1. עותרות המבקשות בכת הגנתן – שלא לאשר את תובענתם של המשיבים כתובענה ייצוגית על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים [תביעות אזרחיות] תשנ"ב – 1992 [להלן: "החוק למניעת מפגעים סביבתיים"].

2. התובענה הייצוגית בתיק העיקרי – עניינה מניעת מפגעים חמורים בנחל הירקון, שמקורם בין היתר, בנחל אייילון, נחל קנה, נחלה רבה, נחל שילה, ובמי נגר שמקורם – מאגן ההיקוות של נחל הירקון.

3. המשיבה 1 הינה עמותה רשומה, אשר מטרתה העיקרית, כנטען על ידה, הינה שמירה על איכות הסביבה, ושיפור איכות החיים. העמותה וחבריה פועלים בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות לקידום איכות הסביבה בישראל.

4. המשיב 2, פאר ויסנר, הינו תושב תל-אביב, סגן ראש עיריית תל אביב יפו, חבר מועצת העיר תל אביב יפו, יו"ר סיעת הירוקים בעיריית תל-אביב, ומונה לתפקיד ממלא מקום [יו"ר רשות נחל הירקון, הנתבעת 1].

5. בתביעתם, מתארים התובעים את מצבו של נחל הירקון והסכנה הנשקפת מזיהומו. לטענתם, האירוע שממחיש יותר מכל את הבעיה הטמונה בזיהום הירקון הוא "אסון גשר המכבייה" – שאירע ביום 14.7.97, כאשר כתוצאה מהתמוטטות גשר שנבנה מעל הירקון באזור האיצטדיון ברמת גן, נפלו למימי הירקון מספר ספורטאים אוסטרליים. ארבעה מהם נפטרו, ועשרות נפגעו קשות- כתוצאה מבליעת מימי הירקון.

8. בהיבט הדיוני – מציינים המשיבים את הבסיס להחלטתם להגיש התובענה כתובענה ייצוגית.

בסעיף 19 לתובענה, מציינים המשיבים , כי הקבוצה אשר בשמה מוגשת התובענה הייצוגית, היא כלל תושבי מדינת ישראל כולה, הואיל וזיהום הנחלים פוגם בהנאתם של כל תושבי המדינה הבאים במגע עם הנחלים – בין במישרין ובין בעקיפין, והואיל ומי הנחלים כשאר מקורות המים – הינם קניינו של הציבור הרחב.

9. סעיף 11 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים, קובע סייגים להגשתה של תובענה ייצוגית ובהם שלושה תנאים:

10. די בכל אחד מן התנאים הללו – כדי להביא לסייג של הגשת התובענה הייצוגית.

כל התנאים בוחנים את התאמתם של התובעים לייצג את הקבוצה, והתאמת הקבוצה להיות מיוצגת בכלל, ועל ידי התובעים בפרט.

11. הנטל איפוא, על פי הוראת סעיף 11 לחוק, רובץ על המבקשות לסייג את התובענה כתובענה ייצוגית, ולא על התובעים – המשיבים. עם זאת – המבקשות לא הציגו תצהירים לאימות טענותיהם – אין בכך כדי לדחות את בקשתן. [ראה: בר"ע {ב"ש}], 901/99 רמת חובב נ. עמותת מדעי הדרום .

12. התובעים – המשיבים בתביעה ייצוגית זו – אינם , אלא מי שמתיימר לייצג בה את כלל אזרחי המדינה.

13. המשיבה 1 – הירוקים, עמותה לשמירה על איכות הסביבה והחיים, היא עמותה רשומה. כאשר לעמותה נקבע בחוק למניעת מפגעים סביבתיים כך:

"זכאית עמותה רשומה שמטרתה העיקרית היא הגנה על איכות הסביבה להגיש תובענה אם אחד מחבריה לפחות היה זכאי לכך". [סעיף 6 {ג} ].

14. מטעם העמותה הוגש תצהירו של חיים קארו, חבר הנהלת העמותה. בתצהירו, מעיד מר קארו, כי מטרתה העיקרית של העמותה, הינה שמירה על איכות הסביבה ושיפור איכות החיים. עוד הוא מצהיר כי, העמותה סבורה כי, נקיטת הליכים משפטיים נגד גופים מזהמים, יכולה לסייע רבות לקידום מטרותיה. העמותה יזמה ונקטה במספר הליכים משפטיים, לרבות עתירה לבג"צ , בקשר לקרינה מטלפונים סלולריים, הגשת תביעות לבית המשפט נגד חברות "אגד" ו"דן" בקשר לזיהום אוויר הנגרם מהאוטובוסים בגוש דן. העמותה יזמה "ימי ניקיון" של מקורות נחל הירקון , במהלכם אירגנה מתנדבים וחובבי טבע אשר ניקו את הפסולת שהצטברה בגדות הירקון.

15. עוד מצהיר מר קארו כי, לאור מטרות העמותה ואופי פעילותה בנושאי איכות הסביבה, הינו סבור כי, העמותה הינה תובעת ייצוגית ראוייה, המייצגת בדרך הולמת את עניינם של כל תושבי המדינה הזכאים והאמורים להינות מנחל נקי אשר במימיו הם יוכלו להשתכשך ולנפוש בסמוך לו. מאחר והזיהום פוגע בהנאתם של כל תושבי המדינה מהנחלים, ומהווה סכנה לכל אדם הבא במגע עם מימיהם – קיים אינטרס לכל תושב במדינה כי, זיהום הנחלים יופסק. עוד מצהיר מר חיים קארו כי, התביעה הוגשה על ידי העמותה בתום לב ומתוך רצון כן להביא להפסקת הזיהום וניקוי נחל הירקון ונחל איילון.

16. בחקירתו הנגדית של מר קארו – הוא לא נשאל דבר על מטרות העמותה והתביעות שהוגשו על ידה. הוכח איפוא, לכאורה, בשלב זה כי, המטרה העיקרית של העמותה, הינה להגן על איכות הסביבה, ומתצהירו של מר קארו עולה כי זו מטרתה העיקרית. מר קארו נושא תפקיד בכיר בעמותה – חבר הנהלה – ועד לפני חצי שנה התגורר בתל אביב , איזור אשר בו עובר נחל הירקון, ומזה חצי שנה הוא מתגורר ברמת השרון אשר גם בתחומה עובר נחל הירקון. מכאן, שהמצהיר מטעם העמותה, זכאי בעצמו להגיש תובענה על פי החוק.

17. בנסיונן להראות כי, הגשת התובענה אינה בתום לב, טענו המבקשות כי, העמותה הוקמה כשנתיים לאחר הקמתה של "מפלגת הירוקים" , ויש בשמה של העמותה להטעות את הציבור, שכן זהות השמות יבלבל את הציבור שלא יבחין בין העמותה לבין המפלגה, באופן שהציבור עלול לסבור כי, התובענה הייצוגית מוגשת ע"י מפלגת הירוקים.

18. אני דוחה את הנסיונות של המבקשות לטעון לזהות בשם בין העמותה למפלגת הירוקים. לו היה רשם העמותות או רשם המפלגות סבור שיש בשם כדי להטעות – הוא לא היה מתיר את רישום שמה של העמותה.

השם "ירוקים" הוא "שם גנרי" לכל הקבוצה שעיסוקה באיכות הסביבה. קיומם של גופים אחרים שהמילה "ירוקים" כלולה בשמם אין בה כדי לגרוע ממעמדה של העמותה כתובעת ייצוגית בהליך הנוכחי.

19. טוענות המבקשות ביחס לעמותה כי, האמור בתצהירו של מר קארו נסתר על ידי מכתב רשם העמותות מיום 1.11.04 שהוגש וסומן כ-נ/12.

בטענתן, מסתמכות המבקשות על הנאמר בסעיף 3.1 למכתב ובו נדרשת העמותה ליתן הסבר – האם ובאיזה אופן פועלת היא לקידום מטרותיה.

אני דוחה טענה זו.

די בתביעה הנוכחית ובעצם הגשתה ע"י העמותה (כשלוש שנים לפני המכתב נ/12) כדי להוכיח לכאורה כי, העמותה אמנם פועלת לקידום מטרותיה ועצם הגשת התביעה גם מציגה את האופן בו עושה היא זאת.

21. לטענת המבקשות, לא פעלה העמותה כנדרש, והדבר עולה גם מחקירתו של מר חיים קארו בבית המשפט בחודש ינואר 2005.

22. על פי חוק למניעת מפגעים סביבתיים, העמותה רשאית להגיש תובענה ייצוגית בהיותה עמותה רשומה שמטרתה העיקרית היא הגנה על איכות הסביבה. כל עוד לא נמחקה העמותה - הרי היא רשומה.

הליך המחיקה יכול לבוא רק לאחר פירוקה.

23. פירוקה של העמותה – אפילו אליבא דרשם העמותות, יכול שייעשה רק על ידי בית המשפט. העמותה – לא נמחקה ; העמותה לא פורקה ; לא הוגשה כל ראייה ולו לכאורה כי, הוגשה כנגדה בקשה לפירוק. מכאן, שמעמדה הוא מעמד של עמותה רשומה. מכיוון שמטרתה עונה לדרישת חוק למניעת מפגעים סביבתיים – אין מקום למנוע ממנה את מעמדה כתובעת ייצוגית באספקט זה.

24. בעדותו בבית המשפט הבהיר מר קארו את המניע של העמותה לנהל את התובענה בדרך של תביעה ייצוגית, ולא כתביעה רגילה וכך הוא מעיד:

25. יש לציין כי, העד קארו נשאל מדוע אין העמותה מבכרת הגשת תביעה שאינה ייצוגית, התביעה תארך זמן רב יותר לנוכח דרישת החוק להצטרפותם של כלל חברי הקבוצה – תושבי מדינת ישראל. שאלה זו נשאלה מתוך ניסיון המבקשות להוכיח שהתביעה הייצוגית הוגשה מתוך שיקולים זרים ושלא בתום לב [שיקולי פירסום ושיקולים פוליטיים]. מר קארו השיב לשאלה בתשובה לפיה אין הוא מסכים לגירסת המבקשות. מתשובתו לא ניתן ללמוד על חוסר תום לב כביכול או על שיקולים זרים שעמדו לכאורה לנגד עיני העמותה עת הגישה את תביעתה.

במאמר מוסגר אציין כי, על פי דיני התאגידים אישור להליך מעין זה יכול שיתקבל אף בדיעבד.

27. העולה מכל האמור כי, הבקשה ביחס לעמותה נדחית, והתובענה הייצוגית שהוגשה ע"י העמותה תתברר ככזו.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי כמפורט להלן, איני רואה צורך לדון ולהתייחס לטענת המבקשות כי, מינויו כמ"מ יו"ר רשות נחל הירקון אינו עולה בקנה אחד עם הוראות ועקרונות החוק.

די בכך שהמשיב 2 מכהן בתפקידו כסגן ראש עיריית תל אביב, שהיא הנתבעת מס 2, כדי להעיד על ניגוד האינטרסים בו הוא נתון כתובע ייצוגי אפשרי.

29. כתובע ייצוגי – מעמדו של המשיב 2 שונה באופן מהותי ולחלוטין ממעמדו כתובע רגיל. שכן, כתובע ייצוגי הוא מבקש לייצג ציבור - את תושבי העיר תל אביב-יפו, שאותם הוא אמור לייצג ולטובתם הוא אמור לפעול בתפקידו כסגן ראש עיריית תל –אביב-יפו לענייני פרוייקטים סביבתיים.

מכאן עולה כי, מעמדו של המשיב 2, אינו מעמד של תובע ייצוגי, כי אם תובע באופן אישי כתושב העיר תל אביב-יפו.

ניתן היום 27/3/05 בהיעדר הצדדים.