית לתו"ב זמורה נ' "אזורים" ו"סנאורה" בש"א 1613/01 ובו מאמץ כבוד השופט את הכתוב בספרו של רוסטוביץ ומסכם: "לדידי, הגם כי השמאי המכריע אינו בורר במובנו של חוק הבוררות, עדין הוא נהנה ממעמד יחודי, מעין שיפוטי...".

סעיף 14 (ג) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה קובע כי "על חיוב בהיטל השבחה ועל הכרעת שמאי מכריע... ניתן לערער בנקודה משפטית בלבד,..."

נשאלת השאלה, אם בעקבות הנאמר בסעיף 14 (ג) לעיל, ניתן לפנות לשמאי המכריע לתקן את השומה המכרעת ובאיזה ענין.

אפשרות תיקון שומה ע"י השמאי המכריע

מכיוון שהמחוקק לא התייחס לשאלה האמורה בתוספת השלישית, ראוי לפנות לחוקים אחרים על מנת לענות לשאלה האמורה.

סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט מסמיך ביהמ"ש לתקן טעות בפס"ד או בהחלטה אחרת שלו – תוך 21 יום מיום מתן החלטתו, לאחר שמיעת הצדדים ובהחלטה מנומקת.

טעות מוגדרת בסעיף זה "כטעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

בית המשפט העליון (ע"א 3197/98 יורשי ברזל ז"ל נ. כונס הנכסים הרשמי) מסכם עניין תיקון מחמת השמטה ואומר הדברים הבאים:

משנטען כי חלה השמטה מקרית בפס"ד, על בית המשפט לשאול את עצמו האם מדובר באמת בעניין שבית המשפט רצה לכלול בהחלטתו אך הדבר נשמט מתשומת ליבו באורח מקרי.

בהמשך, מצוטטים דברי כב' הנשיא שמגר שנאמרו בע.א. 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב:

"מדובר בעיקרו של דבר בהשמטה טכנית הנובעת מהיסח דעת ומתייחסת לדברים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה, אך הדבר נשמט מתשומת ליבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת ליבו לשאלה, מתברר בעליל כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לקיים פרט זה או אחר בהחלטה בעת שניתנה אך לא עשה כן בשל אחת הסיבות שנמנו לעיל.."

סעיף 81 (ב) לחוק בתי המשפט קובע כי "בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן". כלומר, די בהסכמת הצד השני כדי שהשמאי המכריע ישלים את שאולי השמיט משומתו המכרעת.

גם בחוק הבוררות (קיים דמיון מסוים בין עבודת השמאי המכריע לבין בורר) בסעיף 22 לחוק, יש לבורר סמכות לתקן את פסק הבוררות. וזה לשון הסעיף:

"22 (א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל דין ולאחר שניתנה לבעלי הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן ולהשלים את פסק הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה:

1. נפלה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;

2. הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;

3. ..."

השוואת הסעיפים המקבילים בחוק הבוררות ובחוק בתי המשפט זה לעומת זה מלמדת, כי סמכותו של הבורר לתקן את פסקו משתרעת על תחום רחב יותר מן התחום שעליו משתרעת סמכותו של בית המשפט לתקן את פסק דינו. לבורר ניתנה הסמכות לא רק "לתקן" את פסקו אלא גם "להשלים" אותו. כן הוסמך לתקן או להשלים "השמטה" שאינה רק "השמטה מקרית", החורגת מגדר "השמטה טכנית הנובעת מהיסח הדעת" גרידא, שאותה מוסמך בית המשפט לתקן לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.

בהחלטה שניתנה בתאריך 12.2.98 ע"י כבוד השופט יעקב טירקל בערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי להרשות לבורר לתקן פסקו (ר"ע 7545/97) נקבע כי הבורר אשר תיקן פסק הבוררות, פעל במסגרת סמכותו לתקן את הפסק.. בדין עשה מה שעשה ובדין דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לבטל את התיקון.

מסקנה

המסקנה הנובעת מניסוח חוק בתי המשפט וחוק הבוררות ההמצוטטים לעיל, כולל התייחסות הפסיקה לאמור בהם ובהתייחסות אל מוסד השמאי המכריע כמוסד מעין שיפוטי (או: מוטב שיפוטי), מביאה למסקנה כי אם בנושא של תיקון טעות מחמת השמטה מקרית, תיקון טעות חישוב, פליטת קולמוס או טעות דומה, מתיר המחוקק הן לביהמ"ש והן לבורר לתקן פסיקתם, מותר גם לשמאי המכריע שהוא מוטב שיפוטי, לתקן מסיבות דומות את פסק השומה המכרעת.

מראי מקום:

1. ה. רוסטוביץ, ז. ברניר: סמכותו של השמאי המכריע לדון בסוגיות משפטיות ובפטור מהיטל השבחה, מקרקעין וערכם קי"ח, (118) יולי 1999.

2. ה. רוסטוביץ "היטל השבחה" הוצאת אורין תשנ"ז-1996, עמ' 529.

3. ת"א 2258/98 בטרטון בע"מ נ' שילוני (ניתן במחוזי ת"א ע"י כב' השופטת ד. פלפל).

4. ועדה מקומית לתו"ב זמורה נ' "אזורים ו"סנאורה" בש"א 1613/01 (ניתן ב 1.1.2002 בשלום רחובות.ע"י סגן הנשיא צ. הרטל).

5. ע"א 3197/98 יורשי ברזל ז"ל נ. כונס הנכסים הרשמי.

6. ע.א. 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב.(בימ"ש עליון ע"י הנשיא מ. שמגר).

7. ר"ע 7545/97 נטו חברה קבלנית בע"מ נ' דניאל דוקוב, פד"י נ"ב (1) 476. (ניתן ביום 12.2.98)


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן