ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 16/8/2019
גרסת הדפסה

כלכלה קפיטליסטית חברתית

פרץ מייצג את התפישה של הכלכלה החברתית ונתניהו את הכלכלה הקפיטליסטית הקיצונית. מהו השוני בין שתי תפישות אלה ובין שני האישים?


9/10/2004

השביתה הכללית והאיחור בתשלום משכורות עובדי הרשויות המקומיות העלו מחדש על סדר היום הציבורי סוגיות בתחום "הכלכלה הנכונה". פרץ נושא את הדגל של הכלכלה החברתית, שלפיה על החברה לתמוך בשכבות החלשות, ומולו, מניף נתניהו את דגל הכלכלה הקפיטליסטית מבית מדרשו של מילטון פרידמן.

שני אישים, שתי דרכים, שתי תפישות עולם. על מנת להבין את הדרכים השונות צריך לשוב לאחור ולהזכיר כיצד התפתחו דרכים אלה.

העידן החקלאי

לפני כ- 6,000 שנה החלה המהפכה החקלאית. הגברים חדלו לצוד בעלי חיים ולמדו לגדל עדרים, והנשים חדלו ללקט פירות יער ולמדו כיצד לגדל חיטה.

התוצאה המיידית של המעבר לחברה חקלאית הייתה הקטנת הטריטוריה שהאדם היה זקוק למחייתו. יחידת המשפחה לא נזקקה עוד לחבל ארץ גדול של אלפי דונם ונדידה בעקבות הזברות, כי אם לחווה חקלאית בגודל של עשרות דונם לגידולים חקלאיים ובעלי חיים.

הקטנת הטריטוריה הנדרשת לכל משפחה אפשרה להגדיל את המסגרת השבטית שמנתה עשרות משפחות למסגרת כפרית שמנתה מאות משפחות. מאחר שחקלאים אינם נודדים והטריטוריה שלהם מסוימת יותר משל אבותיהם הציידים, נוצרה האפשרות למספר כפרים לחבור למסגרת גדולה יותר של פלך, שמנה אלפי משפחות.

במקום ראש שבט המולך על 50 נתינים קמו ראשי כפרים שמלכו על 500 נתינים וראשי פלך שמלכו על 5000 נתינים. כך החלה להיווצר המסגרת שהתפתחה לעיר-מדינה בשוּמֶר (לימים בבל) ובמצרים.

הקרקע החקלאית הייתה למקור העושר ולמשאת ליבם של המלכים. בדרך כלל, הבעלות בכל הקרקעות שבתחום הטריטוריה המדינית הייתה של המלך, והוא העניק אחוזות למקורביו ולתומכיו. האיכרים שילמו תמורת השימוש בקרקע במס יבול.

בתוך העולם הפיאודלי היו איים "קפיטליסטיים", כגון מלכות יהודה וישראל בתקופת הבית הראשון, שבה הקרקע ניתנה לקניינם המלא של בתי האב. לא היה זה המקרה הראשון ולא המקרה היחיד של משטר לא פיאודלי, אולם השפעתו על ההיסטוריה המודרנית הייתה רבה בזכות התנך שתורגם לשפות רבות והפך את התורה החברתית של היהדות לבסיס פילוסופי-חברתי מהמאה ה18- ואילך.

הנה כי כן, הכלכלה החברתית היהודית צמחה מתוך משטר קפיטליסטי.

העידן התעשייתי

בשלהי מאה ה18- החלה המהפכה התעשייתית. חקלאים רבים חדלו לגדל עדרים וחיטה, והחלו לייצר מכונות ומוצרי צריכה.

התוצאה המיידית של המעבר לחברה תעשייתית הייתה הקטנה נוספת של הטריטוריה שלה היה האדם זקוק לשם מחייתו. יחידת המשפחה לא נזקקה עוד לחווה חקלאית של עשרות דונם לגידולים חקלאיים ובעלי חיים, כי אם לקרקע לבניית בית מגורים ומפעל תעשייה.

בעקבות המהפכה החקלאית פחת שטח הקרקע לו נזקק האדם ב99%-, והאוכלוסייה גדלה פי 100. בעקבות המהפכה התעשייתית שב ופחת שטח הקרקע לו נזקק האדם ב99%-, והאוכלוסייה שבה וגדלה פי 100. העיר המודרנית נולדה.

במאה ה19- תפס המשטר הפיאודלי התעשייתי את מקומו של המשטר הפיאודלי הקרקעי. הדורות הראשונים של פועלי התעשייה היו צאצאיהם של איכרים חסרי קרקע וחסרי זכויות, והם המירו עבדות אחת באחרת.

ההבדל היה בצפיפות. במקום 3 איכרים שנפגשים בסוף יום העבודה לכוס שיכר, נפגשו עתה 300 פועלי תעשייה לכוס בירה. שם, במסבאות הבירה, החלה המהפכה הסוציאליסטית.

משכילים ואנשי רוח לא חברו ל3- איכרים לאחר חליבה או זריעה אבל חברו לרגע ל300- פועלים של תעשיית המכוניות והטכסטיל, והאזינו למרי ליבם. האזינו וכתבו, והכתב הפיץ את הבשורה בקרב השכבות המשכילות, יודעי קרוא וכתוב, שמנו כ10%- מהאוכלוסייה.

המהפכה הסוציאליסטית שאבה את תפישת עולמה מהכלכלה החברתית היהודית, אולם היא קמה כתפישת עולם העומדת בניגוד למשטר הקפיטליסטי.

כאשר מלאו 100 שנה למהפכה התעשייתית, התפרסם ספרו של קארל מרקס "הקפיטל". קדמו לו אנשי רוח אחרים, אשר הביעו רעיונות דומים, אולם הוא זכה לעדנה, משום שעובדי התעשייה בזמנו של מרקס לא היו עוד דור ראשון לעבדות התעשייתית אלא דור שלישי ורביעי.

המרד לבש צורה של איגודים מקצועיים, של שביתות, של מפלגות סוציאל-דמוקרטיות, ולבסוף של המהפכה הקומוניסטית. במעבר מקיצוניות אחת לאחרת, הוחלפה התפישה, כי על החברה מוטלת החובה לתמוך בשכבות החלשות, בתפישה, כי כל אדם יעבוד לפי יכולתו וישתכר לפי צרכיו.

כאשר המשטר הקומוניסטי לא הצליח לספק את הסחורה, היו רבים שאמרו, כי התפישה היא מוצלחת ורק ביצועה נכשל. חשבון פשוט מוכיח, כי אם הצרכים של הקהילה עולים על יכולתה ליצור ולהרוויח, נוצר מאזן גרעוני, והתורה החברתית קורסת.

אין מנוס מלחזור לשנת 1776, לתורתו של אדם סמית, כי חברה, עם או מדינה שייצרו יותר יהיו עשירים יותר. משוואה זו מאוזנת, אולם אין היא מתיימרת לחייב את החברה לספק את צורכי הפרט או לתמוך בשכבות החלשות. היא מראה את הדרך אל חברה עשירה, ומניחה כי לחברה כזו יהיה מה לחלק.

דרך המלך היא קפיטליזם סמיתי עם קורט יהודי, סוציאלי אבל לא סוציאליסטי.

שתי תפישות עולם, האמנם?

בפסקה הראשונה תוארו ההבדלים שיש, לכאורה, בין תפישתם של פרץ ונתניהו. נתניהו לא שלל מעולם את זכותם של עובדי הרשויות המקומיות לקבל שכר תמורת עבודתם, ופרץ מודע היטב לכך, שתאגיד או רשות מקומית אינם יכולים לשלם יותר מסך כל הכנסותיהם.

אם רשות מקומית פלונית מעסיקה את בני החמולה של ראש הרשות, מכפילה את מספר המשרות על מנת לספק מקום עבודה לכל הקרובים והתומכים, ומאידך גובה פחות מ- 50% מסכומי הארנונה - בחזקת הטבה נוספת לקרובים לצלחת, אל לנו להתפלא כי הבאר יבשה והשוקת נשברה. יש להתפלא מדוע זה לא קרה קודם לכן.

בצד האמפטיה לאותם מולני השכר עולה השאלה, האם זה מוצדק להעביר את הנטל הזה אל מי שכבר שילם את מסיו לרשות המקומית ולשלטון המרכזי, ולפרוע את החשבון מקופתם של "העשירים".

התשובה לסוגיות אלה פשוטה בתכלית. אין כל הבדל מהותי בין פרץ לנתניהו. שניהם הכריזו כי הם שבעי רצון מהחלטת בית הדין לעבודה - ושניהם דברו אמת.

האמת היא, כי הם לא מתמודדים בינתיים זה מול זה, אלא מתמודדים על ראשות מפלגות העבודה והליכוד. אם שניהם יזכו - איש איש בדרך בה הוא הולך, ישלוף כל אחד מהם את סיסמאותיו ואת הישגיו במאבק על קולו של הבוחר. אותה תפישת עולם לשניהם: ראשות מפלגה.

הפרדוקס הישראלי הוא, כי השכבות החלשות ומולני השכר תומכים באופן מסורתי בליכוד הקפיטליסטי, ואילו השכבות החזקות תומכות באופן מסורתי במפלגת הפועלים.

הבחירות לא יוכרעו סביב המאבק על פניה החברתיים של המדינה אלא סביב הדילמה אם נחזיר את האבנים הקדושות ונוותר על שליטה צבאית באדמה מקודשת, או אם נאפשר לעם שגר עליה להקים מדינה עצמאית וריבונית.

צא ולמד, כי אם נתניהו ייבחר לעמוד בראש הליכוד ופרץ בראש העבודה, לא יולן השכר ברשויות המקומיות ולא תפרוץ שביתה כללית במשק. כאשר המהפכן תופס את הכסא שחשק בו - תם עידן המהפכות. ואת תפישות העולם החברתיות נשים בנפתלין עד לסיבוב הבא.


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. איזה זין של כתבה    מאת: זין    7/3/2005
  2. צריך להוסיף עוד   מאת: ?????    20/12/2005
  3. הרחבת הנושא   מאת: הנריק רוסטוביץ    29/12/2005
  4. בהקשר לכתבה   מאת: אודל רוזנטל    10/7/2010









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן