בית המשפט קבע ברוב דעות, כי עדות השקר של צחי הנגבי נושאת קלון. בית המשפט קנס את הנגבי ולא הטיל עליו מאסר בפועל או מאסר על תנאי. הנגבי השעה את עצמו מחברותו בכנסת. הסיפור טרם הסתיים, וצפוי כי הנגבי והפרקליטות יערערו על פסק הדין.
גורלו האישי והציבורי של הנגבי מעניינים אותי כקליפת השום. אוותר אדיש, אם הנגבי ייבחר לכנסת הבאה, אם הוא יכהן כשר, או אם ירצה באוניברסיטה העברית על מוסר של נבחרי ציבור.
החשיבות היא בעצם העמדתו לדין של הנגבי. ההליך המשפטי הארוך, שטרם הגיע לסיומו, משדר לנבחרי הציבור, כי נגמרו ימי פומפי העליזים. אין לי ספק, כי יהיו עוד נבחרי ציבור, אשר ימשיכו להשתין בבריכה, אבל הם לא יעשו את זה מהמקפצה כמו שעשה הנגבי.
אז מה הרוויח הציבור מכל המהומה הרבה?
- מועמד לבחירות יזהר מלהבטיח משרות לבוחריו;
- מי שיבטיח ויבחר, יהסס מלקיים את הבטחתו;
- מי שיקיים, יעשה את זה בזהירות ובצנעה ובעיקר - למעטים בלבד.
אם בעקבות הערעור יוטל על הנגבי מאסר על תנאי, דיינו.
אם בעקבות הערעור יוותר הקלון על כנו, דיינו.
אם עונשו של הנגבי יתמצה בכך שהוא נאלץ לעמוד לדין, דיינו.
הרווח של הציבור הוא בהרתעה של נבחרי הציבור מלעשות בקופת הציבור כבתוך שלהם. הנחנו עוד אבן אחת בחומת הדמוקרטיה.
אודות ARNONA
גרסת הדפסה
