מעשה שהיה כך היה
אבי שלנגר פיצל את דירתו בתל אביב לשלוש יחידות נפרדות. הזדרזו פרנסי העיר תל אביב להגיש נגד העבריין המסוכן כתב אישום. שלנגר טען, כי זו דירה של שלושה שותפים, אבל בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע אותו בעבירה של שימוש חורג, וגזר עליו קנס של 57,000 ש"ח, שמעשירים את קופתה המצומקת של העירייה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
עבריין של חוק ועבריין של ציבור
שלנגר אינו "העבריין" היחיד שהורשע על כך, שניסה להתעשר מחוסר משווע של דירות קטנות במדינת ישראל בכלל ובתל אביב בפרט. קדמו לו "עבריינים" רבים, שנענו לדרישת השוק של שוכרי-הדירות-הקטנות שאינן בנמצא בגלל גחמה אווילית של מהנדסי העיר לדורותיהם להגביל את מספר הדירות שמותר לבנות על כל מגרש.
חיבור זה לא יעסוק בניתוח המשפטי של פסקי-הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים ושל בית המשפט המחוזי, משום שמורא החוק על השופטים, ופיצול דירה היא עבירה על דיני התכנון והבנייה. חיבור זה יעסוק בעבריינים האמיתיים, אלה היושבים בפסגת האולימפוס של אגפי ההנדסה ושל ועדות התכנון, אשר מחמת גובה הר-השררה אין עיניהם רואות את הרווקים והרווקות, את הגרושים והגרושות ואת הקשישים והקשישות, שמחפשים לשווא דירת מגורים קטנה, ואין אוזניהם שומעות את שוועתם לדמי שכירות מתקבלים על הדעת.
שורש הרוע, האיוולת ואטימות הלב נעוץ בתכניות בניין העיר, אשר כלולה בהן הגזירה של "צפיפות דיור". המשמעות של הוראה זו, כי על מגרש פלוני מותר לבנות לכל היותר מספר מוגבל של דירות מגורים, וכך נאלצים קבלני הבניין לבנות דירות גדולות בלבד. לטעמי, מי שנותן ידו להכליל בתכנית בניין עיר הוראה של צפיפות דיור הוא "עבריין חברתי".
תכנית בניין עיר אמורה לשרת את צרכי הציבור ולא את המגלומניה של ישבני האולימפוס למשוך לעיר "שכבות חזקות", שהוא ביטוי מכובס לאוכלוסייה עשירה. המונח "צפיפות דיור" הוא דמגוגי ושקרי, משום שבדירה בת 30 מ"ר לא יתגוררו אותו מספר דיירים כמו בדירה בת 100 מ"ר. על מהנדס עיר, שאינו ער לחוסר המשווע של דירות קטנות, נאמר: עיניים לו ולא יראה, אוזניים לו ולא ישמע.
שניים מרוויחים ממצוקת הדירות הקטנות
א. שלנגר וחבריו-מפצלי-הדירות מרוויחים מכך, ששלוש דירות קטנות מכניסות לכיסם יותר דמי שכירות מאשר דירה אחת גדולה - ביקוש והיצע. מצד שני, הם מסייעים לנזקקים לדירות קטנות, ועל תרומתם זו לקהילה תבוא עליהם הברכה והתודה.
ב. העיריות המקפידות על קיום מדוקדק של דיני התכנון והבנייה, ועיריית תל אביב בראשם, אשר מרוויחות הון עתק מהקנסות המוטלים כדת וכדין על ה"עבריינים" שפיצלו דירות.
הפטנט הזה אינו חדש. כל שלטון רודני מחוקק חוקים שהציבור אינו יכול לעמוד בהם, יוצר פרצה הקוראת לגנב, ואז בסמכות וברשות הוא מעניש אותו.
ועל כך נאמר: לאו עכברא גנב אלא חורא גנב.
___________
עפ"א 6261-09-15 אבי שלנגר נ' עיריית תל אביב, בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים, כב' השופטת טלי חיימוביץ