ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 12/10/2019
גרסת הדפסה

עת"מ 2178/04

גלבוע נגד ועדת משנה לתכנון ובניה חיפה ואח'


30/6/2004

עת"מ 2178/04

שלמה גלבוע

נגד

1. ועדת משנה לתכנון ובניה חיפה

2. ראש העיר - מר יונה יהב

בית המשפט לענינים מנהליים בחיפה

[30.6.2004]

בפני כב' השופט י' דר

פסק דין

1. העותר וההליך

1.1 העותר, חבר סיעת יחיד במועצת העיר ששמה "הקשת החיפאית הירוקה", טוען שיש לצרפו כחבר במשיבה 1 (ועדת המשנה), שכן לטענתו לכל סיעה במועצת העיריה, שאינה חברה בועדת ההנהלה, זכות ליצוג בועדת המשנה.

1.2 העתירה הוגשה ביום 30.5.04 נגד ועדת המשנה, נגד מזכירת העיריה ונגד ראש העיריה.

עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים, בו נתבקשתי ליתן צו (שהוגדר "... צו מניעה זמני"), שיאסור על המשך קיום ישיבות הועדה במה שכונה "הרכב חסר".

דחיתי את העתירה, תוך שציינתי שדי בשיהוי הרב בפניה לבית-המשפט כדי להצדיק דחייתה.

לאחר מכן דחיתי בקשה לעיין מחדש בהחלטה, אשר הוגשה לי לאחר שקבעתי דיון קרוב בבקשה.

1.3 לקראת הדיון הוגשה לי תגובת המשיבים 1 ו-2, וכן הוגשה בקשה בהסכמה למחוק את מזכירת העיר כמשיבה וכך נעשה.

שמעתי טעוני ב"כ הצדדים.

2. טענות העותר

2.1 העותר מבסס עתירתו על פרשנתו לסעיף 18(ה)(2) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה1965- (החוק), הקובע את הרכבה של ועדת משנה לתכנון ולבניה. וזו לשון הסעיף:

"(ה) ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה - ועדת המשנה) וזה הרכבה:

(1) ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך;

(2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד - לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר - לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;".

2.2 המחלוקת נעוצה בפרשנות של הסעיף - האם משמעות המלים "אך לא פחות מנציג אחד" היא שכל סיעה תיוצג בועדת המשנה, כטענת העותר, או שדי בכך שנציג אחד של הסיעות שאינן בועדת ההנהלה יהיה חבר בועדת המשנה, כטענת המשיבים.

2.3 ב"כ העותר מציעה להפריד את הסעיף 18(ה)(2) לשני חלקים. בחלק הראשון מוטלות מגבלות על המספר הכולל של חברי ועדת המשנה, על פי גודלה של מועצת הרשות המקומית, ואילו בחלק השני, המופרד במלה "ואולם", היא טוענת כי מגבלת המספר הכולל אינה חלה, במטרה להבטיח שכל אחת מהסיעות שאינה בועדת ההנהלה, תהיה מיוצגת בועדת המשנה.

3. תגובת המשיבים

3.1 המשיבים ביקשו לדחות את העתירה מחמת שיהוי ומחמת מניעות. טענת השיהוי מבוססת על כך שועדת המשנה פועלת ללא העותר מאז נתמנתה ביום 18.7.03 והעתירה הוגשה רק ביום 30.5.04, כלומר, שיהוי של 10 חודשים.

3.2 טענת המניעות מתבססת על כך שהמערער לא העלה התנגדות כאשר בנוכחותו נבחרו חברי ועדת המשנה במליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה ביום 18.7.03. כאשר הוצעו שמותיהם של חברי ועדת המשנה, הועלתה רק התנגדות אחת של אחד מחברי הועדה, שלא היה העותר.

ההצעה התקבלה ברוב קולות (הפרוטוקול אינו משקף את חלוקת הקולות). מכל מקום, לא נרשמה התנגדות של העותר.

3.3 לפרשנות המוצעת על ידי העותר, הפנה ב"כ המשיבות, למקרה היפותטי שבו 10 סיעות אינן חברות בועדת ההנהלה ולכן, על פי הפרשנות שמציע העותר, כל אחת מהן תהיה זכאית להיות חברה בועדת המשנה.

4. שיהוי ומניעות

4.1 טענת השיהוי וטענת המניעות כרוכות זו בזו.

ועדת המשנה נבחרה כעשרה חודשים לפני שהוגשה העתירה.

משך תקופה זו היא פועלת מבלי שהעותר פנה לבית-המשפט בענין זה.

אין ספק שמדובר בשיהוי משמעותי.

4.2 עם זאת, אילו הייתי משתכנע שהרכב הועדה עומד בניגוד לחוק, לא הייתי רואה בשיהוי עילה להמנע מתיקון המעוות.

לענין זה נכתבו הדברים בע"א 334/01 מדינת ישראל ואח' נ' אברהים אבו שינדי, פ"ג נז
(1) 883, בעמ' 889:

"בית המשפט יעניק לטוענים כנגד ההליך המנהלי סעד גם אם עתירתם לוקה בשיהוי, וזאת כאשר העילה לעתירה הוא פגיעה חמורה בשלטון החוק, ותוצאתה הצפויה של דחיית העתירה היא מתן גושפנקא לאי חוקיות משמעותית וחמורה (ראו: בג"צ 170/87 אסולין נ' ראש עיריית קרית גת, פ"ד מב(1) 678; ע"א 1054/98 חוף הכרמל נופש ותיירות (1989) בע"מ נ' עמותת אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה, פ"ד נו(3)385."

4.3 אשר לטענת המניעות - זו מבוססת על פרוטוקול הישיבה בה נבחרו חברי ועדת המשנה, ולפי הרשום בפרוטוקול נכח העותר בישיבה (נספח א' לתגובת המשיבים).

במהלך הדיון בפני טען העותר כי לא נכח בישיבה והפרוטוקול אינו משקף את המציאות. טענה זו, לא נתמכה בתצהיר. זאת אף שהתצהיר הוגש לתיק לאחר שהמשיבים הגישו הודעה על העדר תצהיר מלווה. בתצהיר שהוגש אין התיחסות לפרוטוקול ישיבת הבחירה.

מכל מקום, שאלה זו לא נבחנה ובנסיבות הענין אין היא מצדיקה הרחבה. אוסיף בשולי הדברים כי קשה להלום שגם אם נעדר העותר מישיבה חשובה זו, שבה נבחרו ממלאי תפקידים בועדות, לא ביקש לראות את הפרוטוקול מיד לאחר מכן ולא פעל לתיקונו בעוד מועד.

5. פרשנות הסעיף - הלשון

5.1 ניסוחו של סעיף 18(ה)(2) לחוק אינו מן הברורים בדברי חקיקה והוא מחייב פרשנות, אלא שראוי שזו תעשה בדרך המקובלת עלינו לפרשנותם של דברי חקיקה.

תחילתה של הפרשנות בבחינת הלשון והמשכה - בחינת תכליתו של דבר החקיקה.

כאחת מדרכי הפרשנות ראוי לבדוק הסדרים מקבילים, ולעניננו, הפקודה, שהיא דבר החקיקה העיקרי הנוגע לועדות בעיריות.

5.2 לשון הסעיף 18(ה)(2) אינה תומכת בפרשנות המוצעת על ידי ב"כ העותר. אין זה המקרה שבו על בית-המשפט להתמודד עם פרשנות של לשון החוק המביאה לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, שגם אז מוסמך בית-המשפט לפרש את לשון החוק על דרך של פרשנות תכליתית, לעתים אף בניגוד ללשון החוק.

5.3 הטענה לפיה חלקו השני של הסעיף מבטל את מגבלת מספרם של חברי ועדת המשנה, בנסיבות מסוימות (כאשר יש סיעות קטנות רבות שאינן מיוצגות בועדת ההנהלה, נסיבות שאינן בהכרח חריגות), אינה עולה מלשון הסעיף. היא מסקנה של העותר, אם מקבלים את פרשנותו לסעיף.

5.4 משוכה נוספת בלשון הסעיף היא הביטוי "... יצוגן הכולל של הסיעות..." (ההדגשה הוספה).

המלה "הסיעות" שבמשפט זה מתיחסת לאותן סיעות שאינן מיוצגות בועדת ההנהלה. ראיה לכך, המלה "כאמור" המופיעה לאחר חזרת המלה "הסיעות". ברור מכך שהכוונה לסיעות שאינן מיוצגות בועדת ההנהלה.

5.5 ועוד, אי אפשר לפרש את המלים "ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור" (ההדגשה הוספה) אלא מכוונת לייצוגן של כל הסיעות שאינן מיוצגות בועדת ההנהלה, והסיפא "... אך לא פחות מנציג אחד" מכוונת לכך שגם אם היחס בין חברי המועצה שסיעותיהם בועדת ההנהלה לבין חברים שסיעותיהם אינם מיוצגות מביא לתוצאה של פחות מאחד, עדין יוקצה מקום לנציג אחד של אותן סיעות.

6. פרשנות הסעיף - הועדות

6.1 נוהל מינויה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה, וכמוה ועדת המשנה, אינו נכלל בועדות בפרק 8 בפקודת העיריות (הפקודה) הדן בועדות המועצה אלא מוסדר בחוק התכנון והבניה. הפקודה מכירה בפיצול כזה, כפי שעולה מסעיף 150 בה שזו לשונו:

"נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים".

6.2 הסדר דומה להסדר שבחוק ניתן למצוא בסעיף 149ד של פקודת העיריות, המדבר על ועדת ההנחות. הסעיף קובע כי אחד מחברי המועצה המיוצגים בועדת ההנחות יהיה חבר בסיעה הגדולה שאינה בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, יהיה אחד הנציגים לפחות מי שאינו חבר המועצה.

6.3 גם מסעיף 150א לפקודה, המדבר על ועדות החובה הנזכרות בפקודת העיריות, עולה ההסדר לפיו ועדות החובה תהיינה מורכבות, ככל שניתן, על פי הרכב הסיעות במועצה, כאשר נציג אחד לפחות יהיה מהאופוזיציה.

וזו לשונו של סעיף 150א לפקודה:

"ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה; לענין סעיף זה, 'נציג אחד לפחות מהאופוזיציה' - מי שמתקיימים בסיעתו הוראות פיסקה 149ג(ג)(1)".

6.4 העובדה שהועדות השונות מוקמות מכוחם של דברי חקיקה שונים אינה מפחיתה מחובתנו לפרש את ההסדרים בצורה שיתישבו אלה עם אלה. בענין זה כתב הנשיא ברק את הדברים הבאים בבג"צ 4562/92 ח"כ אליעזר זנדברג נ' רשות השידור, פ"ד נ(2) 793 (ההדגשה הוספה):

"נקודת המוצא הפרשנית הינה כי על הפרשן לשאוף להרמוניה נורמטיבית, הנורמות החקוקות השונות, אינן עומדות כל אחת בפני עצמה, אלא משתלבות הן זו בזו, ויוצרות מערכת אחת, השואפת להרמוניה פנימית (ראה בג"צ 333/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד מה(4) 581, 596). מכאן השאיפה של הפרשן להבטיח הרמוניה אופקית, כלומר, לפרש שתי הוראות חוק באופן שלא תיווצר סתירה (אנטינומיה) פנימית ביניהן. 'עלינו להעדיף את הפירוש, המביא לשילוב ויוצר הרמוניה בין החוקים, על פני הפירוש, המעלה ניגוד ביניהם' (השופט גולדברג בע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, 502; ראה גם רע"א 265/89 ראבי נ' פקיד הבחירות לראשות המועצה המקומית ג'לג'וליה, פ"ד מג (4) 437, 440)".

לעניננו, ההסדר שנועד להבטיח את מעמדה של הקואליציה בועדות, תוך שמירה על זכויותיה של האופוזיציה, משותף לדברי החקיקה השונים הדנים בועדות.

7. פרשנות הסעיף - הגיון ותכלית

7.1 תכליתו של סעיף 18(ה)(2) לחוק היא להבטיח שגם בועדת המשנה יהיה ייצוג לסיעות שאינן חברות בועדת ההנהלה.

הפרשנות המוצעת על ידי העותר אינה מתישבת עם העקרון העומד ביסודו של ההסדר.

בפרק הפרשנות הלשונית הזכרתי את חוסר ההגיון בלשון בטענת העותר, לפיה מוסרת מגבלת מספר החברים בועדת המשנה, כדי להצדיק צרופם של נציגים מכל אחת מסיעות האופוזיציה.

הפרשנות גם אינה מתישבת עם ההגיון. אין זה סביר שככל שתרבינה סיעות קטנות, כך יגדל מספר חברי ועדת המשנה, עד שמספר החברים בועדת המשנה עשוי להיות כמספר חברי המועצה או קרוב לכך.

7.2 אין גם הגיון להעניק יתרון לסיעות קטנות בועדת המשנה על פני סיעות גדולות יותר. על פי הפרשנות המוצעת, כל סיעת יחיד תזכה לייצוג בועדת המשנה בעוד שסיעות שיש בהן יותר מחבר אחד, תזכנה לייצוג של חבר אחד בלבד.

7.3 הטעון שיש לפרש את המלים "אך לא פחות מנציג אחד" כמחייבות שכל אחד מן הנציגים שאינם בועדת ההנהלה יהיה מיוצג בועדת המשנה, הוא בגדר עיוות של לשון החוק ושל תכליתו.

הביטוי "אך לא פחות מנציג אחד" מתקשר להוראה שיצוגן הכולל של הסיעות יהיה
"... יחסי לייצוגן במועצה...". במלים אחרות, אם היחס שבין החברים בועדת ההנהלה לבין הסיעות שאינן מיוצגות בועדת ההנהלה, כאשר מחשבים אותם
ביחס למספר המירבי של חברים בועדת המשנה, מביא לתוצאה של פחות מאחד, גם אז מחייב החוק שנציג אחד לפחות יהיה בועדת המשנה.

זה, ורק זה, הפירוש הסביר וההגיוני של הסעיף, המגשים את תכלית החוק.

8. התוצאה

8.1 סיכומו של דבר, הפרשנות המוצעת על ידי העותר אינה מתישבת עם לשון הסעיף, עם ההסדר בפקודת העיריות והיא אינה הגיונית, שכן היא עשויה להביא לתוצאות אבסורדיות.

לפיכך, אני דוחה את העתירה.

8.2 אני מחייב את העותר לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בהליך בסך 20,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל ותתווסף לו תוספת בשעור מע"מ.

היום י"א בתמוז, תשס"ד (30 ביוני 2004).

י' דר, שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן