ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 21/10/2019
גרסת הדפסה

ת"א 6929/03

דבורה כהן ואח' נגד קניון הראל בע"מ


14/3/2004

בש"א 6929/03

ת"א 6929/03

1. דבורה כהן (אסרף)

2. רוני כהן

3. רפאל מיוסט

נ ג ד

קניון הראל בע"מ

בית משפט השלום ירושלים

בפני כב' השופט בר-עם משה

[14.3.2004]

החלטה

עניינה של החלטה זו בשאלת מועד ההתיישנות של חיוב מתמשך.

א. מבוא

ראובן השכיר מקרקעין לשמעון לפרק זמן קצוב וכנגד דמי שכירות המשולמים לשיעורין, במועדים שנקבעו בהסכם. לאחר מספר תשלומים הפסיק שמעון לשלם את דמי השכירות.

ראובן תובע משמעון פיצויים בגין הפרת ההסכם בשיעור דמי השכירות הבלתי משולמים. אותה עת חלפו שבע שנים ממועד ההפרה אך טרם חלפו שבע שנים ממועד סיום ההסכם.

האם התיישנה תביעתו של ראובן? לשון אחר: מה הוא המועד לתחילת מניין תקופת ההתישנות, בתביעה לפיצויים בגין הפרה של חיוב מתמשך? זו השאלה העומדת לדיון ביסוד החלטתנו.

ב. על העובדות, הטענות וההליכים

  1. המשיבה התקשרה בהסכם שכירות עם המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") מיום 16.1.96 ולפיו שכרה המבקשת חנות בקניון הראל, ביישוב מבשרת ציון ולמשך 36 חודשים (להלן: "ההסכם").
  2. על פי הקבוע בהסכם היה על המבקשת לשלם, בתחילת כל רבעון, דמי שכירות תלת חודשיים, מראש, וכן דמי ניהול בסכומים ובתנאים שנקבעו שם (להלן: "דמי השכירות").
  3. לטענת המשיבה, המבקשת לא שילמה את דמי השכירות עבור יתרת התקופה החוזית, החל מ- 5/96 ואילך ולמעשה, נטשה את המושכר, ביום 14.8.98 ובכך גילתה את דעתה שאין בכוונתה לקיים את ההסכם.
  4. כדי להקטין את נזקיה של המשיבה פעלה המשיבה למציאת שוכר חלופי למושכר וזה נמצא רק ביום 15.12.97.
  5. לפיכך עתרה המשיבה ביום 13.8.03 בתביעת פיצויים לחיוב המבקשת בגין הפסד דמי השכירות, לתקופה החל מ- 5/96 ועד ליום 15.12.97 ובסך כולל של 217,512 ₪ כשסכום זה משוערך ליום הגשת התביעה.
  6. המבקשים 2 ו-3 ערבו להתחייבויות המבקשת בהסכם ונתבעו על פי כתב ערבותם.

  7. המבקשים פנו בבקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנותה וטענו כי לנוכח מועד ההפרה הנטענת של ההסכם מחד, ומועד הגשת התובענה , בחלוף 7 שנים לאחריו, מאידך, התיישנה התביעה ויש לדחותה.
  8. המשיבה בתגובתה דחתה את טענות המבקשים ולעניינו, טענה, כי "...תוצאות הפרת ההסכם הינן חלק מעילת התביעה ותוצאות אלו השתכללו בכל מועד בו היה על המבקשים לשלם דמי שכירות וכשלו בכך, ועד למועד שבו נמצא שוכר חליפי לנכס..." (ראה סעיף ג' בתשובה בכתב לבקשה לסילוק תביעה על הסף) .
  9. המשיבה הוסיפה וטענה כי יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מיום מציאת השוכר החלופי לנכס, קרי, מיום 15.12.97 ואילך, שכן רק במועד זה ייתמו תוצאות ההפרה (להלן: "גיבוש מלוא הנזק")
  10. בתשובתם חזרו המבקשים על טענותיהם והדגישו כי המועד הקובע לענין התיישנות התביעה הוא מועד השתכללות הפרת ההסכם ומשזה, כך נטען, חל בחודש 5/96, משלא שולמו דמי השכירות בגין הרבעון שלאחריו ומשהתובענה הוגשה לאחר יותר משבע שנים ממועד ההפרה, התיישנה התובענה.
    1. המסגרת הנורמטיבית

  11. אין חולק כי נקודת המוצא לדיון הינה סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן – "החוק") הקובע כי "תקופת ההתישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה."
  12. הביטוי "עילת התובענה" איננו פשוט כלל ועיקר ועשוי לקבל משמעות שונה תלוית הקשר ומקום (ראה ספרו של כב' השופט גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 82). כך למשל לענין "מעשה ביי-דין", קיבל הביטוי פרשנות רחבה לנוכח השיקולים העומדים ביסוד הענין שעיקרם סופיות הדיונים והשיקול הקובע שלא מן הדין להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו אותו מעשה" (ראה שם, עמ' 90).
  13. לענין חוק ההתיישנות נקבע כי עילת התביעה משתכללת ביום בו מתגבשות העובדות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו על ידי החייב (ראה ע"א 3599/94 שמעון יופיטר ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד נ(5) 423 להלן: (ענין "יופיטר").
  14. לפיכך, את התשובה לשאלה מתי משתכללת זכותו של התובע יש לחפש בדין המהותי שבו מעוגנת זכותו ועל פי הקבוע שם (ראה ע"א 9371/00 אלבשרא לעידוד תיירות בע"מ נ'קוסטודיה פ"ד נו(4)798).

    ודוק – רק מקום בו הדין המהותי מכיר במכלול עובדות מסוימות המקנות זכות לתובע, יהוו אלה עילת תביעה.(ראה ספרו של י. זוסמן סדר דין אזרחי מהדורה שביעית עמ' 133).

  15. עוד נקבע כי עילת תביעה בחוזים נולדת, לכל המוקדם, במועד בו משתכללת הפרת ההסכם (ר' בענין יופיטר). לכל המוקדם, שכן תלוי הדבר בתרופה המבוקשת בגין ההפרה כקבוע בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970.
  16. כך למשל לענין תרופת האכיפה, די בהשתכללות ההפרה במועד יצירתה כדי שתקום עילת תביעה לצד המקיים וכך גם לענין תרופת הביטול, אשר משתכללת רק לאחר קיומם של התנאים שנקבעו בסעיף 7 לחוק החוזים (התרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970.

  17. ולענין תרופת הפיצויים, נקבע כי "משמופר חוזה והצד המקיים איננו מבקש לעצמו סעד בגין ההפרה גרידא אלא בגין נזק שהתרחש בעקבותיה לאחר זמן, יכול ותיווצר עילת תביעה עם היווצר הנזק. הזכות לפיצויים בגין הפרת חוזה קמה מכח ס' 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970...לפי סעיף 10, ההפרה והנזק שלובים זה בזה ויוצרים יחד את עילת התביעה המקנה את הזכות לפיצויים" (ראה בענין יופיטר. ראה גם ע"א 148/89 שיכון עובדים בע"מ נ' עזבון יוסף בליבאום ז"ל, פ"ד מט(5) 485המוזכר שם שלפיו נקבע כי הנזק הנגרם למפגע מהפרת חוזה מהווה רכיב עובדתי בעילתו לפיצויים).
  18. יצוין כי לענין מרכיב הנזק, מקום בו הוא נחוץ כיסוד עובדתי בעילת התביעה, נקבע כי "...אין תקופת ההתיישנות מתחילה לרוץ כל עוד לא נתגלה הנזק, אך משנתגלה הנזק שוב אין להמתין לגיבושו השלם במלוא היקפו... התגלות הנזק תחל את ההתיישנות עם הניזוק, כאדם סביר, היה בנסיבות הענין כולו מגיש תביעה בגינו" (ראה ע"א 165/83 בענין בוכריס המוזכר בע"א 148/89).

  19. מכל המקובץ עולה כי אין כל מניעה עקרונית כי לצד תניה בהסכם שהפרתה משכללת עילת תביעה נגד הצד המפר, במועד ההפרה, תשתכלל במועד מאוחר יותר עילת תביעה נפרדת בשל אותו חיוב ומקל וחומר בגין הפרת חיוב אחר שנקבע בהסכם' אשר הפרתו מצמיחה עילת תביעה נוספת במועד ההפרה, שכן כל הפרה מזכה את הנפגע בתרופות הקבועות בחוק, הגם שבחירת התרופה הרלבנטית עשויה להשפיע על מועד השתכללות עילת התביעה.
  20. אכן, במקרים מסוימים התשלומים בגין השלבים השונים של התקדמות הפעולות על פי החוזה מצריכים עילות תביעה נפרדות, הכל בתנאי: "אם טרם שהוגשה התובענה הראשונה בהליך הראשון או בד בבד עם הגשתה בוטל החוזה, ממילא לא קמות עוד למערערת עילות תביעה חדשות, והיה עליה לתבוע, כבר אז, את כל מה שמגיע לה, לטענתה, עקב הפרת החוזה". (ראה ע"א 367/83 מ.שושן בע"מ נ' רמות גזית בע"מ, פ"ד לט'(1) 633, 638).
  21. "... כלומר, הזכות להגיש תביעות חדשות מבוססת על ההנחה, כי בעת הגשת התביעה הראשונה לא גובשו עדין הזכויות בגין הסעדים הנוספים. אם מדובר על הפרות נוספות של החוזה, שאירעו לאחר הגשת התביעה ההצהרתית הראשונה (אפילו לפני מתן פסק הדין בתביעה הראשונה) אין צורך בהיתר לפיצול סעדים. מכאן שאין חובה לקבל היתר או לתקן את התביעה המקורית..." (ראה ספרו של השופט גורן, עמ' 103 והפסיקה המובאת שם).
  22. ומכאן לענייננו, האם הפרת חיוב שמשך זמן ביצועו נקבע בדין או בהסכם, משכללת עילת תביעה אחת, לענין תביעת פיצויים, במועד בו הופר החיוב לראשונה ובהתגבשות הנזק, ומאותו מועד תחל תקופת ההתיישנות, או שמא, כל עוד נמשך החיוב והמפר נמנע מלבצעו, למשך יתרת התקופה שנקבעה בדין או בהסכם, משתכללות עילות תביעה, כל פעם מחדש, במועדים שנקבעו לקיומו, אם נקבעו, וככל שנקבעו, במועד היווצרות הנזק בגינם ואם לא נקבעו, כל יום מחדש, עד למועד סיום החיוב.
  23. טול מקרה בו צד להסכם התחייב ליתן שרות לפרק זמן קצוב ובמהלך תקופת ההסכם החיוב מופר והמפר ממשיך להימנע מביצועו למשך יתרת התקופה החוזית. האם יחל מנין תקופת ההתיישנות במועד בו הופר החיוב לראשונה בהתגבש הנזק בגינו או שמא, כל עוד נמשך החיוב והמפר נמנע מלבצעו, לא תתחיל לרוץ תקופת ההתיישנות.
  24. ודוק, יש להבחין בין חיוב נמשך לבין הפרה נמשכת שכן מקום בו נקבע חיוב לקיום במועד מסוים דוקא וזה הופר, אין מקום לקביעה "...שכל חיוב חוזי שלא בוצע מהווה הפרה נמשכת משום שהמפר ממשיך להימנע מביצועו..." אחרת "... כל הפרת חוזה תהווה הפרה נמשכת ותביעות בגין הפרת חוזה, כאשר המפר לא ביצע את חלקו גם במועד מאוחר יותר מזה הנקוב בחוזה לא יתיישנו לעולם" (ראה בענין יופיטר).
  25. בדיני נזיקין נקבע לענין חיוב מתמשך כי כל עוד נמשך החיוב שבדין וזה מופר, קמה לנפגע עילת תביעה מתחדשת, בהתאם לכל יחידת נזק, ככל שניתן להפריד את הנזק לתקופותיו ואם לא ניתן לעשות כן תידחה תקופת ההתישנות עד לסיום ההפרה שניקבעה בדין. (ראה ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש וערעור שכנגד, פ"ד מד(1) 160).
  26. היש טעמים מיוחדים המעוגנים בדיני ההתיישנות שיש בהם כדי להצדיק קביעת דין אחר לענין חיוב מתמשך בחוזים, השונה מזה שנקבע בחיוב נזקי, ולפיו מקום בו הופר חיוב לראשונה ונגרם נזק בגין ההפרה, אין מקום להכיר בעילות תביעה נוספות למשך כל זמן קיומו של החיוב ותקופת ההתיישנות תחל במועד בו הופר החיוב לראשונה?
  27. נדמה, כי אין בטעמי ההתיישנות כדי למנוע קביעת דין זהה בחיוב נזקי ובחיוב חוזי לענין חיובים נמשכים שכן, אלו ובכללם, הקושי בשמירת ראיות ומסמכים לתקופה ארוכה, השיהוי בהגשת התובענה המלמד, לכאורה, על ויתור על הזכות המהותית והצורך להקנות לנתבע ודאות בדבר זכויותיו וחובותיו ולהגן על אינטרס ההסתמכות שלו, אינם חלים לענין חיוב מתמשך המשכלל, כל פעם במועד שנקבע לקיומו, מכלול עובדות חדשות המהוות עילת תביעה אחרת, אשר מרכיביה נוצרו במסגרת תקופת ההתיישנות.
  28. בענין יופיטר נזכר מבחן שאומץ בפסיקה האנגלית שלפיו "הפרה נמשכת תיתכן רק במצב דברים בו התחייב צד על פי חוזה לבצע פעולה לאורך זמן והוא מפר התחייבותו" (ראה שם, שם).
  29. הגם שבית המשפט לא נדרש להכריע שם בענין חיוב מתמשך, כבענייננו, נדמה שהגיעה העת לאמץ את המבחן שנקבע בפסיקה האנגלית, המתאים אף לענייננו ולקבוע מבחן דומה בפסיקתנו, באשר זה עומד בטעמי ההתיישנות ושומר על האיזון העדין שבין הצדדים להתדיינות ועולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.
  30. זאת ועוד, כשם שכלל גילוי הנזק יושם בתביעה המבוססת על עילת תביעה נזיקית וחוזית כאחד (ע"א 148/89) אין מקום, גם מטעם זה ומטעמים נוספים של מדיניות משפטית ראויה והרמוניה חקיקתית, להחיל דין אחר בעילת תביעה חוזית מזו הנזיקית, שעניינה חיוב מתמשך.
  31. לפיכך יש לקבוע כי הפרת חיוב מתמשך משכללת, לענין תביעת פיצויים, עילות תביעה נפרדות, כל אחת, במועד שנקבע לביצוע החיוב, אם נקבע מועד שכזה ואם לא, כל יום מחדש ועם גילוי הנזק בגין הפרתו.
    1. מן הכלל אל הפרט

  32. המבקשת התחייבה לשלם דמי שכירות בגין השכרת החנות למשך 36 חודשים. על פי ההסכם התחייבה המבקשת לשלם את דמי השכירות בתחילת כל ריבעון ולמשך שלושה חודשים מראש.
  33. על פי הנטען, המבקשת הפרה את התחייבותה ולא שילמה את דמי השכירות החל מחודש מאי 96 ועד לסיום ההסכם.
  34. לפיכך, משהוגשה התביעה ביום 13.8.03 התיישנה עילת התביעה בנוגע לחיובים שהביע מועד לקיומם עד ליום 13.8.96, משחלפו שבע שנים מיום השתכללות ההפרה וגרימת הנזק בגינם. ואולם, תביעת המשיבה לדמי שכירות נוספים החל מאותו מועד, לא התיישנה.
  35. מכאן, הנני מקבל את טענות המשיבה באופן חלקי לעניין חיובי תשלום דמי השכירות עד ליום 13.8.96 ודוחה את התביעה בגין חיובים אלו מחמת התיישנותם.
  36. ואולם חיובי המבקשת לתשלום דמי השכירות, שהמועד לקיומם חל על פי הקבוע בהסכם, במועד שלאחר 13.8.96 ,טרם התיישנו.

    1. סוף דבר

  37. מהנימוקים שהובאו לעיל, הנני דוחה את הבקשה בעיקרה.
  38. המשיבה תגיש כתב תביעה מתוקן לענין דמי השכירות שטרם התיישנו על פי הקבוע בהחלטתי והכל בתוך 7 ימים.
  39. בנסיבות הענין, הנני מחייב את המבקשים בהוצאות המשיבה בבקשה בסך כולל של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

ניתנה היום כ"א באדר, תשס"ד (14 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

בר-עם משה, שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן