בחלק מהמקרים, הדיונים המשפטיים בסוגיות העומדות למחלוקת בין הרשות המקומית לבין הנישום אינם מגיעים למיצוי סופי בהחלטה של מותב משפטי זה או אחר, אלא מסתיימים בהסכם פשרה. לעתים, ההסכם מסדיר את המחלוקות בעניין חובות העבר והחובות השוטפים של הנישום, ולעתים, ההסכם מסדיר את חיוביו העתידיים של הנישום.

נבחן את כוחו המשפטי של הסכם, שנועד להסדיר מחלוקת בין רשות שמקרומית לבין נישום בעניין חובות העבר וחובות ההווה, ועם זאת, הוא נותן גושפנקא להמשך תוקפו גם בשנים שלאחר חתימתו.

מה קורה כאשר הרשות המקומית מבקשת, ביום מן הימים, לסטות מההסכם, ולהשית על הנישום שומת ארנונה אחרת?

בשנת 1991 נחתם הסכם בין עיריית נשר לבין חברת שיש אלוני בעניין חיובי הארנונה לשנת 1991. משנת 1992 ואילך המשיכה העירייה להשית על אלוני שומות על פי ההסכם.

ביולי 1999 ביצעה העירייה סקר נכסים במתחם של אלוני, ובעקבות זאת הוצאו שומות ארנונה מתוקנות בשני היבטים: הוספת שטח ושינוי תעריף. השומות המתוקנות הוצאו בגין 7 השנים הקודמות.

אלוני והגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בחיפה. אלוני טענה בין השאר, כי החלטתה של העירייה היא הפרה של ההסכם שנחתם עמה בשנת 1991 ללא צידוק חוקי. העירייה השיבה, כי היא רשאית לסטות מההסכמה עם אלוני מהטעם של גביית מס אמת.

בית המשפט המחוזי, השופט דר, קבע, כי יש לנהוג על פי ההסכם בין השנים 1991-1999, אולם ניתן להביא את ההסכם לידי סיום עם מתן הודעה פרוספקטיבית, קרי, להשית על אלוני שומות ארנונה לא לפי ההסכם משנת 2000 ואילך.

אלוני ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון. בפסק דינו של הנשיא ברק נקבע, כי ההסכם שהושג בין העירייה לבין אלוני הוא תוצאה של מחלוקת בעניין חיובי הארנונה שהושתו על אלוני. ההסכם ביטא פשרה בין עמדות נוגדות בשאלה עובדתית ומשפטית, ולא היה בו מתן פטור או הנחה מארנונה בניגוד לחוק.

זה הסכם מחייב בין רשות מקומית לבין הנישום בעניין הנוגע להפעלת סמכות שלטונית למרות שהוא מגביל את כוחה של הרשות להפעיל את סמכותה השלטונית, והגבלה כזו כשלעצמה אינה פוסלת אותו. עם זאת, תוקפו המחייב של ההסכם אינו שולל לחלוטין את יכולתה של הרשות לסטות ממנו אם צורכי ציבור חיוניים מצדיקים זאת.

"על פי אחת הגישות, ניתן להחיל על ההסכמה את דיני החוזים, וזאת לצד הוראות המשפט המנהלי החלות על הרשות המנהלית. לפי גישה אחרת, ניתן לשלול את תחולת דיני החוזים ולראות בהסכמה זו כפעולה שלטונית חד צדדית של הרשות התלויה בהסכמת הצד שכנגד. בין שתי גישות אלה קיימים מודלים אשר מאמצים אספקטים שונים מתחום דיני החוזים, לצד הוראות המשפט המנהלי... ערעור זה אינו מצריך בחירה בין המודלים השונים, מאחר שכל אחד מהם מכיר בכך שההסכמה בין הצדדים אינה סוף פסוק. היא כפופה לחובתה של הרשות להשתחרר מההסכמה אם האינטרס הציבורי מחייב זאת... כך, לפי כל אחד מהמודלים האפשריים תיבחן שאלת קיומם של טעמים המצדיקים את השתחררות המשיבה מההסכמה עם המערערות. שאלה זו טומנת בחובה מציאת איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק."

בית המשפט דחה את נימוקה של עיריית נשר, שההסכמה כובלת את הרשות המקומית לשומת ארנונה שמקורה במחדליה או בטעויות העבר וכי רצונה להשית מס אמת.

"...אין בשיקול זה לבדו כדי להצדיק, בכל מקרה ומקרה, את השתחררותה מההסכמה. בעריכת האיזון בין השיקולים על בית המשפט למצוא את נקודת האיזון הארכימדית שתבטא את השיקולים הנוגדים – כיבוד ההסכמה ומולו גביית מס אמת. איזון זה אינו נוקשה. הוא מושפע מחשיבות השיקולים ומעצמת הפגיעה בהם... לא הרי הסכמה על שומה המנוגדת לחוק כהרי הסכמה על שומה המהווה פשרה בין הצדדים. לא הרי הסכמה על שומה שנגרמה עקב טעות עובדתית או משפטית בסיווג מבנה כהרי הסכמה על שומה שנועדה לחסוך את העלויות הכרוכות בבירור העובדתי והמשפטי של טענות הצדדים."

במקרה של אלוני לא דובר בהסכמה שנעשתה עקב טעות משפטית או עובדתית של עיריית נשר ולא דובר בהסכמה שרירותית או בהסכמה הלוקה בחוקיותה באופן מובהק. לפיכך, במקרה זה אין צידוק חוקי לסטייה מהסכמות שבהסכם משנת 1991. עם זאת, העירייה תהיה רשאית לסטות מההסכמה בעתיד, אם תתקיים עילה מוצדקת לכך.

פסק דין זה הוא תמרור הכוונה הן לרשויות המקומיות והן לנישומים בדבר כוחם של הסכמים של שומות ארנונה. כשם שרשות מקומית יכולה למצוא עצמה כבולה בהסכם עם נישום, כך גם הנישום יכול למצוא את עצמו כבול בהסכם עם רשות מקומית.