ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 6/9/2024
גרסת הדפסה

א 729086/03 - שלום, ארנונה

עיריית רמת-גן נגד נ..ט. ניורל נט וורקס טכנו ואח'


6/3/2005

א 729086/03

עיריית רמת-גן

נגד

1. נ..ט. ניורל נט וורקס טכנו

2 . חלפון דוד

3 . בנימין יחזקאל

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בפני כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

[6.3.2004]

החלטה

בפניי בקשה למחיקה על הסף של נתבעים מס' 2 ו-3.

עניינו של כתב התביעה שהוגש, הוא בגין חוב לתובעת על תשלומי ארנונה,אגרה,דמי השתתפות,היטל בעניין קנס.

בדיון שהתקיים ביום 23.2.2005 ביקש ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 למחוק על הסף את התביעה נגדם. הנימוקים שהועלו הם בין היתר כי סעיף 8 ג' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג 1992 נשען על סעיף 7 שמדבר על מועצה ולא עיריה.

עוד נטען, כי בהתאם לסעיף הנ"ל, רשאית רשות מקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל שליטה בחברה פרטית, רק לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית, שאינה ניתנת לערעור. הדיון עדיין מקדמי ולא ניתן כל פסק דין או החלטה אחרת בעניין התאגיד, שיאפשר גביית החוב ממי מבעלי השליטה בו.

כמו כן נטען כי כתב התביעה מעלה עילת הפרה של חובה חקוקה,אך לא נטען איזה חובה הופרה.

עוד טוען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפי נתבע מס' 2, אין בו טענה להרמת מסך ואינו מגלה עילה לחיובו באופן אישי.

ב"כ הנתבע מס' 3 טוען כי עצם העובדה ששימשו כמנהלים, אינה מהווה אחריות אישית, לשם כך לטענתו יש לטעון להרמת מסך וזה לא נעשה.

עוד נטען כי כתב התביעה נעדר מכל פירוט לגבי טענת התרמית.

לגבי פקודת מס' הכנסה סעיף 119א (א) (3) הנחות עובדתיות אשר מגולמות בסעיף יש לטעון אותן בכתב התביעה והן לא נטענו, כלומר הוראות הסעיף עצמן לא נטענו בכתב התביעה. כמו כן בפן המהותי, לטענת ב"כ הנתבע כתב התביעה מנוסח באופן שדיני התאגידים אינם קיימים, לא תוארו העילות שבחוק ולא פורטו העקרונות שדיני התאגידים מאפשרים לנו להשתחרר מהם.

דיון

במקרה שלפנינו הדיון נסוב סביב השאלה האם כתב התביעה מגלה עילה נגד הנתבעים בגין חובות המס של החברה לפי הסעיף האמור דלמטה:

"חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 [תיקון אחרון 18/1/04]

8. ארנונה כללית [תיקון: תשס"ד]

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב1972- (בסעיף זה - עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים;בסעיף זה - "חוב ארנונה סופי" - חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין (בסעיף זה - הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד.

החוק מפרט את הסיבות מתי הרשות המקומית רשאית לגבות את חוב ארנונה סופי מבעל השליטה בחברה פרטית.חוב ארנונה סופי כאשר חלף המועד להגשת ערר ולאחר מתן פס"ד חלוט או החלטה סופית.

בעל שליטה מוגדר:

"פקודת מס הכנסה [תיקון אחרון: 11/7/04]

"בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

(א) ב - 10% לפחות מהון המניות שהוצאו או ב - 10% לפחות מכוח-ההצבעה;

(ב) בזכות להחזיק ב - 10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב - 10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם;

(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;

(ד) בזכות למנות מנהל"

החוק חל על רשות מקומית, כך כמפורט בס' 8 (ג) לחוק ההסדרים במשך המדינה.

כמו כן סעיף 119א לפקודת מס הכנסה האומר:

פקודת מס הכנסה [תיקון אחרון: 11/7/04] .

119א. גביית מס בנסיבות מיוחדות [תיקון: תשל"ח, תשנ"ב, תשס"ג(3)]

(3)היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס, האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו לא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה.

הסעיף הנ"ל מפרט את הנסיבות בהן יראו את החובות של התאגיד כחובות בעלי השליטה.

לעניין מחיקת הנתבעים 2 ו- 3 מכתב התביעה:

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.

ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608.

השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען ב”כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש.

ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י פד"י מ(3) 358.

שביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.

ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724.

ע"א 16/65 בורגר נ' מ"י פד"י י"ט (2) 228, 233.

ע"א 590/74 חיכם לנדאו בע"מ' נ' מקורות בע"מ ואח' פד"י כט (2) 141.

עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש.

כאשר ברור על פני הדברים שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התובענה.

ע"א 796/80 אוחנה נ' אברהם ואח' פד"י לז' (4) 337.

ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8.

ע"א 831/79 וקסלמן בע"מ נ' חב' חלקה בע"מ פד"י ל"ה(2) 533, 538.

מן הכלל אל הפרט

במקרה שלפנינו,התובעת היא רשות מקומית,הנתבעים הינם חברה בע"מ ואורגנים בחברה.

לטענת התובעת, הנתבעים מחויבים כלפיו בגין ארנונה,אגרות והיטלים.מקרה שלפנינו אם נצא מתוך נקודת הנחה כי התובעת תוכיח את כל המפורט בכתב התביעה, ויוכח לפי חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג 1992, כי התובעת רשאית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית על יסוד הנסיבות המפורטות בפקודת מס הכנסה סעיף 119א, הרי שלא ניתן למחוק את הנתבעים 2 ו- 3. כאשר יש טענה בכתב התביעה המעלה עילה אשר אם תוכח תהווה עילה לקבלת סעד אין להיענות לבקשה למחיקה על הסף,יש לתת לתובעת את יומה בבית המשפט.

אשר על-כן, הבקשה נדחית.

דיון מקדמי יתקיים ביום 18.4.05 בשעה 15:00.

ניתנה היום כ"ה ב אדר א, תשס"ה (6 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן