ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 16/4/2022
גרסת הדפסה

פיל בחנות חרסינה

בית המשפט: על מדינת ישראל חלה חובה מוסרית לאפשר לעובד הזר למצוא מקום תעסוקה חוקי אחר על מנת לאפשר לו להוציא את פרק הזמן המינימלי של שהות בישראל שיהיה בה כדי להרוויח את לחמו ולהחזיר את החובות הכבדים שאליהם נדרש כדי להגיע למדינת ישראל


19/7/2004

 

מעשה שהיה כך היה

ששה אזרחים סיניים הגיעו לישראל על פי אשרה כדין לעבודה בחברת ש.א.מ מצנני מדבר בע"מ. מקץ חודשיים, הגיע צוות שוטרים לאתר בניה בבאר שבע ומצאו את הסינים עובדים בחברה אחרת.

ה"עבריינים" נעצרו ונערך להם "שימוע". פרוטוקול השימוע היה מסמך אחד שצולם חמש פעמים, ולא נמצאה בו ולו מילה אחת שנשמעת מפי העובדים הזרים. הפרוטוקול לא פירט אם קוימה שיחה כלשהי עם העובדים, באיזו שפה היא קוימה, האם נכח מתורגמן או היה "תרגום טלפוני" של מתורגמן אלום שם.

העובדים הובאו בפני בית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין, ושם מסרו כי הוא נוידו על ידי מעסיקם החוקי למעסיק חדש שלא בידיעתם. מחלקת ההגירה ערכה, לדבריה, שלושה ניסיונות לשלב את העובדים במקום עבודה אולם לא "מצאה" מעסיק שיסכים להעסיק אותם. בעקבות הכישלון, הוצא צו הרחקה.

פרקליט העותרים, שיש לו פחות כישורים ממחלקת ההגירה המוכשרת, הצליח למצוא מעסיקים אחדים שהסכימו בשמחה לקבל את העובדים.

פסק הדין

בית המשפט המחוזי, השופט ד"ר עודד מודריק, קיבל את עתירתם של העובדים ופסק:

"רב החשש שלי שרשויות השלטון נהגו עם העותרים האלה באורח הפוגע בחרויות היסוד של האדם...

השימוע שנערך לעותרים הוא מהלך נלעג שאינו יכול לעמוד באמות המידה המינימליות ביותר של עיקרי הצדק הטבעי. שכן, לא נשמעה בו גרסת העותרים והרישום שערך המשמע הוא "יצור סדרתי" של טופס שימוע הגובל בשימוש לרעה בכח המשרה...

חלה במצב דברים כזה על מדינת ישראל חובה מוסרית לאפשר לעובד הזר למצוא מקום תעסוקה חוקי אחר (גם אם נדרשים לכך נסיונות חוזרים ונשנים של חיפוש אחר מעסיק כזה) על מנת לאפשר לעובד להוציא את פרק הזמן המינימלי של שהות בישראל שיהיה בה כדי להרוויח את לחמו ולהחזיר את החובות הכבדים שאליהם נדרש כדי להגיע למדינת ישראל. זו בעיני דרישת מינימום כדי לשמור על כבוד האדם על חירותו ועל קניינו...

הדברים שכתבתי לעיל מראים לכאורה שחרותם של העותרים נשללה מהם בלא טעם ממשי לכך. אני סבור שעל המדינה לפצות כל אחד מהם בשיעור השווה למכפלה של שכר העבודה היומי של כל עותר במספר הימים שבהם הוחזק במשמורת."

האצבע הקלה על ההדק

פרשה עגומה זו צריכה להעלות סומק של בושה על פניו של כל אזרח ישראלי. אין מנוס מהמסקנה, כי הרגישות של עובדי מחלקת ההגירה ושוטריהם דומה לזו של פיל בחנות חרסינה.

במחי יד ניסו לנתץ חלום של שש משפחות חפות מפשע ומזדון, ולגרש מישראל עובדים שהשקיעו חיסכון של שנות עבודה אחדות בקבלת אשרה חוקית לעבודה בישראל ובהגעה אליה.

פקידים ושוטרים אלה מקבלים את משכורתם מקופת הציבור, כלומר, מכם וממני. אילו בידי היה הדבר הייתי מפטרם לאלתר, ומחייבם לשלם מכיסם פיצויים עונשיים לקורבנותיהם.

למען יראו וייראו.

צל"ש לשופט הנכבד, שהחזיר לנו צלם אנוש.

______________

עת"מ 2031/04 צ'ין שרין נגד מדינת ישראל – מנהלת ההגירה ואח'
בבית המשפט המחוזי תל-אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
השופט ד"ר עודד מודריק
ניתן ביום 1.7.2004.
לפסק הדין הקלק כאן.


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. מסכים עם כל מילה   מאת: גד גד    19/7/2004
  2. תגובה לתגובה של גד    מאת: הנריק רוסטוביץ    25/7/2004
  3. ומה הלאה?   מאת: רמי    2/8/2004
  4. פיל כבד מאד   מאת: ריבי    3/8/2004









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן