יציאת ניצנים

א ויהי בשנה השלישית למלכותו של אריק מלך ישראל, שלושה חודשים לפני ההינתקות מארץ אבותינו (הפלישתים) בגוש קטיף: ויהי בניצנים, בסיס הדרכת טירונים של צבא הממלכה, ושר הטבחים פקד להכשיר את המטבח לקראת חג הפסח, זכר ליציאת מצרים. ב ויחלו הטבחים הנאמנים להכשיר את המטבח וביערו את החמץ, למען לא יחטאו חיילי צבא הגנה לישראל. ג וביערו הטבחים את החמץ: והרעב פשה במחנה שלושה ימים ושלושה לילות. ד ויזעקו הטירונים אל שר הטבחים, ויאמרו, הבה לנו מזון, כי כבד הרעב במחנה. ה ויחלק שר הטבחים לכל חייל מצה אחת ונתח פסטרמה ומלפפון ובננה: ויכבד ידו עליהם. ו ויאנחו הטירונים מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל האלהים, מן העבודה. ז וישמע אלהים את נאקתם, ויזכור אלהים את בריתו, את אברהם את יצחק ואת יעקב. ח ויאמרו הטירונים אל שר המאה, יהוה אלהי העבריים נקרא עלינו, ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים אל בתינו, ונשבור שבר, ונאכל. ט ויחזק לב שר המאה ולא שמע אליהם, כאשר דבר יהוה. י וימאן שר המאה, ויעביד את חייליו בפרך: וימרר את חייהם בעבודה קשה, בתרגילי סדר ובאימונים, ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. יא ויחזק יהוה את לב שר המאה ולא שילח את טירוניו מהמחנה. יב ויהי מקץ שלושה ימים: ויהי בעצם היום הזה, ויקפצו כל הטירונים מעל גדרות המחנה, ויצאו ממחנה שר המאה. יג ליל שימורים הוא ליהוה, להוציאם ממחנה הצבא: הוא הלילה הזה ליהוה, שימורים לכל בני ישראל לדורותם. יד וישלח שר המאה שוטרים להשיב למחנה את הטירונים: ושבו השוטרים בידים ריקות. טו ויסעו הטירונים לבתיהם בכל רחבי הארץ. טז ויחרד לבם של הטירונים, וישובו אל המחנה: ושמונה ועשרה טירונים לא רך לבבם, ולא שבו אל המחנה. יז ויאמר אלהים אל רכי הלבב, חרה אפי בכם, כי אמת דיברו עבדי אשר נסעו לבתיהם.