ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 20/10/2019
גרסת הדפסה



//

ת.א. 743159/02

בש"א 138394/02

בית משפט השלום תל אביב-יפו

03/02/2004

כב' השופט משה סובל

בפני:

סלם אסתר

בעניין:

המבקשת( הנתבעת)

     

נ ג ד

 

עיריית הרצליה

 

המשיבה( התובעת)

     

החלטה

1. בפני בקשה למתן רשות להתגונן אשר הגישה המבקשת ( להלן "המבקשת") ביום 2.12.02 .

2. לאור הודעת המשיבה מיום 2.12.03, לפיה היא איננה מעונינת בחקירת המבקשת, הוגשו5129371סיכומים בכתב.

המבקשת הגישה סיכומיה ביום 29.12.03 וסיכומי המשיבה הוגשו ביום 22.1.04.

3. התביעה הוגשה בגין אי תשלום ארנונה ושירותי חינוך, המשיבה ביטלה את החוב בגין שירותי חינוך וחובות שהתיישנו , ועל כן התביעה עומדת ע"ס 25,811 ₪ ועניינה ארנונה ומים בתקופות 10/95 ועד 9/99 בגין נכס ברחוב החרוב 2 הרצליה ואשר מספרו בספרי העירייה 6669061100200 וכמפורט בדו"ח יתרות שצורף לכתב התביעה ובסיכומיה של ב"כ המשיבה:

4. טענות המבקשת:

א. ויתור המשיבה על החקירה , משמעה כקבלת תצהיר המבקשת כאמת ומשוויתרה המשיבה על החקירה אינה יכולה לכפור בעובדות.

ב. אין כל ראיה כי המבקשת חייבת בחוב כלשהו למשיבה, מאחר והמשיבה צירפה רק פלט מחשב בלתי חתום, מקושקש, עם מחיקות ותוספות בלתי ברורות.

ג. המבקשת הצהירה כי איננה מתגוררת ואיננה מחזיקה בדירה מאז שנת 1993 , כאשר נתבע 1 נותר להתגורר לבד בדירה והחזיק בה עד אשר נמכרה ע"י כונס נכסים.

ד. המשיבה ידעה על הסכם הגירושין וידעה על שינוי במחזיק בדירה , ועל כן חובת התשלום צריכה להיות על המחזיק שנותר.

ה. מאחר ורבצה משכנתא על הדירה וחובות רבים מונה כונס נכסים מטעם הבנק , נמכרה הדירה אך לא פרע כונס הנכסים את החובות כלפי המשיבה.

ו. כונס הנכסים אמר למבקשת כי הוא ידאג לכיסוי כל החובות של הדירה לרבות החוב שנטען ע"י המשיבה.

ז. המבקשת מתכוונת להגיש הודעת צד ג' כנגד נתבע 1 בגין החזקה בדירה בפועל וכן התחייב ע"פ הסכם הגירושין לשלם את חובות הדירה.

ח. המבקשת טוענת כי התביעה התיישנה מאחר והמבקשת עזבה את הדירה בשנת 1993 ועל כן חלה התיישנות .

5. טענות המשיבה:

א. המשיבה אינה צריכה לפרט בכתב התביעה כיצד חושב החוב , די לה לציין את יתרת חובו של הנתבע ולציין את מיקומו של הנכס.

ב. תביעות של רשות מקומית לתשלום כספים אינה מצריכה ראיה בכתב , שכן רישומים בספרי העירייה מהווים ראיה לכאורה .

ג. המבקשת טוענת כי לא החזיקה בנכס בתקופה הרלוונטית ומי שהחזיק בנכס הוא נתבע 1 , המשיבה מאזכרת את סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) , התשל"ו 1976 הקובע כי בטענת "איני מחזיק" יש להשיג עליה לפני מנהל הארנונה.

ד. המבקשת לא ביקשה את רשות ביהמ"ש להעלות טענת "איני מחזיק" ועל כן יש לדחות טענה זו.

ה. טענת המבקש כי המשיבה " ידעה" כי הפסיקה המבקשת להחזיק בנכס, הועלתה טענה זו באופן כללי ולא מפורט ולא ביססה טענה זו ע"י יסודות עובדתיים

ו. המבקשת לא טענה כי מסרה הודעה בכתב על חדלתה מלהחזיק בנכס כמתבקש מסעיף 325 ו- 326 לפקודת העיריות, וכל עוד לא מסרה המבקשת הודעה, רשאית המשיבה להמשיך ולראות בה כ"מחזיקה" של הנכס.

ז. כונס נכסים אחראי לחובות ארנונה שהצטברו רק ממועד מינויו ואינו חב בחובות שהצטברו לפני כן.

כונס הנכסים מונה ביום 4.10.99 בעוד שהחובות נשוא התביעה הינם לתקופה שעד ספטמבר 99'.

ח. רצון המבקשת להגיש הודעת צד ג' אינו מקנה רשות להתגונן כאשר אין לה הגנה כנגד התביעה.

דיון והכרעה:

היות וההליך שבפנינו מתנהל בסדר דין מקוצר, אין הנתבעת רשאית להתגונן בדרך רגילה.

עליה לקבל רשות להתגונן כתנאי לכך שעל התובעת יהיה להוכיח את תביעתה.

מטרת ההליך היא למנוע דיון בלתי נחוץ בתביעה אשר אין לנתבע כל הגנה בפניה (רע"א 2477/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי).

בנוסף לאמור, בהליך שבו נדונה רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה.

אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיה.

מדובר בסף מינמילי המגלה הגנה לכאורה , ומספיקה המסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה - אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה ( ע"א 518/87 וע"א 64/88 ליאון פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ).

6. לעניין וויתור ב"כ המשיבה לחקור את המצהירה על תצהירה שצורף לבקשת הבר"ל, אין בו כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקרו, ובאין חקירה עומד בפני ביהמ"ש אך האמור בתצהיר על מנת שיבחן אם יש בנטען כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק כנגד התביעה.

(ראה למשל ע"א 16/89 פד"י מ"ה (5) עמ' 735).

7. סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה כללית ) התשל"ו -1976,

להלן: " חוק הערר", קובע את סמכויותיה של הרשות המנהלית אשר הפסיקה קובעת כי הינן סמכויות יחודיות.

באשר לטענת המבקשת כי איננה מחזיקה בנכס אשר במקורה הייתה הטענה בסמכותה הבלעדית של ועדת ערר, תוקן החוק באופן שהתווסף סעיף קטן ג', הקובע כי נתבע שלא השיג בטענת "איני מחזיק " רשאי בכל הליך משפטי להעלות את הטענה אך לשם כך נדרש לקבל את רשות בית המשפט.

על המבקשת להתגונן בטענה האמורה לכלול במסגרת בקשתה עתירה לפיה היא מבקשת לאפשר לה להעלות את הטענה האמורה וביהמ"ש יבדוק ויתרשם , על פני הדברים , אם אין זו טענת סרק (ראה בספרו של רוסטוביץ בעמ' 410 ).

המבקשת לא כללה בבקשתה עתירה למתן רשות לטעון " אינני מחזיק " ואף בסיכומיה של המבקשת אין התייחסות לטענה.

למרות העדר עתירה מפורשת כאמור הייתי נוטה לראות את עצם העלאת הטענה ככוללת בתוכה מכללא בקשה לקבלת רשות ואולם בבואי לבחון את הטענה של חדלת חזקה לגופא, לא מצאתי כי יש בטענה עניין עקרוני או עניין בעל חשיבות ציבורית אשר בגינו יש לברר את הטענה בביהמ"ש ולא בהליך המנהלי.

מנהל הארנונה וועדת הערר הינם הגוף המתאים לבירור עניינים עובדתיים במסגרת הטענה של חדלת חזקה ורק עניינים מיוחדים ראוי לאפשר בירורם בביהמ"ש.

בעניינינו טענת המבקשת כי חדלה להחזיק בנכס היא טענה פשוטה שראוי ונכון היה לבררה בהליך המנהלי.

8. יתר על כן, הלכה פסוקה היא כי נתבע מבקש לקבל רשות להתגונן נדרש להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו ולא להסתפק בהפרכת טענות כלליות.

מעיון בתצהירה של המבקשת לא מצאתי כי עמדה בחובה זו.

אין בתצהיר פירוט והתייחסות לטענה כי המשיבה ידעה על כך שהמבקשת עזבה את הדירה, וכי ידעה על הסכם הגירושין למעט טענה סתמית בסעיף 5 ג' כי המשיבה ידעה על כך ובסעיף 7 ב' "המשיבה ידעה על כך שכן הסכם הגירושין הוצג לה".

המבקשת לא טורחת לפרט מתי ולמי אצל המשיבה הציגה את הסכם הגירושין ומהן העובדות בגינן יש להגיע למסקנה כי העירייה ידעה על חדלת החזקה של המבקשת.

9. בנוסף, סעיפים 325 ו- 326 לפקודת העיריות קובעים במפורש כי הודעה על חדלת חזקה יש למסור בכתב והמסירה צריכה להיות בסמוך למועד חדלת החזקה בפועל, על מנת לאפשר לעירייה לבדוק את נכונות הטענה מחד, ומאידך לאפשר לה לעדכן את רישומיה.

מסירת הסכם הגירושין, גם אם נמסר למשיבה, ובהעדר הודעה על חדלת חזקה, לא יכול לבוא במקום הודעה כזו ובאופן בו נטענה הטענה אין בו כדי ליצור משקל הקרוב לזה של "הודעה בכתב" כדרישת החוק.

משלא עמדה המבקשת בחובת מסירת ההודעה הרי שנשארה לפחות בחזקת מחזיקה קונסטרוקטיבית המחויבת בתשלום הארנונה בנוסף למחזיק בפועל.

10. הלכה פסוקה היא כי אין ליתן רשות להגן רק כדי לאפשר לנתבע להגיש הודעה לצד ג' ותמיד שמורה לנתבע הזכות להגיש תביעה נפרדת כנגד מי שמבקש לתבוע בדרך של משלוח הודעה לצד שלישי, ( רע"א 511/85 פד"י לט ( 3 ) עמ' 727 ).

בהעדר הגנה של ממש למבקשת הרי שאין ליתן לה רשות להתגונן אך ורק מהטעם כי ברצונה לשלוח הודעה לצד ג' כנגד נתבע 1. את זכויותיה של המבקשת מנתבע 1 תוכל לממש בהליך נפרד, אם רצונה בכך.

11. המבקשת טוענת לחוסר פירוט בכתב התביעה.

תקנה 202 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שתביעת רשות מקומית לתשלום סכום קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית ע"פ דין כארנונה יכולה להיות מוגשת בסד"מ.

תביעה מוגשת על פי התקנה האמורה איננה מחייבת מסמך בכתב ודי בציון היתרה הסופית של החוב הנתבע.

בהמרצה 323/67 סיבי דימונה נ' מועצה מקומית דימונה פס"מ נז 340, פורשה תקנה 203, הקובעת כי לתביעה בסד"מ יש לצרף העתקים מהחשבונות המובאים לראיה כמכוונת רק לתקנה 202 (1) המתייחסת לתביעות על סכום קצוב הבאות מכוח חוזה או בהתחייבות , ולא לתביעות של העירייה לתשלום ארנונה, וזאת מהטעם שלגבי ארנונה לא החשבון שנשלח למחזיק הוא מקור החיוב , אלא הדין הוא מקור החיוב.

לפיכך, אין המשיבה מחוייבת ע"פ דין לצרף כלל ראיות בכתב למרות שבמקרה דנן צירפה המשיבה "דוח יתרות לחשבון משלם".

כמו כן רשאית הייתה המבקשת לפנות למשיבה בבקשה ליתן פרטים נוספים לרבות אופן החישוב ופירוטו, לו אכן חסרו לה נתונים לצורך הגנתה.

12. המבקשת לא הכחישה כי כונס הנכסים מונה ביום 4.10.99 בעוד שהחובות נשוא התביעה מתייחסות עד לחודש ספטמבר 1999 .

כונס נכסים אחראי לחובות שהצטברו רק ממועד מינויו לאחר תפיסת החזקה בנכס בפועל.

במקרה דנן, חיובי המשיבה הינם על תקופה הקודמת למיניו של כונס הנכסים ולכן חובת התשלום חלה על המבקשת שכן יש לראותה כמי שהחזיקה בנכס.

13. לאור כל האמור לעיל , הגעתי לכלל מסקנה כי אין הבקשה מגלה טענת הגנה אפשרית כנגד תביעת המשיבה ולכן אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן , ומחייב את המבקשת לשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסכום של 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

משנדחתה הבקשה למתן רשות להתגונן ניתן כנגד המבקשת פסק דין על סכום התביעה המתוקן בסך 25,811 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ע"פ תעריף לשכת עורכי הדין.

ב"כ המשיבה תגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ניתנה היום ו' בשבט, תשס"ד (29 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.

סובל משה, שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן