ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 24/10/2020
גרסת הדפסה

עזה תחילה

טחו עיננו מראות, כי איבדנו את הדרך. טועים אנו ביער הניזון משנאה ומרגשות נקם על אסונות שהמטנו על ראשנו במו ידינו. לא היה לנו מה לחפש ברצועת עזה, לא מצאנו בה דבר, ולעולם לא נמצא. הגיעה העת להודות בשגיאות שעשינו, ולחדול מלעשות שגיאות נוספות. הגיעה העת לצאת משם לנצח


14/5/2004

"אתמול נפל ההרוג ה- 1,000 במלחמה האינסופית, במקום הארור שכל החפץ חיים חייב לא רק להתנתק ממנו, אלא לברוח משם כמו מאש וכמו ממוות ידוע מראש ובכמויות שאיש אינו יכול לשער או לנחש." (מעריב, יהונתן גפן, 13.5.2004).

בדברים אלה כלולה עובדה ומסקנה: העובדה - מספר ההרוגים; המסקנה - כל החפץ חיים חייב להתנתק ממנו (מעזה?).

הדברים נכתבו בחום ליבו של הכותב, אבל ההנמקה לא שכנעה אותי למרות שאני שותף לדעתו. וכיצד ישכנעו דברים אלה את מי שמתלבט בין שני הפתרונות שבפנינו - להתנתק מיד, או להישאר שם, בעזה, עד אחרית קץ הימים, או עד שהעולם יגרש אותנו משם - מה שיבוא קודם?

אילו יצאנו מהשטחים הכבושים, מדינת פלשתין הייתה קמה, הסכם השלום היה נחתם, והיינו מאבדים 1,000 איש אישה וילד " במלחמה האינסופית", או אז היו אנשי הימין הקיצוני תולים בעושי השלום את דם ההרוגים, ו"מוכיחים", כי הסכם השלום לא הביא בכנפיו את השלום המבוקש.

לא יצאנו מהשטחים הכבושים, מדינת פלשתין לא קמה, הסכם השלום לא נחתם, ואיבדנו 1,000 איש אישה וילד. כל אלה הם נימוקים וטעמים מוכחים בידם של אנשי הימין הקיצוני, כי לא ניתן לעשות שלום עם רוצחים חסרי רחמים, ומוטב שכך יהיה לעד.

עד כאן ברי לכל בר דעת, כי יש סתירה מובנית בעמדת אנשי הימין הקיצוני, אולם בכך לא די.

אילו, למרות שלא יצאנו מהשטחים הכבושים, מדינת פלשתין לא קמה, הסכם השלום לא נחתם, היה בגבולנו שקט שלום ושלווה, או אז היו אנשי הימין הקיצוני "מוכיחים" לכל העם היושב בציון, כי ההתנחלויות בשטחים הכבושים לא הפילו שערה אחת מראשו של איש.

אנשי הימין הקיצוני אינם נותנים לעובדות לבלבל אותם. תהיינה העובדות אשר תהיינה - משמעות אחת ויחידה תינתן להם: המשך הישיבה על אדמה שאינה מדינת ישראל.

אז מדוע הם טורחים לנמק עמדה זו?

די היה אם היו אומרים: נשב שם כל עוד נוכל, כי ככה מתחשק לנו.

התשובה לשאלה זו פשוטה בתכלית: זו דמגוגיה צרופה, שכל תכליתה הוא לפרוט על מיתרי הזעם, שיש לכל אחד מאתנו כלפי המרצחים הנתעבים, המשלחים את נשותיהם וילדיהם להתפוצץ בקרבנו.

קל ללבות שנאה עיוורת, קשה להצמיח תובנה מושכלת.

עובדה היא, כי מתנחלי רצועת עזה נשלחו בידי ממשלות ישראל לדורותיהם לגור בטריטוריה זרה, שלא הייתה מעולם חלק מארץ ישראל וממדינת ישראל , ולעולם לא תהיה.

עובדה היא, כי הקמת ישוב של עם שכבש טריטוריה בגבולו של ישוב ששוכן בו העם שנוצח, היא לצנינים בעיניו ואינה מתכון לשכנות טובה.

עובדה היא, כי מתנחלי גוש קטיף דורשים להרוס בתי ערבים "המסכנים את שלומם" של המתנחלים, בעוד שהם - הפולשים לאדמות זרות לא להם מתעטפים באצטלה של צדקנות הביטחון. איזה ביטחון הביאה ההתיישבות התוקפנית שלהם לתושבים הוותיקים של המקום?

אכן, כל עוד העם שנכבש הסכים לשמש כחוטבי עצים וכשואבי מים, שרר השקט במקום, והאדונים החדשים העתירו מחסדם לנכבשים בביקור בשווקים ובמסעדות שלהם. אך עצמאות מדינית לנכבשים - הס מלהזכיר.

האם הספקנו לשכוח את המאבק שלנו למדינה עצמאית?

האם דמינו סמוק מדמם?

הסיכוי שלאורך ימים יוותר ישוב ישראלי ברצועת עזה נמוך מהסיכוי שיוקם ישוב ישראלי על המאדים. עד אז, נמשיך לשפוך את דם בנינו בניסיון לשלול חרות לאומית ומדינית מעם זר.

עד אז, נמשיך לשפוך את דמם בניסיון להנציח כיבוש מיותר, ולהנציח שנאה לדורות הבאים.

  • אם לאחר שתקום מדינת פלשתין ימשיכו הכנופיות המטורפות של העם המשוחרר לשלוח לגבולנו טילי קסאם,

  • אם ממשלת פלשתין לא תשכיל להבטיח את השקט, השלווה והשלום בגבולנו,

  • אם תושבי ישראל לא יוכלו לשבת בטח בישובים הבנויים על אדמת מדינת ישראל,

  • או אז תהיה לנו הצדקה מדינית לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס,

  • או אז תהיה לנו הצדקה צבאית להפציץ מהאוויר את בתי המגורים של חברי הממשלה והקצונה הבכירה,

  • או אז תהיה לנו הצדקה מוסרית להוריד להם את השלטר.

האינטרס העליון של מדינת ישראל הוא לצאת מעזה לנצח, ולעודד הקמת מדינה פלשתינאית ולהיות המדינה הראשונה בעולם שמכירה בה.

אין צורך להתנות את זה בהסכם שלום.

אין צורך להתנות את זה בקביעת הגבול הסופי ביהודה ושומרון.

אין צורך להתנות את זה בהסכמה לגבי זכות השיבה.

אין צורך להתנות את זה. צריך לעשות את זה.

הם זקוקים להסכם שלום יותר מאיתנו.

הם זקוקים לכלכלה שלנו. אנו לא זקוקים לשלהם.

הם זקוקים לעצמאות מדינית. לנו יש.

אנו זקוקים להתפטר מהספחת הזאת לנצח.

עזה תחילה.

תגובת קורא


נכבדי!

כלל ידוע הוא שפתרון חילוקי דעות מחייב התעלמות מעמדות הצדדים והתמקדות בצרכים האמיתיים של הצדדים לסכסוך.

צרכי מדינת ישראל: ביטחון, כלומר- רצועה רחבה (1.5 - 2 ק"מ) בציר פילדלפי.
צרכי הפלשתינים: עצמאות, כלומר - פינוי ישובים ישראלים מהרצועה.
הפתרון האפשרי: פינוי גוש קטיף ופיזור תושבי מחנה הפליטים ברפיח לשטחים המפונים.

יתרונות:
הפתרון מאפשר הרחבת ציר פילדלפי (מנהרה באורך 2 ק"מ אינה ריאלית).
תיפתר בעיית הפליטים ברפיח שמדינות ערב רוצות לשמר.
לפליטים תהיה תעסוקה (אויב רעב הוא אויב מסוכן).

אני מקווה ששכנעתי אותך.
בברכה,
ד. צ. (השם המלא שמור במערכת)


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן