פסק דין של צדק, שלכאורה נראה שאינו כזה, הוא פסק דין שגוי שלא עומד בקריטריון של המשפט השגור – "הצדק צריך להיראות ולא רק להיעשות".

גישה זו שמקורה מעוגן ומושרש היטב במקורותינו, לא רק שהיא באה לידי ביטוי בהחלטות שיפוטיות עדכניות, אלא יתירה מכך, היא גם משפיעה ומשנה החלטות, פסקי דין, מינויי מומחים, ועוד, עד כדי כך שהיראות הצדק הוא תנאי הכרחי, כמו גם שמהות הצדק הוא תנאי הכרחי.

דוגמא מאלפת היא ביטול מינויו של מומחה מטעם בית המשפט – אשר מהותית לא נמצא בו פגם, כלומר, בית המשפט לא קבע כי מינויו יגרום לעיוות דין כלשהו, אך לכאורה נראה כי הוא נוטה לטובת צד לדיון רק מפני שהמומחה נסע באותו רכב פרטי של המהנדס שמונה על ידי אותו צד.

לאמור, מהבחינה המהותית לא עלה שום צורך או כורח לבטל את המינוי, ומעבר לכך, המומחה כבר החל בעבודתו המקצועית, אולם מהבחינה התדמיתית – עלה ספק. להלן ההחלטה האמורה במלואה בעניין זה בבש"א 6791/03*

1. המבקשים, התובעים, עותרים לביטול מינויו של המהנדס ר. שטרנברג שמונה כמומחה מטעם ביהמ"ש.

2.       המבקשים טוענים כי בין המומחה למהנדס הנתבעת קיימת ידידות אודותיה לא נמסר להם, וכי המומחה והמהנדס הגיעו בצוותא ברכבו של המהנדס לדירה אך הסוו את נסיעתם המשותפת ועל כן אין להם אמון ביכולתו לנהוג באוביקטיביות בעיניינם.

3.       ב"כ המשיבה הודיעה כי הינה משאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

4.       המומחה הגיב וטען כי הינו מכיר את מהנדס הנתבעת מתיקים אחרים, בהם אף פסק לרעת הנתבעת וכי נסע עם מהנדס הנתבעת מחיפה בתום לב וללא כוונת זדון.

5.       אני מקבל את הסבריו של המהנדס שטרנברג, אולם על המומחה לנהוג בזהירות בהתנהלותו עם הצדדים. חוסר הפניה בהתייחסותו, חייב גם להראות.

6.       מומחה מטעם בית המשפט חייב להנות מאמונם של שני הצדדים ומשאמון זה נפגע, גם אם שלא בזדון או בכוונת העדפה, אין מנוס מהחלפתו.

7.       אני מחליט לבטל את מינויו של המומחה בתיק זה.

עד כאן פסק הדין. משמעותו היא שהשופט האמין למומחה כי הוא אובייקטיבי וכי לא ייגרם שום פגם בחוות דעתו, במישור המהותי, אך כאמור הצדק צריך גם להיראות – ולכן מינויו של המומחה, שחבר בחוסר זהירות למהנדס מטעם צד לדיון לצורך נסיעה משותפת ותו לא, בוטל וכל מה שנבדק על ידו עד לאותה עת – לא נחשב; מונה תחתיו מומחה אחר.

לא רק מומחה נפסל בשל התדמית שהיא כמהות עצמה מהבחינה המשפטית, אלא גם השופט ראוי שיפסול את עצמו במקרים דומים, וכדי להמחיש זאת אביא כאן במסגרת זו סיפור-מציאותי מספרי "תבונת העדות":

האירוע התנהל באולם בית המשפט בחדרה. מדובר בתביעת דיירים שונים מנווה הברון בזכרון יעקב, נגד חברות הבנייה משה"ב וברמ"ז. עורכי הדין של החברות הנ"ל קיימו דיון בלתי פורמאלי עם השופט קבל עם ועדה, שכן אולם המשפטים היה גדוש, ובין הנוכחים היו גם אנוכי, ועורך-דין צעיר ממשרדו של עו"ד א' מרגלית - שייצג את התובעים.

השופט, וכנראה שגם עורכי הדין של הנתבעות, לא שמו ליבם לנוכחותנו באולם, שלא התבלטה. וכך, כאילו בינם לבין עצמם בחדרי חדרים, התלוצצו עוה"ד של הנתבעות עם השופט, "על חשבון" רצינות התביעה ובכללה מהימנות חוות הדעת המקצועיות שנערכו על ידי, מעשה שלא הוסיף כבוד ויקר לתביעה. במסגרת השיח הבלתי פורמאלי הנ"ל, התבטא גם השופט והביע דעתו נגד התביעה ונגד חוות הדעת.

הדבר חרה לי מכמה סיבות:

א. הנושא לגופו טרם נשמע בתיק זה, ולא הייתה כל הצדקה להביע עמדה כה מוקדם, מה גם שמבחינה מקצועית נעשתה על ידי עבודה יסודית ורצינית.

ב. נפגעתי מהזלזול.

ג. היה בכך משום הלבנת פנים ברבים, כי היו באולם אנשים רבים, ביניהם לקוחותיי.

לפיכך, ביקשתי מעורך הדין לצאת עמי להפסקה קצרה, והעליתי הצעה כי יבקש מהשופט לפסול את עצמו מלדון בתביעה. תחילה עורך הדין דחה הצעה זו, בטענה שאם לא ייפסל, אזי צפוי שיתנכל לנו, והציע להתייעץ טלפונית עם בעל המשרד עבורו עבד, עורך הדין המנוסה אהרון מרגלית. משלא נוצר קשר טלפוני, והזמן דחק (שכן לא היה טעם רב לבקש פסילה כעבור זמן, נוכח התפזרות הקהל וצמצום האפקט של בקשה מעין זו), הוחלט כי עורך הדין ייכנס עמי חזרה לאולם בית המשפט ויבקש מכב' השופט כי יפסול את עצמו מיד, בעוד כל הנוכחים ששמעו את דברי הלעג - עדיין באולם.

וכך היה: נכנס עורך הדין, בחור ערבי צעיר וחדש במקצוע, ואמר בלשון רפה ובטון שקט דברים כדרבנות, בערך כך:

"כבוד השופט, יש לי משהו לבקש בתיק זה, הפתוח לפניך".

"אני מייצג את הדיירים התובעים, ונמצא כאן עמי גם המהנדס בן-עזרא שנתן חוות דעת מקצועיות בתיק, וכל מה שאני רוצה להגיד זה -"

"רגע, זו בקשה אז צריך לרשום" - (Hebrew)" SIZE=2> העיר השופט.

"אכן כך, בקשתי היא כי כבודו יפסול את עצמו מלדון בתיק".

דממה השתררה באולם. הבעת פניו של השופט העידה בו על הפתעה מוחלטת ועל רצינות רבה. עורכי הדין ניסו להיאחז באווירה הקלילה והמבודחת שאפפה את האולם לפני כן, אך השופט היה חמור סבר, דבר שביטל כל אפשרות של קלות דעת.

נימוקי בקשת הפסילה היו ברורים ופשוטים, ונוסחו בערך כך:

"כב' השופט הביע דעה ועמדה בתיק זה בנוכחות התובעים, בא כוחם, והמומחה שמונה על ידם בתיק זה. העמדה של השופט אינה לטובת התובעים, אם נשתמש בלשון המעטה. הצדק צריך שייראה, ולא רק שייעשה. במצב שנוצר, מרשיי אינם נותנים אמון בבית המשפט ומבקשים שכבוד השופט יפסול את עצמו מלדון בתיק זה".

עורכי הדין של הנתבעות, נימקו באריכות מדוע אין כל צורך בפסילה. השופט פסל את עצמו מלדון בתיק

מיד לאחר מכן, התייעצתי עם עורך הדין ויחדיו ניסחנו בו במקום בקשה המתבססת על החלטת הפסילה והיא, שהשופט יפסול את עצמו מלדון גם בתיקים נוספים, אחרים, אשר גם בהם חיוויתי את דעתי המקצועית בנסיבות מקבילות, והשופט פסל את עצמו מלדון גם בתיקים הנוספים.

לעד מומחה אין מעמד וזכות להתערב בחלק ניכר מההליכים המשפטיים, אף כשהם נוגעים למהימנותו ולמומחיותו. זהו תפקיד של עורך הדין. במקרה הנדון, נמנע ניהול דיונים אצל שופט שזלזל במומחה, והדבר נעשה רק דרך פעולה משפטית שננקטה על ידי עורך הדין, אשר בה המומחה לא היה כלל צד.

כעד, היה ערני לכל מה שקורה בין כותלי בית המשפט, והיה מעורב בהליכים בבית המשפט ככל האפשר. לשם כך היעזר בעורך הדין שהזמין אותך לעדות, או שהזמין ממך ייעוץ כמומחה.

* א 13470/02 בש"א 6791/03 (בית משפט השלום בחיפה)
ויינר יוסף ובלה ע"י ב"כ עוה"ד ד.רז נגד יובל הנדסה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד י.סלומון, פל גג גגות פלדה מתועשים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א.צדוק
כב' הנשיא א. קיטאי

הכותב הוא הבעלים של האתר http://bnebeytcha.co.il

בשא 006791/03 א 13470/02 ויינר יוסף ובלה ע"י ב"כ עוה"ד ד. רז נגד 1. יובל הנדסה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד י. סלומון 2. פל גג גגות פלדה מתועשים בע"מ (צד ג') ע"י ב"כ עוה"ד א. צדוק בית משפט השלום בחיפה בפני כב' הנשיא א. קיטאי החלטה 1. המבקשים, התובעים, עותרים לביטול מינויו של המהנדס ר. שטרנברג שמונה כמומחה מטעם ביהמ"ש. 2. המבקשים טוענים כי בין המומחה למהנדס הנתבעת קיימת ידידות אודותיה לא נמסר להם, וכי המומחה והמהנדס הגיעו בצוותא ברכבו של המהנדס לדירה אך הסוו את נסיעתם המשותפת ועל כן אין להם אמון ביכולתו לנהוג באובייקטיביות בעניינם. 3. ב"כ המשיבה הודיעה כי הינה משאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. 4. המומחה הגיב וטען כי הינו מכיר את מהנדס הנתבעת מתיקים אחרים, בהם אף פסק לרעת הנתבעת וכי נסע עם מהנדס הנתבעת מחיפה בתום לב וללא כוונת זדון. 5. אני מקבל את הסבריו של המהנדס שטרנברג, אולם על המומחה לנהוג בזהירות בהתנהלותו עם הצדדים. חוסר הפניה בהתייחסותו, חייב גם להראות. 6. מומחה מטעם בית המשפט חייב ליהנות מאמונם של שני הצדדים ומשאמון זה נפגע, גם אם שלא בזדון או בכוונת העדפה, אין מנוס מהחלפתו. 7. אני מחליט לבטל את מינויו של המומחה בתיק זה. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים למהנדס ר. שטרנברג ניתן היום י"ט בסיוון תשס"ג, 19 ביוני 2003. א. קיטאי, נשיא