עת"מ 2178/04

עת"מ 2178/04

1.1 העותר, חבר סיעת יחיד במועצת העיר ששמה "הקשת החיפאית הירוקה", טוען שיש לצרפו כחבר במשיבה 1 (ועדת המשנה), שכן לטענתו לכל סיעה במועצת העיריה, שאינה חברה בועדת ההנהלה, זכות ליצוג בועדת המשנה.

דחיתי את העתירה, תוך שציינתי שדי בשיהוי הרב בפניה לבית-המשפט כדי להצדיק דחייתה.

לאחר מכן דחיתי בקשה לעיין מחדש בהחלטה, אשר הוגשה לי לאחר שקבעתי דיון קרוב בבקשה.

1.3 לקראת הדיון הוגשה לי תגובת המשיבים 1 ו-2, וכן הוגשה בקשה בהסכמה למחוק את מזכירת העיר כמשיבה וכך נעשה.

(2) במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד - לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר - לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד;".

2.2 המחלוקת נעוצה בפרשנות של הסעיף - האם משמעות המלים "אך לא פחות מנציג אחד" היא שכל סיעה תיוצג בועדת המשנה, כטענת העותר, או שדי בכך שנציג אחד של הסיעות שאינן בועדת ההנהלה יהיה חבר בועדת המשנה, כטענת המשיבים.

2.3 ב"כ העותר מציעה להפריד את הסעיף 18(ה)(2) לשני חלקים. בחלק הראשון מוטלות מגבלות על המספר הכולל של חברי ועדת המשנה, על פי גודלה של מועצת הרשות המקומית, ואילו בחלק השני, המופרד במלה "ואולם", היא טוענת כי מגבלת המספר הכולל אינה חלה, במטרה להבטיח שכל אחת מהסיעות שאינה בועדת ההנהלה, תהיה מיוצגת בועדת המשנה.

3.1 המשיבים ביקשו לדחות את העתירה מחמת שיהוי ומחמת מניעות. טענת השיהוי מבוססת על כך שועדת המשנה פועלת ללא העותר מאז נתמנתה ביום 18.7.03 והעתירה הוגשה רק ביום 30.5.04, כלומר, שיהוי של 10 חודשים.

3.3 לפרשנות המוצעת על ידי העותר, הפנה ב"כ המשיבות, למקרה היפותטי שבו 10 סיעות אינן חברות בועדת ההנהלה ולכן, על פי הפרשנות שמציע העותר, כל אחת מהן תהיה זכאית להיות חברה בועדת המשנה.

4.1 טענת השיהוי וטענת המניעות כרוכות זו בזו.

לענין זה נכתבו הדברים בע"א 334/01 מדינת ישראל ואח' נ' אברהים אבו שינדי, פ"ג נז
(1) 883, בעמ' 889:

5.1 ניסוחו של סעיף 18(ה)(2) לחוק אינו מן הברורים בדברי חקיקה והוא מחייב פרשנות, אלא שראוי שזו תעשה בדרך המקובלת עלינו לפרשנותם של דברי חקיקה.

תחילתה של הפרשנות בבחינת הלשון והמשכה - בחינת תכליתו של דבר החקיקה.

כאחת מדרכי הפרשנות ראוי לבדוק הסדרים מקבילים, ולעניננו, הפקודה, שהיא דבר החקיקה העיקרי הנוגע לועדות בעיריות.

5.2 לשון הסעיף 18(ה)(2) אינה תומכת בפרשנות המוצעת על ידי ב"כ העותר. אין זה המקרה שבו על בית-המשפט להתמודד עם פרשנות של לשון החוק המביאה לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, שגם אז מוסמך בית-המשפט לפרש את לשון החוק על דרך של פרשנות תכליתית, לעתים אף בניגוד ללשון החוק.

5.3 הטענה לפיה חלקו השני של הסעיף מבטל את מגבלת מספרם של חברי ועדת המשנה, בנסיבות מסוימות (כאשר יש סיעות קטנות רבות שאינן מיוצגות בועדת ההנהלה, נסיבות שאינן בהכרח חריגות), אינה עולה מלשון הסעיף. היא מסקנה של העותר, אם מקבלים את פרשנותו לסעיף.

5.4 משוכה נוספת בלשון הסעיף היא הביטוי "... יצוגן הכולל של הסיעות..." (ההדגשה הוספה).

6.1 נוהל מינויה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה, וכמוה ועדת המשנה, אינו נכלל בועדות בפרק 8 בפקודת העיריות (הפקודה) הדן בועדות המועצה אלא מוסדר בחוק התכנון והבניה. הפקודה מכירה בפיצול כזה, כפי שעולה מסעיף 150 בה שזו לשונו:

"נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים".

6.2 הסדר דומה להסדר שבחוק ניתן למצוא בסעיף 149ד של פקודת העיריות, המדבר על ועדת ההנחות. הסעיף קובע כי אחד מחברי המועצה המיוצגים בועדת ההנחות יהיה חבר בסיעה הגדולה שאינה בועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בועדת ההנהלה, יהיה אחד הנציגים לפחות מי שאינו חבר המועצה.

6.3 גם מסעיף 150א לפקודה, המדבר על ועדות החובה הנזכרות בפקודת העיריות, עולה ההסדר לפיו ועדות החובה תהיינה מורכבות, ככל שניתן, על פי הרכב הסיעות במועצה, כאשר נציג אחד לפחות יהיה מהאופוזיציה.

"נקודת המוצא הפרשנית הינה כי על הפרשן לשאוף להרמוניה נורמטיבית, הנורמות החקוקות השונות, אינן עומדות כל אחת בפני עצמה, אלא משתלבות הן זו בזו, ויוצרות מערכת אחת, השואפת להרמוניה פנימית (ראה בג"צ 333/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד מה(4) 581, 596). מכאן השאיפה של הפרשן להבטיח הרמוניה אופקית, כלומר, לפרש שתי הוראות חוק באופן שלא תיווצר סתירה (אנטינומיה) פנימית ביניהן. 'עלינו להעדיף את הפירוש, המביא לשילוב ויוצר הרמוניה בין החוקים, על פני הפירוש, המעלה ניגוד ביניהם' (השופט גולדברג בע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, 502; ראה גם רע"א 265/89 ראבי נ' פקיד הבחירות לראשות המועצה המקומית ג'לג'וליה, פ"ד מג (4) 437, 440)".

לעניננו, ההסדר שנועד להבטיח את מעמדה של הקואליציה בועדות, תוך שמירה על זכויותיה של האופוזיציה, משותף לדברי החקיקה השונים הדנים בועדות.

הפרשנות גם אינה מתישבת עם ההגיון. אין זה סביר שככל שתרבינה סיעות קטנות, כך יגדל מספר חברי ועדת המשנה, עד שמספר החברים בועדת המשנה עשוי להיות כמספר חברי המועצה או קרוב לכך.

7.2 אין גם הגיון להעניק יתרון לסיעות קטנות בועדת המשנה על פני סיעות גדולות יותר. על פי הפרשנות המוצעת, כל סיעת יחיד תזכה לייצוג בועדת המשנה בעוד שסיעות שיש בהן יותר מחבר אחד, תזכנה לייצוג של חבר אחד בלבד.

הביטוי "אך לא פחות מנציג אחד" מתקשר להוראה שיצוגן הכולל של הסיעות יהיה
"... יחסי לייצוגן במועצה...". במלים אחרות, אם היחס שבין החברים בועדת ההנהלה לבין הסיעות שאינן מיוצגות בועדת ההנהלה, כאשר מחשבים אותם ביחס למספר המירבי של חברים בועדת המשנה, מביא לתוצאה של פחות מאחד, גם אז מחייב החוק שנציג אחד לפחות יהיה בועדת המשנה.

זה, ורק זה, הפירוש הסביר וההגיוני של הסעיף, המגשים את תכלית החוק.

8.1 סיכומו של דבר, הפרשנות המוצעת על ידי העותר אינה מתישבת עם לשון הסעיף, עם ההסדר בפקודת העיריות והיא אינה הגיונית, שכן היא עשויה להביא לתוצאות אבסורדיות.

8.2 אני מחייב את העותר לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בהליך בסך 20,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל ותתווסף לו תוספת בשעור מע"מ.