פסק הדין דן בסוגיות רבות ושונות, ונייחד חיבור זה לסוגיה אחת -

נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס

חובת תשלום חובות הארנונה בטרם רישום המשכנתה משרתת את תכלית החקיקה לסייע בגביית חובות. מתן אפשרות לרשויות להיפרע מחובות הארנונה, בד בבד עם רישום משכנתא ימנע באופן חלקי עימות עם הממשכן בשלב מימוש המשכנתה. נפסק, כי רשם המקרקעין ידרוש אישור של הרשות המקומית על היעדר חובות ארנונה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס כתנאי לרישום משכנתה בפנקס המקרקעין. עוד נפסק, כי אין צורך באישור על היעדר חוב היטל השבחה בעת רישום משכנתא, ולא נדון בסוגיה זו.

החיוב בפירעון חוב ארנונה כתנאי לרישום משכנתא הוא שינוי של הדין הקיים, ותנאי כזה לא היה בנמצא קודם לכן. נבחן עתה את השפעת השינוי על שוק הנדל"ן ועל בעלי נכסים המבקשים לשעבד את הנכס לצורך קבלת הלוואה.

מרבית המשכנתאות למגורים נלקחות במועד רכישת הדירה, ואז ממילא המוכר משלם את חוב הארנונה שלו, ואילו לרוכש עדיין לא נוצר חוב ארנונה. תופעה זו נפוצה גם במגזר העסקי בעת רכישת נכס עסקי, אולם בשונה מהמגזר הפרטי, שיעבוד נכסים קיימים נעשה לעתים מזומנות לשם מימון הפעילות השוטפת, או אז נדרש הבעלים של הנכס לפרוע את חוב הארנונה לרשות המקומית בשונה ממה שהיה נהוג עד כה.

איני רואה בתשלום חוב ארנונה במועד רישום משכנתא שנועדה למימון פעילות שופטת כשינוי שעלול להשפיע לרעה על שוק הנדל"ן. עם זאת, כאשר יש מחלוקת משפטית בין הרשות המקומית לבין הבעלים של הנכס לגבי גובה החיוב בארנונה, ומחלוקת משפטית כזו עלולה להתפרש על פני מספר שנים, או אז יש לפסק הדין החדש השלכה קשה על הנזילות הכספית של מי שמבקש למשכן את נכס המקרקעין שלו.

הרשויות המקומיות זכו במאבק זה, וההלכה החדשה חלה גם על חובות הארנונה וגם על חובות אחרים לרשות המקומית. אין כיום בהירות לגבי החובה לפרוע את חוב אגרת המים כתנאי לרישום משכנתא, משום שרוב העיריות והמועצות המקומיות העבירו את משק המים שלהן לתאגידים, וטרם נקבע אם ההלכה החדשה חלה גם על תאגידי מים. בשונה מהצלחת הרשויות המקומיות, הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה נכשלו בניסיונן להחיל את ההלכה החדשה גם על גביית היטל השבחה