ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    3 תגובות לכתבות מאז : 21/8/2017
גרסת הדפסה

ארנונה רטרואקטיבית

שומת ארנונה מתוקנת ושומת ארנונה רטרואקטיבית

מאת: ד"ר הנריק  רוסטוביץ, עו"ד  

3/2/2011

בחיבור זה נדון בסמכותן של הרשויות המקומיות לתקן שומות ארנונה, ובדרכי ההתנגדות לכך.

שומת ארנונה מושתת בידי הרשויות המקומיות במועדים שלהלן -

א. בתחילת השנה;

ב. כאשר אדם מתחיל להחזיק בנכס שקנה או ששכר וכאשר החזקה בנכס חוזרת מהשוכר לבעל הנכס;

ג. כאשר מסתיימת בנייה של בניין חדש;

ד. כאשר מסתיים שיפוץ של בניין שקיבל פטור כנכס שניזק.

כאשר הרשות המקומית עושה סקר נכסים, ומתברר לה, ששטחו של הנכס גדול או קטן מהשטח שנקבע בשומת הארנונה, אזי מוצאת "שומה ארנונה מתוקנת" לנכס. כך גם נוהגות הרשויות המקומיות לעשות כאשר מתברר, שהשימוש בנכס שונה מהשימוש שנקבע בשומת הארנונה, משום שלכל שימוש יש תעריף שונה.

הרשות המקומית חייבת לתקן את שומת הארנונה כאשר מתברר לה שהשטח או השימוש שונים מאלו שבשומת הארנונה המקורית, והשאלה היא: מאיזה מועד מותר לרשות המקומית לשנות את שומת הארנונה ?

בסוגיית מועד שינוי שומת הארנונה קיימות מספר אפשרויות -

א. מיום התיקון במהלך השנה ועד לתום השנה;

ב. מתחילת השנה שבה בוצע התיקון;

ג. שבע שנים לפני מועד התיקון;

ד. יותר משבע שנים לפני מועד התיקון.

הכללים בסוגיה זו אינם חד משמעיים, יש מחלוקות בין הפוסקים, והדברים שיובאו בחיבור זה משקפים את דעתו של המחבר.

תיקון שומת ארנונה מיום התיקון במהלך השנה ועד לתום השנה

מרבית הרשויות המקומיות אינן נוקטות בשיטה זו. כאשר סקר הנכסים מגלה שינוי בשטחם של נכסים רבים, וממצאי הסקר אינם מוגשים לרשות המקומית בבת אחת אלא במהלך תקופה של מספר חודשים, ראוי שהרשות המקומית לא תשנה את שומות הארנונה במועד שונה לכל נישום אלא תשנה את כל השומות באותו מועד לכל הנישומים.

הטעם לכך הוא, ששינוי שומות במועדים שונים יוצר הפליה בין הנישומים, הפליה זו מעוגנת בסדר העבודה של סוקרי הנכסים. על מנת למנוע הפליה כזו, יש לשנות את כל השומות באותו מועד.

תיקון שומת ארנונה מתחילת השנה שבה בוצע התיקון

מקצת הרשויות המקומיות נוקטות בשיטה זו. תיקון כזה אינו נחשב כתיקון רטרואקטיבי, משום ששומת הארנונה מושתת בגין שנה שלמה, ומרבית הפוסקים סוברים, כי כל עוד השנה לא הסתיימה, מותר לתקן את השומה למשך כל השנה.

מנגד, כאשר נישום מגיש השגה לאחר חלוף 90 הימים שנקבעו בחוק, מעלות הרשויות המקומיות טענת איחור בהגשת ההשגה, וטוענות כי לאחר המועד האמור הן הסתמכו על שומת הארנונה המקורית שהפכה לשומה סופית.

שתי הגישות האלה אינן עולות בקנה אחד -

א. אם הרשות המקומית מסתמכת על שומת הארנונה המקורית שהפכה לשומה "סופית" מקץ 90 הימים שנקבעו להגשת השגה, אזי היא שוללת את סמכותה להגדיל את שומת הארנונה המקורית במהלך השנה מיום תיקון השומה, קל וחומר מתחילת השנה.

ב. אם הרשות המקומית אוחזת בקרנות המזבח של "שומת אמת", אזי עליה לדון גם לגופה של השגה שהוגשה בחודש דצמבר.

הנימוק של פגיעה ב"קופת הציבור" וב"תקציב" כאשר מוגשת השגה באיחור אינו רלוונטי. כשם שתקציב העירייה לא לקח בחשבון הגדלת שומות בעקבות סקר נכסים, כך הוא לא לקח בחשבון הקטנת שומות בעקבות השגה שהוגשה באיחור.

לא זו אף זו, בעקבות סקר נכסים השומות מוגדלות ומוקטנות בהתאם לממצאים באותו מועד. מה לי הקטנת שומה בעקבות השגה או בעקבות סקר נכסים? זו אף זו מתאימה את שומת הארנונה לעובדות הנכונות.

תיקון שומת ארנונה שבע שנים לפני מועד התיקון

מרבית מהרשויות המקומיות נוקטות בשיטה זו. תיקון כזה נחשב כתיקון רטרואקטיבי, משום ששומות הארנונה שהוצאו בגין השנים הקודמות והכספים שנגבו בגינן, נועדו לתקצב פעילות שהסתיימה בשנים הקודמות, ואין לממן את הפעילות של השנה השוטפת בחיובים חדשים בשל שנים קודמות.

מנגד, הפסיקה הרווחת היא, כי בנסיבות מסוימות מותר לתקן את השומות של שבע השנים הקודמות.

מהן אותן נסיבות ?

אם הטעות בשומות הארנונה הקודמות היא באשמת הרשות המקומית, והנישום לא מוחזק כמי שגרם לטעות או כמי שהיה מודע לטעות, אזי הנטייה היא לא להתיר תיקון שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי.

אם הטעות בשומות הארנונה הקודמות אינה באשמת הרשות המקומית, והנישום גרם לטעות או היה מודע לטעות, אזי הנטייה היא להתיר תיקון שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי. כך למשל, אם הנישום הגדיל את שטח הנכס מבלי שקיבל היתר בנייה, והרשות המקומית לא ידעה על הבנייה הנוספת. כך למשל אם הנישום השתמש בדירת המגורים שלו כמשרד ולא דיווח על השינוי.

גם מבחנים אלה אינם פשוטים ליישום. כך למשל, אם הנישום בנה ללא היתר בנייה, הרשות המקומית ידעה על כך ואף נקטה נגדו בהליכים משפטיים או מנהליים לפי חוק התכנון והבנייה, אולם לא תיקנה את שומת הארנונה על פי המידע שהיה בידה.

עד כאן לגבי הגדלת שטח או שינוי מובהק בשימוש שנעשה בנכס. מהו הדין כאשר השינוי בשימוש שנעשה בנכס אינו מובהק אלא נשוא של פרשנות חדשה לאותה מערכת עובדות?

כך למשל, אם בעקבות סקר נכסים מחליטה הרשות המקומית לסווג חלק ממפעל תעשייה בשימוש משרדים, שבגינם מוטל תעריף ארנונה גבוה יותר. הסוגיה הראשונה היא: האם השינוי הוא מוצדק לגופו?

אם נצא מתוך הנחה שהשינוי היה מוצדק לגופו, אזי אין הצדקה להחיל אותו באופן רטרואקטיבי לגבי שנים קודמות, משום שמדובר באותה מערכת עובדות ובשינוי של הפרשנות שניתנת לה. שינוי כזה מצדיק את שינוי השומה מכאן ואילך בלבד.

תיקון שומת ארנונה יותר משבע שנים לפני מועד התיקון

לעתים נדירות נוקטת רשות מקומית בשיטה זו. תיקון כזה נחשב כתיקון רטרואקטיבי מעבר תקופת ההתיישנות, ובנוסף לכל מה שנאמר לעיל, פסק בית המשפט העליון, כי שינוי כזה הוא שינוי אסור.

סיכום

חיבור זה אינו מתיימר לדון בכל הסוגיות שעשויות להתעורר במקרה כזה או אחר, ואינו מתיימר לתת רשימה מדויקת של מותר ואסור. בכל מקרה ומקרה יש מערכת עובדות מיוחדת, והתוצאה הסופית של התנגדות לתיקון שומת ארנונה תלוי בפרשנות שיש ליתן לכל העובדות כמכלול.

ונסיים בסוגיית הסמכות לדון בהתנגדות הנישום לתיקון שומת הארנונה.

הסמכות לדון בגודל השטח ובשימוש מוקנית למנהל הארנונה, ועל הנישום להגיש השגה על שומת הארנונה תוך 90 יום מיום קבלת השומה. על החלטת מנהל הארנונה ניתן להגיש ערר לוועדת הערר של הארנונה תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. על החלטת ועדת הערר ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

הסמכות לדון בסוגיית סמכותה של הרשות המקומית להשית שומת ארנונה רטרואקטיבית מוקנית לבית המשפט המנהלי בעתירה מנהלית, והוא הדין בטענות של הפליה, סתירה במדיניות הרשות המקומית וכיוצא באלה. עתירה כזו יש להגיש תוך 45 יום מיום קבלת שומת הארנונה המתוקנת.

נמצא, כי עם קבלת שומת ארנונה רטרואקטיבית על הנישום לפעול בשני מסלולים במקביל -

א. הגשת עתירה מנהלית תוך 45 יום;

ב. הגשת השגה תוך 90 יום.

נישום שאינו פועל במקביל בשני הערוצים, עלול לשלם על טעות זו.


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. ומה עם פס"ד של    מאת: Hot Advocate    5/4/2011









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן