גרסת הדפסה

עיריית הרצליה החלה בהליכי גבייה מנהליים נגד מירב פלקון בגין חוב ארנונה. טענותיה של מירב, כי לא החזיקה בנכס נתקלו באוזניים אטומות. מירב הגישה השגה ומנהל הארנונה דחה אותה. גם ועדת הערר דחתה את הערר שהוגש. בצר לה, ערערה מירב לבית המשפט במטרה לבטל את חיוביה בארנונה ולהפסיק את הגבייה המנהלית.

מאחר שהעירייה הסתירה ממירב ומוועדת הערר עובדות רלוונטיות, נאלצה מירב לפנות אל הממונה על חופש המידע. הממונה המציא לה חלק מהראיות שהוסתרו, אולם לא המציא את כל אותן ראיות, שהמשיכו להיות "ראיות נסתרות". ראיות אלה הוגשו לבית המשפט בערעור.

בית המשפט קיבל את הערעור וביטל את החלטת ועדת הערר.

בית המשפט קבע, כי מירב לא החזיקה בנכס, ולא הייתה הצדקה להטיל עליה את הארנונה, ופסק:

בית המשפט לא הסתפק בהכרעה זו, והתייחס אל התנהלותה של העירייה לפני הדיון המשפטי ובמהלך הדיון המשפטי בוועדת הערר, ופסק -

וסיים בית המשפט בביקורת קשה נגד עיריית הרצליה, ואמר -

העירייה חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.

אוטו פון ביסמרק שאיחד את גרמניה ושלט בה במאה ה- 19 אמר: "כשהחוקים רעים, עדיין עשויים פקידים טובים למשול; אך כשהפקידים רעים, אפילו החוקים הטובים ביותר אינם עשויים לעזור."

המחוקק הקנה לפקיד השומה של הארנונה סמכות להשית ארנונה על הנישומים, והקנה למנהל הארנונה לדון ולהחליט בהשגות על שגיאות בשומת הארנונה.

המחוקק לא הקנה לפקידי הרשות המקומית סמכות להסתיר מידע שעשוי לעזור לנישום.

המחוקק לא הקנה לפקידי הרשות המקומית סמכות לפעול בהליכי גבייה מנהלייםלגביית חיובי ארנונה שנויים במחלוקת.

המחוקק לא התיר לשום אדם להטעות מותבים משפטיים בהמצאת מסמכים מטעים.

דברים אלה אינם מוכרים לעיריית הרצליה, ומהעובדות המובאות בפסק הדין המפורט, עולה מחזה עגום של ניסיון לגזול את כספיה של מירב פלקון. בית המשפט נקט בלשון דיפלומטית כאשר קבע, כי עיריית הרצליה סברה, כי כל האמצעים כשרים בדרכה לגבות את חוב הארנונה מהמערערת, אף ללא סמכות ובסיס חוקי לעשות כן.

אוי לעיניים שכך רואות, אוי לאוזניים שכך שומעות.

___________

עמ"נ 2053-10-10 מירב אלפנדרי פלקון נ' עיריית הרצלייה, בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, כב' השופטת דר' מיכל אגמון-גונן, ניתן ביום 26.9.2011