פיל בחנות חרסינה

ששה אזרחים סיניים הגיעו לישראל על פי אשרה כדין לעבודה בחברת ש.א.מ מצנני מדבר בע"מ. מקץ חודשיים, הגיע צוות שוטרים לאתר בניה בבאר שבע ומצאו את הסינים עובדים בחברה אחרת.

ה"עבריינים" נעצרו ונערך להם "שימוע". פרוטוקול השימוע היה מסמך אחד שצולם חמש פעמים, ולא נמצאה בו ולו מילה אחת שנשמעת מפי העובדים הזרים. הפרוטוקול לא פירט אם קוימה שיחה כלשהי עם העובדים, באיזו שפה היא קוימה, האם נכח מתורגמן או היה "תרגום טלפוני" של מתורגמן אלום שם.

העובדים הובאו בפני בית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין, ושם מסרו כי הוא נוידו על ידי מעסיקם החוקי למעסיק חדש שלא בידיעתם. מחלקת ההגירה ערכה, לדבריה, שלושה ניסיונות לשלב את העובדים במקום עבודה אולם לא "מצאה" מעסיק שיסכים להעסיק אותם. בעקבות הכישלון, הוצא צו הרחקה.

פרקליט העותרים, שיש לו פחות כישורים ממחלקת ההגירה המוכשרת, הצליח למצוא מעסיקים אחדים שהסכימו בשמחה לקבל את העובדים.

בית המשפט המחוזי, השופט ד"ר עודד מודריק, קיבל את עתירתם של העובדים ופסק:

פרשה עגומה זו צריכה להעלות סומק של בושה על פניו של כל אזרח ישראלי. אין מנוס מהמסקנה, כי הרגישות של עובדי מחלקת ההגירה ושוטריהם דומה לזו של פיל בחנות חרסינה.

במחי יד ניסו לנתץ חלום של שש משפחות חפות מפשע ומזדון, ולגרש מישראל עובדים שהשקיעו חיסכון של שנות עבודה אחדות בקבלת אשרה חוקית לעבודה בישראל ובהגעה אליה.

פקידים ושוטרים אלה מקבלים את משכורתם מקופת הציבור, כלומר, מכם וממני. אילו בידי היה הדבר הייתי מפטרם לאלתר, ומחייבם לשלם מכיסם פיצויים עונשיים לקורבנותיהם.

למען יראו וייראו.

צל"ש לשופט הנכבד, שהחזיר לנו צלם אנוש.

______________

עת"מ 2031/04 צ'ין שרין נגד מדינת ישראל – מנהלת ההגירה ואח'
בבית המשפט המחוזי תל-אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
השופט ד"ר עודד מודריק
ניתן ביום 1.7.2004.
לפסק הדין הקלק כאן.