אני ישראלי

ב- 20 בספטמבר 2004 נערך דיון בבג"צ בעתירה "אני ישראלי".

העתירה הוגשה בחודש דצמבר 2003 על ידי 38 אזרחים ישראליים הרשומים במינהל האוכלוסין במיגוון רחב של "לאומים".

יש בהם הרשומים כ- יהודי, ערבי, דרוזי, רוסי, גרוזיני, בורמני ועוד. כולם מבקשים להורות למשרד הפנים לשנות את הרישום הנוכחי ל"ישראלי", בטענה כי הם שייכים ללאום זה, וכל השתייכות לקבוצה פנימית אחרת (אם היא קיימת, לפי החלטתו הבלבדית של האזרח) היא עניינו של כל אחד מהם, ולא של השלטונות.

לאחר שבאת כוח העותרים, עו"ד יואלה הר-שפי, הציגה את העתירה, אמר היו"ר, השופט מישאל חשין, שהנושא חשוב ועמוק, וראוי להידון בכובד ראש, אבל בג"צ אינו יכול לדון בזה לעומק [היות ואין הבג"צ יכול להאזין לדברי עדים מומחים, ולא לשאול אותם שאלות הבהרה]. לכן הוא מיעץ לעותרים למשוך את העתירה וללכת "בדרך הצרה והארוכה" שיש ללכת בה לפי תקנות המרשם, היינו, לבקש מבית המשפט המחוזי פסק דין הצהרתי המכריז שהלאום של המבקש הוא "ישראלי".

לבית המשפט מחוזי ניתן להביא עדים מומחים וכל עדות שנמצא לנכון, ושם יכולים להתנהל הדיונים המעמיקים, והיה אם פסק הדין שיתן בית המשפט המחוזי לא ימצא חן בעינינו, תמיד נוכל לשוב לעליון בתור ערעור. "או שאתם תערערו , או שהמדינה תערער..." הוסיף. העותרים עומדים לפנות בקרוב לבית המשפט המחוזי.