ביום 12.4.2005 התפרסמה באתר מעריב כתבה חשובה ביותר בסוגיית "כשר לפסח" על ידי העיתונאי אבישי
בן חיים. בטרם נדון בה, אביא חלק מהכתבה.
"כבכל שנה, גם לקראת הפסח הנוכחי הוציאה שירותי בריאות כללית חוברת עבה שבה מופיעות כל התרופות הכשרות לפסח. ברשימה כ-1,500 תכשירים רפואיים שנבדקו על ידי צוות מיוחד ואושרו על ידי ועדת רבנים בראשות הרבנים הראשיים הרב יונה מצגר והרב שלמה עמאר.
עיון ברשימה מגלה כי תרופת הוויאגרה, אמנם לא פיקוח נפש, אינה מופיעה ברשימה. הרב מנחם רוזנברג, רב שירותי בריאות כללית הסביר כי מבדיקה שנעשתה התברר כי במרכיבי הוויאגרה קיים חשש להימצאות חמץ. עם זאת הדגיש הרב רוזנברג כי דינה של הוויאגרה כדין כל תרופה, ואם יש אדם שרגיל להשתמש דווקא בה, עליו ללכת ולשאול רב וייתכן שיותר לו להשתמש בה."
לכתבה במעריב.
למי שאינו זוכר את הפרטים המדויקים, למי שידע ושכח, ולמי שלא ידע מעולם - אזכיר כיצד החלה פרשה זו.
אחיו של יוסף (אחד עשר השבטים) מכרו את יוסף וסיפרו לאביהם, יעקב, כי בנו מת. יוסף פתר לפרעה את החלום על 7 הפרות השמנות ועל 7 הפרות הרזות, ומונה לתפקיד המשנה למלך. אחר כך היה איחוד משפחות מרגש, והחמולה של יעקב עברה להתגורר בארץ גושן.
חלפו שנים רבות, ופרעה אחר, צורר יהודים, ציווה להרוג את התינוקות ממין זכר של היהודים. משה התינוק הוכנס לתיבת גומא, בת פרעה אימצה אותו, משה גדל, הרג איש מצרי, ברח למדבר, התחתן עם בתו של כהן מדין, גויה שלא התגיירה אצל רב אורתודוקסי, חזר למצרים, וביקש מפרעה לשחרר את עמו. פרעה סירב, הוכה בעשר מכות, שיחרר את היהודים, התחרט, רדף אחריהם וטבע בים סוף. לקראת המסע החפוז לארץ הקודש (עם או בלי גוש קטיף), הכינו היהודים צידה לדרך - לחם מצות מקמח שלא הספיק להחמיץ.
לזכר החפוז, אנו מקפיאים לחם בפריזר, קונים פיתות טריות ביפו, אוכלים מקדונלד בלחמנייה עם טעם של קלקר, מוכרים את כל החמץ בארץ הקודש לגוי ערל, בורחים למשך שבוע לתורכיה, אוכלים קניידלך ומתאשפזים במיון, ועושים סקס בלי חשבון.
עתה נפלה עליי גזירה קשה מנשוא: הרבנים הראשיים, הרב יונה מצגר והרב שלמה עמאר, דפקו לי את הסקס.
כיהודי מאמין ואורתודוקסי, אצטרך להתנזר מיחסי מין למשך שבוע. מין אורלי לא בא בחשבון מפאת האיסור "לא תשפוך זרעך לשוא. איך נפלו גיבורים.