ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 23/10/2019
גרסת הדפסה

עתמ 731-08 מנהלי, ארנונה

דן שפיר נגד עיריית חדרה


30/1/2011

עתמ 731-08

  1. דן שפריר
  2. רפאלה שפריר

נגד

עיריית חדרה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

בפני : כבוד השופטת יעל וילנר

30/01/2011

פסק דין

 

עתירה לביטול הליכי גביה שננקטו על ידי המשיבה כנגד העותרים בגין חוב ארנונה. העותרים טוענים כי הם אינם חבים בארנונה ואף אם יקבע כי היה חוב, הרי שהוא התיישן.

העובדות

1. העותרים ניהלו בעבר משרד לעריכת דין בחדרה בשתי דירות צמודות, בהתאם להסכם שכירות משנת 1994 (נספח א' לעתירה) (להלן - "המשרד").

העותרים טוענים כי חדלו להחזיק במשרד בחדרה בחודש פברואר 2001. המשיבה טוענת כי נודע לה על כך שהעותרים עזבו את המשרד רק באפריל 2001.

אקדים ואומר כי העותרים לא המציאו כל ראיה כי מסרו למשיבה הודעה בכתב כאמור בתקנה 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש] עוד בחודש פברואר 2001. המצאת חוזה השכירות החדש של העותרים מיום 25.2.01 אינה מהווה תחליף למתן הודעה לעירייה על עזיבת הנכס הקודם.

משכך יש לקבל את גרסת המשיבה לפיה נודע לה על עזיבתם את המשרד ביום 30.4.01, ולפיכך חוב הארנונה בגין המשרד מתייחס לתקופה שעד 30.4.01.

2. במהלך חודש אוגוסט 2008 קיבלו העותרים הודעה מהבנקים בהם מתנהלים חשבונותיהם כי המשיבה הטילה עיקולים על חשבונות הבנק שלהם בטענה שהעותרים חייבים לה חוב ארנונה בגין המשרד.

3. לאחר בירור שערכו העותרים עם המשיבה התברר להם כי תשלומים ששילמו כארנונה בגין המשרד נזקפו על ידי המשיבה, על דעתה היא, לטובת חוב ארנונה בגין משרד אחר באותו בניין אשר לגרסת המשיבה גם הוא הוחזק על ידי העותרים (להלן - "המשרד האחר").

4. משסירבה העירייה לבטל את הליכי הגביה ולקבוע כי לא קיים כל חוב, הוגשה העתירה דנן בה טוענים העותרים כי הם לא חבים בחוב, ומכל מקום כי החוב התיישן.

6. בתשובה שהגישה המשיבה לעתירה, טוענת המשיבה כי אין כל מניעה משפטית לנקוט בהליכי גביה כנגד חוב שהתיישן לכאורה.

לגוף העניין טוענת המשיבה כי נוכח טענת העותרים כי לא החזיקו במשרד האחר, ובהעדר ראיות כי אכן העותרים החזיקו במשרד זה, תסכים המשיבה לזכות את העותרים בסכום שחויבו בגין המשרד האחר, ובלבד שיפרעו את יתרת החוב בגין המשרד העומד על כ-60,000 ₪.

7. לאחר הגשת התגובה על ידי העירייה וטרם התקיים הדיון בעתירה ניתן פסק דין של בית משפט העליון ברע"א 187/05 נעמן נסייר נ' עיריית נצרת עלית מיום 20.6.10 (להלן - פסק דין "נסייר") לפיו נקבע כי לא ניתן לנקוט בהליכי גביה מנהליים לגבית חוב ארנונה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות של 7 שנים.

8. נוכח הלכה חדשה זו הוסיפה המשיבה טענה כי הליכי הגביה שננקטו על ידה במהלך השנים עצרו את מניין תקופת ההתיישנות. להוכחת הליכי גביה אלה הגישה המשיבה מסמך ובו פירוט רשימת פעולות גביה שבוצעו לאורך השנים על ידי חברת מתאר, חברת הגביה שפעלה מטעם המשיבה. למסמך זה צורף תצהירה של הגב' מרים קרוננפלד מנהלת מחלקת הגבייה, בו נטען כי היא קיבלה ממנהל סניף מתאר את המסמך.

לטענת המשיבה, מסמך זה מעיד כי במהלך כל השנים ממועד היווצרות החוב ועד היום ננקטו על ידה פעולות שונות לגביית חוב הארנונה.

המשיבה טוענת כי משהחלה בהליכי גביה טרם חלוף תקופת ההתיישנות, יש לקבוע כי החוב לא התיישן וממילא רשאית היא להמשיך ולנקוט בהליכי גביה.

9. אוסיף עוד כי במהלך הדיון שהתקיים בפני העידה הגב' מרים קרוננפלד כי העותרת היתה במשרדה עשרות פעמים במהלך כל התקופה, וכי נעשו עיקולים רבים בחשבונות הבנק של העותרים בשל קיומו של חוב הארנונה והעותרים היו מודעים לחובם בגין הארנונה.

בסיכומיה הוסיפה המשיבה טענה שלא בא זכרה בתגובה לעתירה - כי העתירה הוגשה בשיהוי ולפיכך יש לדחותה.

10. העותרים משיבים וטוענים כי על פי הלכת נסייר לא נקבע כי מקום בו העירייה מבצעת עיקולים מנהליים לשם גביית חוב ארנונה יש בכך כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. עוד נטען, כי המסמך המפרט לכאורה את פעולות הגבייה הינו מסמך סתמי, בלתי חתום, מהווה עדות שמיעה והוא אינו קביל כראיה.

דיון

11. דין העתירה להתקבל.

בפסק דין נסייר קבעה כבוד השופטת ד. ברלינר כדלקמן:

"דעתי היא, שנישום אשר הרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלי רשאי להתגונן בטענה שחוב המס התיישן. טענת התיישנות זו נותרת טענת הגנה, הגם שאופן השמעתה הוא על דרך יזימת הליך - כיום, עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים" (פסקה 40).

הוסיפה בפסק הדין כבוד השופטת א. פרוקצ'ה:

"תוצאה זו, לפיה התביעה לתשלום ארנונה כפופה להתיישנות האזרחית, מתיישבת עם התפיסה הכללית העולה מתוך חקיקת המס בישראל והפסיקה הקשורה בה, לפיה תביעות לתשלום מס או להשבתן כפופות בדרך כלל לתקופת התיישנות אזרחית" (פסקה 29).

מכאן, שלא ניתן לנקוט בהליכי גביה מנהליים לגביית חוב ארנונה בגין תקופה שמעבר ל-7 שנים.

12. משקבעתי כי העותרים חדלו להחזיק במשרד בתאריך 30.4.01, ממילא חוב הארנונה שניתן לייחס להם הינו עד למועד זה בלבד. בעת נקיטת הליכי העיקול כנגד העותרים (בחודש אוגוסט 2008), חלפו למעלה מ-7 שנים, ומכאן שהחוב התיישן ולא ניתן היה לנקוט בהליכי גביה למימוש החוב.

13. המשיבה טוענת כאמור כי בעצם נקיטת הליכי גביה מנהליים במהלך כל השנים, יש כדי לעצור את מניין תקופת ההתיישנות.

טענה זו היא טענה נכבדה ואינה פשוטה כלל ועיקר, ואולם איני נדרשת להכריע בה שכן אני סבורה שהמשיבה לא הוכיחה כי במהלך השנים ננקטו על ידה הליכי גביה מנהליים לרבות הטלת עיקולים על חשבונות הבנק של העותרים.

14. כאמור, לצורך הוכחת טענתה זו המציאה העירייה מסמך בו מפורטים בכתב יד, כשלא הוברר זהות הכותב, רשימת פעולות גביה. למסמך צורף תצהירה של הגב' קרוננפלד בו נאמר כי היא קיבלה את המסמך ממנהל חברת מתאר מר שימבי שם טוב. ואולם, כל תצהיר של הנ"ל לא הוגש. אציין כי לכאורה על פי המסמך הנ"ל, בוצעו עיקולים במהלך השנים על חשבונות הבנק של העותרים, ותמוה הכיצד לא הוגשו על ידי המשיבה כל אסמכתאות לביצוע עיקולים אלה, ויתרה מכך, לא הוגשו אסמכתאות לביטולם ומדוע אם לא שולם החוב על ידי העותרים בוטלו העיקולים. הדברים תמוהים.

לאור כל האמור, המסמך מהווה עדות שמועה, ומשלא הוצג על ידי עורכו, הוא אינו יכול לשמש כראיה לאמור בתוכנו.

15. בנסיבות אלה, לא המציאה העירייה כל ראיות קבילות לטענותיה כי ננקטו הליכי גביה כנגד העותרים בגין חוב הארנונה במהלך כל השנים וממילא אין צורך להידרש לטענה כי לו ננקטו הליכים אלה היו הם עוצרים את מניין תקופת ההתיישנות.

16. אשר על כן, יש להחיל על המקרה את ההלכה החדשה שנקבעה בפסק דין נסייר לפיה חוב הארנונה המיוחס לעותרים התיישן ולא ניתן לנקוט בהליכי גביה מנהליים לגביית חוב זה.

17. אעיר לבסוף כי לא מצאתי ממש בטענת המשיבה כי העתירה הוגשה בשיהוי. כאמור בעתירה, הליכי הגביה ננקטו על ידי המשיבה בחודש אוגוסט 2008 ואילו העתירה הוגשה באוקטובר 2008. כך גם לא מצאתי ממש בטענת המשיבה אשר נטענה בלשון רפה כי העותרים הודו בקיום מקצת החוב. לא הומצאו כל ראיות לעניין זה ודין הטענה להדחות.

18. סופו של דבר, אני מקבלת את העתירה וקובעת כי חוב הארנונה המיוחס לעותרים התיישן. אני מורה על ביטול כל הליכי הגביה המנהליים שננקטו כנגד העותרים לגביית חוב הארנונה נשוא עתירה זו.

19. מאחר והליכי הגבייה ננקטו טרם מתן הלכת נסייר, המשיבה תשלם לעותרים הוצאותיהם בסכום 5,000 ₪ בלבד.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"א, 30/01/2011

 

 


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן