כאשר הבניין הוא ריק ולא משתמשים בו, ניתן היה לקבל בעבר פטור מארנונה למשך 6 חודשים, על מנת לתת לבעלים שהות לחזור ולהשתמש בו או להשכירו לאדם אחר. פטור זה "הכעיס" את ראשי העיריות ואת הגזברים, והם גרמו לתיקון חקיקה, המצמצם את הזכות לפטור כזה באופן שניתן לקבל אותו רק פעם אחת במשך כל תקופת הבעלות. צמצום זה פוגע בבעלי נכסים להשכרה, משום שנכסים כאלה עומדים ריקים במשך פרק זמן מסוים בין דייר לדייר.

כאשר הבניין התיישן וניזק באופן שלא ניתן להשתמש בו, ולא משתמשים בו, ניתן היה לקבל בעבר פטור מארנונה ללא הגבלה של זמן. גם פטור זה "הכעיס" את ראשי העיריות ואת הגזברים, והם גרמו לתיקון חקיקה, המצמצם את הזכות לפטור כזה למשך שלוש שנים בלבד. לפי החוק החדש, לאחר שלוש השנים האלה חייב הבעלים של הבניין לשלם ארנונה כאילו הנכס ניתן לשימוש, וזאת במשך חמש שנים תמימות, למרות שמדובר בחורבה ולא בבניין ראוי לשימוש, ולמרות שהעירייה אינה מעניקה שום שירותים מוניציפליים למשתמש בנכס. לאחר "קנס הארנונה" במשך חמש שנים, זכאי בעל הנכס לפטור ללא הגבלה של זמן.

אבל גם המצב הנוכחי אינו משביע את רעבונם של ראשי העיריות וגזבריהם. בלחץ הלובי העירוני, הוגשה הצעת חוק לחייב את בעלי החורבות לשלם ארנונה כאילו מדובר בבניין תקין, שהמשתמש בו מקבל שירותים מוניציפליים, כלומר לבטל כליל את הפטור מארנונה למעט שלוש השנים הראשונות. התירוץ להצעת החוק הזו הוא "להמריץ את הבעלים של הבניין לשקם את הבניין ולהגדיל הכנסות העיריות מארנונה". אם לא די בכך, אז על פי הצעת החוק, לאחר תקופת הפטור של שלוש השנים, יחויב הבעלים של הבניין לשלם את התעריף המקסימלי של הארנונה, במקום את התעריף המינימלי, שחל עליו על פי החוק הקיים.

ביום 29.11.2015 אישרה ועדת שרים לחקיקה את הצעת חוק הדרקונית הזו, ועתה היא תעבור לקריאה ראשונה.

על מנת "לבלבל" את דעת המחוקקים הנבונים בירושלים, הוצגה הצעת החוק באופן מטעה, והחורבות זכו לכינוי הכוזב "נכסים נטושים". הכינוי הזה הוא כוזב, משום שלפי החוק הקיים בגין "נכס ריק" יש לשלם ארנונה לאחר מיצוי פטור חד פעמי של 6 חודשים. הכינוי הנכון אינו "נכסים נטושים" אלא "חורבות", אבל ללא תעמולה כוזבת היה חשש שוועדת השרים לחקיקה לא הייתה מאשרת את הצעת החוק, שנדחתה פעמיים בעבר.

הפרופגנדה הדמגוגית שעזרה לקדם את הצעת החוק הייתה, כי בירושלים יש 1,462 "נכסים נטושים" בשטח של 415,000 מ"ר, כי הארנונה שלהם היא 33 מיליון ש"ח לשנה, כי דבר זה פוגע בהיצע הדירות, וכי "קנס הארנונה" יביא להפחתת יוקר הדיור בירושלים.

ומדוע זה מידע שקרי?

א. משום שאם אלפי הדירות יאוכלסו, העירייה תשלם תמורת השירותים המוניציפליים שהיא חייבת לתת לתושבים שלהם - גני ילדים, בתי ספר, שירותי רווחה, פינוי אשפה וכיוצא באלה.

ב. משום שהארנונה המשולמת בגין מגורים אינה מכסה את עלויות השירותים המוניציפליים הניתנים לתושבים, והגירעון מכוסה מהארנונה הגבוהה של העסקים, שכמעט ולא מקבלים שירותים מוניציפליים.

ג. משום שיוקר הדיור אינו נובע מדירות נטושות (שמחויבות ממילא בארנונה) אלא מזה שהממשלה מספסרת במחירי הקרקע לדיור ומוציאה למכירה פחות מהביקוש.

אם הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן מסיעת "כולנו" תאושר - "כולנו" נשלם יותר ארנונה מבלי לקבל תמורתה שום שירות. זה מה שקרוי אצלנו "מפלגה חברתית".