ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 21/10/2019
גרסת הדפסה

עתמ 40736-08-10 מנהלי, ארנונה

מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה נגד מנהל הארנונה בעירית סחנין


1/6/2011

עתמ 40736-08-10

מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה

נגד

מנהל הארנונה בעירית סחנין

 

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

בפני: כבוד השופט אליקים אברהם

01/06/2011

פסק דין

מבוא וטיב המחלוקת

1. העותרת הגישה עתירה מינהלית ובה ביקשה להורות למשיב לתקן את פנקסי הארנונה לשנת המס 2006 בהתאם לפסק הדין שניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים בעת"מ 480/08 מכללת סכנין נ' עיריית סכנין, כך שיימחקו יתרות החוב שבוטלו בפסק הדין.

2. בנוסף נתבקש בית המשפט להצהיר כי השגות הארנונה לשנים 2007-2010 התקבלו על הסף בהעדר תשובה מטעם המשיב.

3. בנסיבות אלו העותרת ביקשה להורות למשיב להסיר לאלתר את העיקולים שהוטלו על חשבונות העותרת בבנק הערבי ישראלי ובבנק הדואר ולאסור על המשיב לנקוט בהליכים נגד רכושה. נושא זה הוסדר בהסכמת הצדדים בדיון מיום 26.8.10 ולפיו כנגד הפקדת ערבות בנקאית בסכום של 180,000 ש"ח בקופת בית משפט שהפקידה העותרת, הוסרו כל העיקולים וניתן צו ביניים לפיו עוכבו כל הליכי הגבייה עד להכרעה בעתירה.

4. לאחר הדיון שהתקיים הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הוסכם כי המחלוקת בין הצדדים תוכרע על סמך העתירה, תגובה לעתירה ותשובת העותרת לאותה תגובה שהוגשו ע"י הצדדים.

5. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה האם פניותיה של העותרת יכולות להיחשב כהשגות, אין מחלוקת כי המשיב לא השיב לאותן פניות ובהתאם להכרעה בשאלה זו יש להסיק המסקנות מהתעלמות המשיב מאותן פניות.

6. יובהר כי המשיב בתגובתו מעלה טענות רבות מעבר לכך כגון בשאלת היקפו של הפטור אותה יכולה העותרת לקבל שכן לטענתו חל במקרה זה סע' 5ג(ה) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן "הפקודה") ולפיו הגם אם ניתן פטור, הפטור הוא חלקי וזאת בנוסף לטענות המשיב לעצם הזכאות לקבלת הפטור.

7. שאלה נוספת הטעונה הכרעה אותה מעלה המשיב, הינה האם חל שיהוי בהגשת העתירה המצדיק דחייתה.

העובדות שאינן במחלוקת

8. העותרת, אשר מקום מושבה בסכנין, הינה עמותה הפועלת לטענתה שלא למטרות רווח והעוסקת בהקמה, הפעלה וניהול מוסדות חינוך ובין היתר סמינר להכשרת מורים. העותרת אף הוכרה כמלכ"ר על ידי אגף המכס והמע"מ.

9. ביום 19.11.06 הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים אישר כמוסד חינוך לפי סעיף 4 לפקודה, את השטח המשמש כמכללה להכשרת עובדי הוראה בסכנין (נספח 3 לכתב העתירה).

10. במסגרת תיק עת"מ 480/08 מכללת סכנין נ' עיריית סכנין קיבל בית המשפט את העתירה שהגישה העותרת וקבע כי פנייתה של העותרת לפטור מארנונה לשנת 2006 התקבלה.

11. העותרת הגישה בקשות לפטור אותה מתשלום ארנונה לשנים 2007-2010, בקשות הפטור נשלחו למנהל הארנונה.

12. כמפורט בעתירה, השגה על קביעת ארנונה כללית לשנת 2007 נמסרה למשיב במסירה אישית ביום 26.3.07 (ראה נספחים 6א'-6ד' לעתירה), השגה על קביעת ארנונה כללית לשנת 2008 מיום 27.3.08 נשלחה למשיב. (נספח 7א'), השגה על קביעת ארנונה כללית לשנת 2009 נמסרה למשיב במסירה אישית ביום 2.4.09 (נספחים 8א'- 8ג'), השגה על קביעת ארנונה כללית לשנת 2010 נשלחה בדואר רשום ביום 12.3.10 (נספח 9א'-9ב') .

13. מנהל הארנונה לא מסר תגובתו לאף אחת מאותן פניות.

תמצית טענות העותרת

14. העותרת טוענת כי המשיב אינו רשאי לנקוט כנגדה בהליכי גבייה מנהלית מהטעם שאין נוקטים בהליכי גבייה בהעדר חוב ו/או כנגד חוב ארנונה שנוי במחלוקת.

15. פסק הדין בעת"מ 480/08 קבע כי השגתה של העותרת לשנת 2006 התקבלה במלואה. ולכן היה על המשיב לתקן את פנקסי הארנונה בהתאם להוראות פסק הדין.

16. העותרת טוענת כי בניגוד להוראותיו המפורשות של פסק הדין החליט המשיב לחייב את העותרת בארנונה בשנת המס 2006 וכן ללא כל התראה מוקדמת הטיל על חשבונותיה בבנקים עיקולים.

17. העותרת טוענת כי ביום 19.11.06 הכיר הממונה על המחוז בעותרת כמוסד חינוך הפטור מארנונה בהתאם להוראות סעיף 4 לפקודה.

18. העותרת טוענת כי במהלך השנים 2007-2010 הגישה בכל שנה ושנה השגה בה טענה כי היא זכאית לפטור מלא, המשיב בניגוד לחובתו הקבועה בחוק בחר להתעלם מהשגותיה ולא להשיב להן כלל ובמועד שנקבע לצורך כך בס' 4 (א) לחוק הערר. הסנקציה במקרה של איחור במתן התשובה נקבעה לטענתה בס' 4 (ב) לחוק הערר בו נקבע כי במידה ואיחר מנהל הארנונה להשיב להשגה יראו את ההשגה כהשגה שהתקבלה. ולכן יש לראות בהשגותיה כהשגות שהתקבלו על הסף ולקבוע כי העותרת זכאית לפטור מלא מארנונה בשנים 2007-2010.

19. העותרת טוענת כי טענת המשיב כי מנהל הארנונה אינו המשיב הנכון לעתירה וכי השגותיה צריכות היו להיות מוגשות לחשב המלווה ולא למנהל הארנונה אינן נכונות, העותרת מפנה לס' 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו- 1976, לכן המשיב הנכון בעתירה הוא מנהל הארנונה, מה גם שאין בהוראות החוק עליהם מצביע המשיב כל הוראה הקובעת כי השגות בענייני ארנונה יופנו אל החשב המלווה ולא אל מנהל הארנונה.

20. באשר לטענת השיהוי העותרת טוענת כי טענותיה המפורטות בכתב העתירה הן טענות היורדות לשורש סמכותו של המשיב והן נסמכות על הוראות חקיקה ראשית ברורות ומפורשות ולכן בנסיבות אלה אין מקום או הצדקה לחסום את דרכה לבית משפט ולתת לרשות שפעלה בחריגה חמורה מסמכות להנות מפרי הפרת החוק, מה גם שהיא לא הייתה צריכה להניח כי ההתעלמות מהשגתה מצדיקה פנייה לבית המשפט אלא להיפך.

תמצית טענות המשיב

21. המשיב טוען כי העתירה מוגשת בשיהוי ניכר ובלתי מוסבר ודי בכך כדי לדחות אותה על הסף.

22. המשיב טוען כי המועד להגשת העתירה חלף מזה זמן רב, שכן הבקשה האחרונה המתייחסת לשנת 2009 הוגשה בחודש 3/2009 בעוד העתירה מוגשת בחודש 8/2010 היינו לאחר למעלה משנה וחצי והדברים חמורים עוד יותר לגבי השנים 2007 ו- 2008.

23. המשיב טוען כי החל משנת 2004 מכהן בעיריית סכנין חשב מלווה שהוא גם גובה ממונה, לטענת המשיב מהוראות סעיף 142ג לפקודת העיריות ניתן להסיק כי סמכויותיו של מנהל הארנונה, הוקנו לחשב המלווה ועל העותרת להראות כי ההשגות שהוגשו נשלחו ונמסרו לחשב המלווה ולא למשיב או לחילופין לא רק למשיב.

24. המשיב טוען כי אישור הממונה ניתן ביום 19.11.06, האישור ניתן לטענתו לשנה אחת בלבד והוא צופה פני העתיד, העותרת לא הציגה אישורים לשנים 2008 ו- 2009 ולכן ספק אם היא זכאית לפטור לשנים אלה, משאין לעותרת אישור מאת הממונה על המחוז לשנים 2008 ואילך למעשה היא אינה יכולה להגיש בקשה לפטור ואין כל משמעות לבקשות שהוגשו והן לא יכולות להתקבל רק בגלל שהמשיב לא החליט בהן במועד שכן אין במה להחליט.

25. המשיב טוען כי לבקשה לפטור לא צורפו מסמכים חשובים שבלעדיהם ברור כי המשיב לא יכול היה לדון בבקשה, לא צורפו היתרי בניה של הנכסים בגינם מבוקש הפטור, לא צורפו דוחות כספיים שנתיים ו/או דוחות רווח והפסד, אין תיאור של השימוש הנעשה בנכסים, לא צורף פירוט של הנכסים, מיקומם והשטח בגינו מבוקש הפטור.

26. המשיב טוען כי הן תנאי ההחזקה בנכס והן תנאי איסור השימוש בנכס לצורך הפקת רווחים אינם מתקיימים במכללה, המשיב טוען כי מבנה הסמינר הוא אחד ממספר מבנים אשר משמשים מכלול של מוסדות חינוך ביניהם החברה להכשרה מקצועית ובית ספר תיכון המאוגדים ומנוהלים לצורך הפקת רווח כספי, אין שום אפשרות בידי העיריה להבטחת הפרדה מהותית ואמיתית בין השימושים השונים של מוסדות החינוך הממוקמים באותו מתחם, לכן בהעדר יכולת להבטיח שהשימוש במבנה העותרת הוא שימוש בלעדי לצורך לא רווחי אזי אין להעניק לה את הפטור מארנונה. המשיב מוסיף כי הבעלות אינה בידי המוסד החינוכי ומדובר בנכס שבעל זכויות הבעלות בו אינו ברור.

27. המשיב מוסיף כי אין אפשרות לעיריה להבטיח כי השימוש הנעשה בנכס, נשוא בקשת הפטור, הוא שימוש בלעדי ומלא לצורך הציבורי שאינו למטרת רווח, מפני שבאותו מתחם מנוהלים מוסדות חינוך לצורך הפקת רווח כספי.זאת מאחר והשוכר והמשכיר הם אותו אדם מבחינת השליטה המלאה והבלעדית בקבלת החלטות בעניין סוג השימוש וזהות המשתמשים בנכס.

28. שתי הקביעות שלפיהן העותרת נוסדה ומנוהלת לצורך רווח כספי לאותם בני משפחה והעדר יכולתה של העיריה להבטיח את בלעדיות ושלמות השימוש הציבורי בנכס מחייבות את המסקנה שאין להעניק למוסד החינוכי כל פטור מאגרה.

דיון

האם פניות/ בקשות העותרת מהוות השגה

29. אין מחלוקת בין הצדדים כי העותרת הגישה בקשות למתן פטור מתשלום ארנונה לשנים 2007-2010 וכי בקשות אלו נשלחו למנהל הארנונה לצורך הכרעה בבקשה, אין גם מחלוקת כי מנהל הארנונה לא מסר כלל תשובתו לאותן בקשות וגם לא לפניות שהועברו לו לאחר מכן.

30. מעיון בנספחי כתב העתירה ניתן לראות כי פניות העותרת נעשו במכתבים שכותרת כל אחד מהם היא "השגה על קביעת ארנונה כללית לשנת...", המכתבים ממוענים ל"מנהל הארנונה בעירית סכנין" והם נפתחים באמירה מודגשת "בהתאם להוראת סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 מוגשת בזאת השגה על חיובי ארנונה...".

31. מניתוח תוכן הפניות, המען והדרך בה פעלה העותרת הנני סבור כי יש לראות באותן בקשות למתן פטור מתשלום ארנונה כהשגה כהגדרתה בס' 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו- 1976 (להלן- חוק "הערר") וכלשון הסעיף:

" 3. השגה

(א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה..."

32. בתי המשפט לא אחת קבעו כי האמור בסעיף 3 לעניין הסמכות העניינית של מנהל הארנונה ושל ועדת הערר יש לפרשה על דרך ההרחבה, יפים לעניינינו הדברים שנאמרו בהקשר זה בבג"ץ 3585/94 אגודת בריכת מגדלי דוד המלך בע"מ נ' עיריית ת"א- יפו, תק-על 94(3), 1909 , שם דחה בית המשפט העליון את העתירה מבלי לדון בה לגופה לאחר שנקבע שטענת העותרת לזכאות לפטור מתשלום ארנונה לפי סעיף 5 לפקודת מסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) 1938, נכנסת בגדר סעיף 3 לחוק הערר ולכן ההליך הנכון הוא דרך ההשגה והערר בפני מנהל הארנונה ורק אם אלה לא יספקו את העותרת ניתן יהא להגיש עתירה מנהלית על אותן החלטות.

33. מכאן שהדרך בה פעלה העותרת- היא הדרך הקבועה בחוק, דרך של השגה.

34. גם הגורם אליו יש לפנות בהשגה הוא מנהל הארנונה ולא כל גורם אחר בהתאם לסעיף 3 לחוק הערר, כך שהנני קובע כי יש לראות בבקשות העותרת למתן פטור מתשלום הארנונה בגדר השגה על הארנונה. משכך העותרת פעלה כדין ובהתאם להוראות החוק.

35. אין מחלוקת בין הצדדים כי העותרת אשר שלחה את ההשגות למנהל הארנונה לא נענתה כלל ולא קיבלה תשובה כל שהיא מטעם מנהל הארנונה, לכך נוסיף כי המשיב לא חלק על העובדה כי הבקשות הומצאו לידיו.

36. כל שנותר להכריע הוא מה משמעות העדר התגובה מטעם המשיב לאותן השגות.

37. התשובה לשאלה זו טמונה בסעיף 4 לחוק הערר הקובע:

" 4. תשובת מנהל הארנונה

(א) מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך שישים יום מיום קבלת ההשגה.

(ב) לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום- ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על שלושים יום".

38. הוראות הסעיף הינן ברורות ומפורשות, המחוקק קבע מועד ספציפי המחייב את מנהל הארנונה למסור את תשובתו להשגה וקבע את הסנקציה המוטלת בגין אי עמידה באותו מועד, לשון החוק אינה משתמעת לשתי פנים אלא היא ברורה וחד משמעית אי מסירת תשובה ע"י מנהל הארנונה בזמן שנקבע לכך משמעותה כי התקבלה ההשגה.

39. כידוע על רשות מנהלית מוטלת החובה לפעול בהגינות ובנאמנות כלפי הציבור, קציבת מועד למתן תשובה להשגה שמוגשת על הארנונה מדגישה את חשיבות העמידה בלוח הזמנים ואת החשיבות לתת מענה לפרט תוך זמן סביר וקצוב למניעת סחבת במינהל הציבורי.

40. יפים לעניינינו הדברים שנאמרו מפי כב' הש' מ' נאור בבר"מ 2615/08 מנהלת הארנונה בעיריית חולון - שושנה שפר נגד ז`ק קובה דינים עליון 2008 (60) 13 ניתן ביום 18.9.08:

"במקרה שלפני, לא עמדה המבקשת בתנאי סעיף 4 לחוק הערר, משהגישה את תשובתה לאחר חלוף המועד, מבלי שביקשה אז להאריכו. לפיכך הפרשנות הלשונית הצרה מובילה למסקנה ברורה ואינה גובלת בכל אבסורד. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם התוצאה אליה הגעתי ב-ע"א 1857/05 פקיד שומה ירושלים 3 נ' איקאפוד בע"מ (לא פורסם, 22.4.2007). שם קבעתי כי צווים שהוציא פקיד השומה בתשובה להשגות שהוגשו לו בטלים וההשגות תיראנה כאילו התקבלו. זאת, בשל העובדה כי תשובתו של פקיד השומה ניתנה שבועיים לאחר חלוף המועד שנקבע לכך בחוק. שאלת תחולתה למפרע של ההלכה שנפסקה שם לגבי פקיד שומה עומדת לבחינה במסגרת דיון נוסף (דנ"א 3993/07), אך לגוף העניין לא ניתנה רשות לדיון נוסף".

41. לא ניתן לתת פרשנות אחרת לסעיף המורה מפורשות שיש לראות באי מתן תשובה תוך 60 יום מיום קבלת ההשגה כאילו ההשגה התקבלה, הפרמטר היחידי כאן הוא עמידת מנהל הארנונה בלוח הזמנים, יש לתת תוקף להוראת המחוקק שקבע מפורשות את הסנקציה בשל אי עמידת מנהל הארנונה בלוח הזמנים, המדובר בהוראה מצווה ולא מדריכה.

42. (ר' לענין זה עע"מ (מנהליים) 1386/04 המועצה הארצית לתכנון ובנייה נ' עמותת נאות ראש העין, תק-על 2008(2), 2237 , 2247 (2008)) וקביעת כב' הנשיאה בלהה גילאור בה"פ 30053/96 יאיר ש. שיווק נ' עירית חדרה).

43. המסקנה המתבקשת היא כי ההוראה שבסעיף 4 לחוק הינה הוראה מצווה אשר המחוקק קבע בצידה סנקציה לאי ביצוע הפעולה המנהלית במועד ולכן לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי משלא התקבלה תשובת מנהל הארנונה תוך 60 יום ממועד מסירת כל אחת מהבקשות למתן פטור מארנונה לשנים 2007-2010 יש לראות באותן בקשות כבקשות שהתקבלו.

44. בכך למעשה מסתיים הדיון, העותרת פנתה בבקשה לפטור מלא, המשיב התעלם מבקשתה, העותרת הגישה השגה והמשיב המשיך והתעלם מההשגה, ההשגה לגבי כל אחת מהשנים 2007-2010 התקבלה והשומה-שומת אפס הפכה לחלוטה, המשמעות היא כי העותרת זכאית לפטור מלא לגבי כל אחת מהשנים הנ"ל.

45. למשיב ניתנה ההזדמנות ולמעשה החובה, להגיב לטענות העותרת משבחר בצורה תמוהה ובלתי ראויה להתעלם מאותן השגות, הוא אינו יכול להעלות טענות כנגדן במסגרת הדיון בעתירה כאילו לא נקצב מועד מחייב למתן תגובה בו לא עמד המשיב.

46. מעמדו המשפטי של המשיב דומה למעמד נתבע בהליך האזרחי שלא התגונן וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה. אותו נתבע לא יכול להגיש ערעור ולהעלות במסגרתו טענות לגופו של ענין נגד התביעה, "יומו" של המשיב ניתן לו במסגרת 60 ימי התגובה להשגה, משבחר שלא להגיב התקבלה ההשגה והבקשה לפטור מלא התקבלה בהעדר תגובה.

47. אין מקום היום לפתוח לדיון נושאים שהפכו חלוטים עקב התעלמות המשיב מההשגה ומן הראוי היה גם מבחינה ציבורית כי המשיב היה מעלה את טענותיו הרבות בעיתוי הנכון ובכך היה מבצע את תפקידו מבחינה ציבורית על פי החוק.

שיהוי

48. המשיב העלה טענת שיהוי בתגובתו לעתירה.

59. אקדים ואבהיר כי לא ניתן להעלות טענת שיהוי מבלי להציג בסיס עובדתי לטענה. חובה היה על המשיב להמציא מסמכים ונתונים התומכים בטענתו כגון: אישורי משלוח של דרישות תשלום שנשלחו לעותרת בכל אחת מהשנים 2007-2010 המצביעים על כך כי העותרת השתהתה בהגשת העתירה ולא די להסתפק בהפנייה כללית לחוק הפרשנות

50. חשוב לזכור כי במקרה זה משלא התקבלה תגובה להשגה, לא היתה לעותרת כל סיבה להגיש עתירה שכן מבחינתה השגתה התקבלה ועל פי חזקת התקינות אותה היא ייחסה למשיב, היא לא היתה צריכה לעשות דבר.

51. רק אם היה המשיב מוכיח במסמכים כי למרות שהתקבלה לכאורה ההשגה הוא עמד ודרש את תשלום הארנונה, היה מתחיל "מירוץ השיהוי לפעול", בהעדר נתונים אחרים, לא ניתן לקבוע כי העותרת השתהתה שיהוי כל שהוא.

52. באשר לדרישת העותרת להורות למשיב לתקן את פנקסי הארנונה לשנת 2006, הינה דרישה שאינה צריכה להיות מוגשת במסגרת זו שכן בית משפט זה אינו מיועד לאכוף ביצוע פסקי דין של מותב אחר.

53. בפסק דינו של בית המשפט לענינים מנהליים עת"מ 480/08 נקבע כי השגת העותרת לקבלת פטור לשנת 2006 התקבלה וחובה על המשיב לקיים את האמור בפסק הדין ולתקן את החיובים בספרי הארנונה בהתאם, (ההשגה היתה לפטור מלא וקבלתה משמעה כי העותרת פטורה מתשלום בגין אותה שנה).

54. למניעת ספק לאור פסק הדין הנ"ל לא זכאי המשיב להטיל עיקולים או לנקוט בהליכי גבייה אחרים נגד העותרת בגין תשלומי ארנונה לשנת 2006 כמו גם לגבי השנים 2007-2010.

סיכום

55. לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי בקשות הפטור שהגישה העותרת לשנות המס 2007-2010 התקבלו במלואן בהעדר תגובת המשיב.

56. אין בכך כדי להביע עמדה בשאלת זכאות העותרת לפטור ועמידתה בתנאי הפטור לשנות מס אחרות.

57. הנני מורה למשיב לתקן את פנקסי הארנונה בהתאם לקביעות בפסק הדין ולהמציא לעותרת דרישת תשלום מתוקנת ומפורטת.

58. הנני מחייב את המשיב לשלם לעותרת הוצאות משפט בסכום 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

59. העותרת הפקידה בקופת בית משפט ערבות בנקאית בלתי מותנית בסכום של 180,000 ₪, להבטחת תשלומי הארנונה בשנים אלו ומשנקבע כי היא פטורה מתשלום, תשיב לה המזכירות (באמצעות בא כוחה) את כתב הערבות הבנקאית.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"א, 01/06/2011, בהעדר הצדדים.

 


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן