ביום 20.12.2010 דחה בית המשפט העליון את ערעורה של עיריית תל אביב נגד מישל מרסייה, ופסק, כי מספרה היא "מלאכה" לעניין ארנונה.
הטעם העיקרי לסיווג האמור הוא המכנה המשותף שיש למספרות עם עיסוקים אחרים המסווגים כ"בתי מלאכה" ובכלל זה, סנדלריות ומתפרות. יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת פעילות ייצור אינם רלבנטיים לצורך הכרעה בקביעת הסיווג של "מלאכה" לצורכי הארנונה.
סיווג של שימוש משפיע על תעריף הארנונה. כך למשל, בגין בנק מושת תעריף ארנונה גבוה מאשר חנות, ואילו תעשייה ומלאכה מחויבים בתעריף נמוך מחנות או משרד.
בתי המשפט המחוזיים הוציאו תחת ידם פסיקות סותרות בסוגייה זו. בעמ"נ 242/02 מנהלת הארנונה של עיריית רעננה נ' מהגר, נקבע, כי אין להבחין בין מספרות לסנדלריות, משום ששני העסקים מספקים שירות ללקוחותיהם באמצעות פעולות שאומנים מבצעים בידיהם באמצעות מכשירים ייעודיים. מאידך, בעמ"נ 268/05 מנהלת הארנונה בעיריית חדרה נ' סעדה, נקבע, כי יש לסווג מספרה בקטגוריה של "משרדים שירותים ומסחר" ולא כ"מלאכה".
בית המשפט העליון דחה את עמדת העירייה, אשר ביקשה לבחון את "פעילות המלאכה" במספרות בהתאם לעקרונות שנקבעו בע"א 1960/90 פקיד השומה תל אביב 5 נ' חברת רעיונות בע"מ. המבחנים שנקבעו לצורכי הגדרת פעילות ייצורית לעניין פטור ממס מעסיקים אינם רלבנטיים לבחינת קיום תנאי ההגדרה של "בית מלאכה" לצורכי ארנונה.
המבחנים נקבעו לצורך זיהויו של נכס כמתאים לקריטריונים של בית מלאכה -
המשמעות המילונית – ספר הוא אומן העוסק בעבודת ידיים, קרי במלאכה כהגדרתה המילונית.
תכלית התעריף לבתי מלאכה – מתחם הרווחים הנמוך.
אחידות פרשנית – הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הזעירה לבין ההסתדרות הכללית ובכלל זה את צו ההרחבה שמכוחו הוחל ההסכם האמור גם על המספרות בישראל.
המהות - מספרה קרובה במהותה לבית מלאכה, ובהיעדר קטגוריה של "שירותים" בצו הארנונה, מועדפת הגדרה פוזיטיבית של בית מלאכה על פני הגדרה שיורית כללית של "עסקים אחרים", שאינה מתחשבת בטיבם ובמהותם הייחודית של הפעילויות הנעשות בנכס.
בית המשפט ביסס את החלטתו על לשון ההגדרות בצו הארנונה של עיריית תל אביב, אך רמז, כי ניתן להגיע לתוצאה שונה אם בצו הארנונה היה סיווג של "שירותים".
לעניות דעתנו, אין צורך להכביר מילים לצורך הגדרת ספר כבעל מלאכה, ודינו כדין נגר, חיט, צבע, דיג או טיח. הניסיון להגדיר ספר, כנותן 'שירותי ספרות' על מנת ללכוד אותו ברשת נותני השירותים הוא ניסיון נואל, ועל פי אותו היגיון ניתן להגדיר חיט כנותן 'שירותי חייטות', צבע כנותן שירותי צבעות, או נגר הנותן 'שירותי נגרות'.
תהיה הגדרת 'עסקים אחרים' בצו הארנונה של עירייה פלונית כאשר תהיה, אם התעריף שבצידה יעלה על התעריף המרבי שנקבע בתקנות ההסדרים למלאכה, אזי יעיד הדבר בעדו, כי הגדרה זו אינה מכוונת לבעלי מלאכה.
______
בר"ם 4021/09 מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' חברת מישל מרסייה בע"מ,