ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 19/10/2019
גרסת הדפסה

עת"מ 1108/03

חנה דיטל ואח' נגד המועצה המקומית קדימה


4/5/2004

עת"מ 1108/03

חנה דיטל ואח'

נגד

המועצה המקומית קדימה

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בפני כב' השופטת ברון צפורה

פסק דין

העותרים 1 ו- 2 (להלן: "העותרים") מחויבים בתשלום ארנונה למשיבה, המועצה המקומית קדימה (להלן: "המועצה"), בהיותם "המחזיקים" בנכס שמספרו הסידורי במועצה הוא 1146501 (להלן: "הנכס") .

העותרים מכנים את הנכס "בית מגורי המשפחה".

בנכס התגוררו ומתגוררים מזה שנים ההורים עם העותרים 3 ו- 4 ועוד בן שהוא עדיין קטין. העותרים 3 ו- 4 בגרו והם משרתים בשירות סדיר בצה"ל.

ההורים אינם כופרים בזכותה של המועצה לחייבם בתשלום ארנונה בגין הנכס. העותרים מודים כי הם "המחזיקים" בנכס, לפי הגדרת "מחזיק" בפק' העיריות.

טענת העותרים היא, כי בהיות העותרים 3 ו- 4 חיילים בשירות סדיר והיות וכל אחד מהם מחזיק ייחודית בחדר מחדרי בית מגורי המשפחה, הם זכאים לפטור מלא מחלק הארנונה, דהיינו פטור בגין שניים מחדרי הבית ופטור מלא בגין החלק היחסי המתאים, מכלל שטחי השירותים המשותפים לכל המתגוררים בבית.

העותרים סומכים את טענתם על הוראת סעיף 2 בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה).

בענייננו, העותרים 3 ו- 4 לא חויבו מלכתחילה בתשלום ארנונה, לפיכך באין חיוב אין ממה לפטור - לטענת המשיבה.

כנגד זאת טוענים העותרים, כי הם הודיעו למועצה שכל אחד משני העותרים 3 ו- 4, מחזיק בחדר אחד מחדרי הנכס.

העותרים דרשו שהמועצה תרשום את העותרים 3 ו- 4 כ"מחזיקים" ותעניק לכל אחד מהם פטור בגין חדר אחד מחדרי הנכס ומחלק יחסי מתאים משטחי השירותים המשותפים.

המועצה דחתה את דרישת העותרים - לפיכך הוגשה עתירה זו.

העותרים טוענים כי כל אחד מהעותרים 3 ו- 4 הינו מחזיק.

"מחזיק" לפי ההגדרה בפק' העיריות הוא: "אדם המחזיק למעשה בנכסים כ"בעל" או כ"שוכר" או בכל אופן אחר למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון".

העותרים טוענים, כי כל אחד מהעותרים 3 ו– 4 מחזיק למעשה ובאופן ייחודי בחדר אחד מחדרי הנכס.

בגין כל נכס שבתחום שיפוטה, זכאית הרשות המקומית לגבות רק ארנונה אחת.

רשות מקומית אינה זכאית לגבות בגין נכס אחד ארנונה גם מהבעלים, גם משוכר הנכס וגם מ"המחזיק למעשה".

בפסה"ד בעניין חב' בתי גן להשכרה בע"מ נגד עיריית תל-אביבי-יפו, ר"ע 422/85 (פ"ד ל"ט(3) 341), נזקק ביהמ"ש העליון לפירוש הגדרת "מחזיק". בין היתר נאמר שם מפי כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז):

"הנני סבור כי כאשר נקט במונח ל"מעשה" החובק את שלושת המונחים "בעל, שוכר או מחזיק באופן אחר" לא נתכוון (המחוקק) להחזקה פיזית בפועל דווקא אלא בא לאבחן ולדרג בין סוגי המחזיקים השונים בינם לבין עצמם".

במה דברים אמורים - אם יש גם "בעל" וגם "שוכר", הרי הכוונה היא כי כמחזיק לצורך החובות והזכויות שבפקודה ייחשב זה מבין השניים, שהוא במערכת הנסיבות שנוצרה, בעל הזיקה הקרובה יותר לבניין והחובה לשלם. למשל, ארנונה כללית תחול אז על ה"שוכר" למרות שיש לדירה גם "בעל".

ובהמשך נאמר שם:

"זיקתו של הבעל לנכס, לצורך עניין זה יכולה להדחק למקום שני אם יש "שוכר" או בר-רשות המחזיק באופן אחר".

זאת למה; כי מי ששכר את אותו הנכס מ"הבעלים" הפקיע מכח זכות השכירות שרכש, את "החזקה למעשה" מידי הבעלים לתקופת השכירות.

אמנם זכות "בעלות" בנכס מקיפה יותר מזכות "שכירות", אולם היא נדחקת למקום שני בשל הזכות שהוענקה לשוכר לתקופת השכירות.

לפיכך כאשר קיים "שוכר" בנכס כמוסבר לעיל, תהיה הרשות המקומית זכאית לחייב בתשלום ארנונה בגין הנכס רק את ה"שוכר" ולא את הבעלים.

לפי החוק תהיה הרשות המקומית חייבת לרשום לפנייה את ההודעה על השכרת הנכס, כדי למנוע את חיובו של "הבעל" לתקופת השכירות. אולם, אם מחזיק אדם למעשה בנכס באופן שאינו מפקיע את זכות החזקה של הבעלים, אין "הבעל" נדחק למקום שני כלשון פסה"ד הנזכר לעיל.

במקרה כזה, בעל הנכס, הוא החייב בתשלום הארנונה בגין הנכס למרות שבפועל מתגורר בו אדם אחר.

בענייננו, ההורים "החזיקו" בנכס כולו, בעת שהעותרים 3 ו- 4 עדיין לא התגייסו לצה"ל וההורים הם "המחזיקים" בנכס גם לאחר גיוסם של העותרים 3 ו- 4.

השימוש של העותרים 3 ו – 4 בחלק מהנכס, לא הפקיע מההורים את החזקה שלהם גם בחלקים בנכס שבהם העותרים 3 ו- 4 השתמשו בעבר ומשתמשים כיום.

ההורים לא הקנו לעותרים 3 ו- 4 זכות משפטית שמכוחה הופקעה הזכות שלהם. ההורים לא השכירו לעותרים 3 ו- 4 חלק כלשהו בנכס ולא העניקו להם זכות משפטית אחרת.

לפיכך ההורים "מחזיקים" בנכס כולו, כולל חדריהם של העותרים 3 ו- 4 כפי שהיו המחזיקים בכל הנכס כאשר העותרים עדיין לא התגייסו לצה"ל.

העותרים 3 ו- 4 לא זכו במעמד משפטי לגבי חלק מסוים כלשהו בנכס, לא כ"שוכרים" ואף לא כ"דיירי משנה".

בשל העדר זכות חוקית מוגדרת עצמאית בנכס, לא הייתה המועצה רשאית לחייב את העותרים 3 ו- 4 בתשלום ארנונה בגין הנכס.

מכיוון שאין לעותרים 3 ו- 4 מעמד חוקי מוגדר בנכס, אין המועצה חייבת לרשום הודעה שמשמעותה זכות לחייב את העותרים 3 ו- 4 בתשלום ארנונה בגין הנכס.

באין "חיוב" אין מקום ל"פטור", הזכות ל"פטור" מתשלום ארנונה הוענקה על פי החוק לחייל עצמו ולא להוריו.

אשר על כן העתירה נדחית.

העותרים ישלמו למועצה סך של 3,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד כולל בתוספת מע"מ.

ניתן היום י"ג באייר, תשס"ד (4 במאי 2004), בלשכתי בהעדר ב"כ הצדדים.

ברון צפורה, שופטת


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן