ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 22/8/2021
גרסת הדפסה

חמש קושיות בשולי יום השואה 2005

ד"ר אמנון טליתמן משתף את קוראי ARNONA באמיתות שלו

מאת: ד"ר אמנון  טליתמן,  

8/5/2005

א. היתה אמא?

מדברים הרבה בשבחי רוסיה אשר שחררה את יושבי מחנות הריכוז. בחודש מאי הזה בסמוך ליום השואה, מציינים ברוסיה באינספור טקסים את ניצחונה של רוסיה על הגרמנים. בהזדמנות זו שמענו עוד משבחי רוסיה: איך תמכה בכינון מדינת ישראל ואיך עזרה לה בנשק בזמן מלחמת העצמאות.

אני שואל? האמנם כזו צדקת?

את המחנות שחרר הצבא הרוסי כאשר הגיע אליהם אגב התקדמותו, לא כהגשמת אחת ממטרות המלחמה שלהם.

בגרמנים היא נלחמה רק כי הם תקפו אותה ואיימו לחסלה כמדינה. לפני כן דבקה רוסיה לאהבה בהיטלר וחתמה אתו על הסכם זדוני שהתיר לרוסיה לטרוף ולחסל את פולין, שלא עשתה לה כל רע.

תמכה בהקמת מדינת ישראל? אכן תמכה בהצבעה, אך עשתה זאת מתוך מגמה לדחוק את האימפריה הבריטית מאזורנו בכל דרך אפשרית. הניצחון במלחמה רק הגביר את התיאבון האימפריאלי הכרוני של רוסיה, שבנוסף לרפובליקות שונות הגובלות בה בלעה אחת אחת גם את מדינות מזרח אירופה.

לגבי אספקת הנשק, הרי שרוסיה בעצמה לא רצתה להזדהות עם הציונות ושארית הפליטה עד כדי תמיכה גלויה. את המכירות והסיוע הלוגיסטי הגישו במצוותה גרורותיה, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה.

רבים במערב עזרו במידה רבה יותר לישראל הנאבקת, ללא חישובים גיאופוליטיים חתרניים.

בל נשכח שבמשך עשרות שנים דיכאה רוסיה את היהודים היושבים בתוכה. עברית למדו במחתרת, מי שביקש לעלות נזרק ממקום עבודתו ולימודיו.

מאמצע שנות החמישים רוסיה מוכרת נשק לאויבים שלנו, לצד סיוע כלכלי והנדסי ומימון פרוייקטים שונים. אנו לא קיבלנו מרוסיה דבר, זולת גינויים וגידופים מעל כל במה בינלאומית.

מספיק לכם? לא מספיק? טוב, רוסיה גם מספקת לאיראן אורניום מועשר.

ב. היה פיוס?

ערב יום השואה וביום השואה, הופיעו בעיתונים מודעות ענק של עמותת צו פיוס. לצד תמונה גדולה, נכתבו במודעות מעט דברי הבל נבובים שנועדו להרגיע כעסים ומחלוקות, יען כי "הדומה בינינו רב מהשונה". באחת המודעות נראית באמת קבוצת אנשים מצטופפת "ביחד". במודעה אחרת הויז'ואל הענקי הוא לא פחת מאשר פסגת הקונצנזוס של העם היושב בציון: טנק. יש הרבה אחדות וביחד בטקסט הקצר, מה שמזכיר כמובן את סיסמאות כל משטר חשוך המייצר סיסמאות פשטניות שקשה להתווכח עמן ללא הפעלת שיפוט אובייקטיבי ואקטיבי. כך למשל סיסמת הפשיסטים תחת מוסוליני: "ביחד! קדימה!" סיסמא שאינה עתירת תכנים עמוקים, אך הספיקה כדי להצעיד מאות אלפים אל מותם המיותר.

ה"ביחד" הוא מסוכן מאד. השלב הבא של "ביחד" הוא בידודו בתור בוגד ואויב של מי שאינו מסכים עם מה שהוסכם, והדברים ידועים. הבעיה היא שהם ידועים בדרך כלל רק אחרי שהכל כבר עלה באש.

מדוע הדגשתי שהמודעות פורסמו בערב וביום השואה? סתם בגלל האסוציאציות המלוכלכות של משרבט שורות אלה. כל המודעות של "צו פיוס" מביאות בשורת הסיום את "מדינה אחת, עם אחד, דגל אחד".

זו כידוע נגזרת מהסיסמה שפיארה, במצוות גבלס, את הפוסטרים של היטלר. שם היה כתוב "עם אחד, ארץ אחת, מנהיג אחד". אז ישב הקופירייטר הזריז, בודאי בוגר של חודשי שטיפת מוח רדודה של "לקחי שואה" בבית הספר, וכתב אסוציאציה, אולי לא מודעת ממש, של מה שנשאר בזיכרונו בנוגע לשואה.

אבל העיקר שיש סיסמה, ונראה מי השרץ שיקום ויגיד משהו נגד העם, נגד המדינה ונגד הדגל!

ג. היתה שואה?

מכל הראיונות, התכניות והספורים האישיים ל גרמנים מאז תום מלחמת העולם השניה, ברור ללא כל צל של ספק שאף אחד לא ידע דבר על השמדת בני אדם באותם מחנות. לא אמרו לנו, לא דיברו על זה ומה אתם רוצים תלכו מפה.

אלה שלבשו מדים מוסרים בהכנעה שהם כלל לא היו מעורבים. הם היו עסוקים במלחמה באספסוף הבולשביקי שאיים להחריב את אירופה.

החוגים שסביב היטלר ואנשי צוותו לא יכלו לדעת, כי כל הזמן הם היו סגורים נעבעך בבונקר למטה.

לאור זה חישבתי ומצאתי: לאורך תקופת הרייך השלישי היו בגרמניה סך הכל אחד עשר נאצים מוצהרים. !TOP

ד. זה צדק זה?

כרגיל בפרוס יום השואה קראנו עוד ראיון עם התגלית התורנית שהייתה חבויה באיזה בית אבות בפינה קטנה בגרמניה. הפעם מצאו אשה ששירתה כאחות בבונקר של היטלר. עד עכשיו היא שתקה, עכשיו סיפרה מזיכרונותיה המפלצתיים.

מרתקת אותי הדרך בה מוצאים ומציגים מדי פעם עוד נאצית חסונה ושזופה בת תשעים ושמונה שבדיוק חזרה (מגבת על כתפיה) מציד דובים על גלגיליות, בעוד אני בגילי כבר זקוק לעזרה מהמזרח הרחוק כדי ללעוס את הפודינג שלי.

ה. מיהי זונה?

ביום השואה התפרסמה בעיתון "הארץ" ידיעה על בת 18.5 שנעצרה והודתה שעסקה בזנות. משטרת כרמיאל הייתה עסוקה מאד. במבצע נועז, שתחילתו בתכנון מדוקדק, מודיעין, (הייתה מודעה עם טלפון באינטרנט) והקצאת משאבים וכח אדם. שוטר אמיץ התחזה ללקוח, הכל בשליחות ממשלת ישראל הריבונית, ועצר את הפושעת רגע לפני שביצעה בו את זממה הנורא שלא נדע טפו.

אני בטוח שחקרו והעמיקו בבירורים, חקרו גם את שותפתה לדירה, ביררו ושמעו ממנה פרטי פרטים על מיזם הנאפופין שלה. כך למשל סיפרה איך מכרה את הסחורה לפעמים בבית, לפעמים במכוניות. מפקד תחנת המשטרה גם הוא טרח להתראיין לעיתונות, וברור שהמפכלות כבר מבצבצת וקורצת לו מעבר לפינה.

אני בטוח גם שכל שוטרי התחנה התקבצו כדי לחזות בצדק בפעולתו, ובודאי הסתכלו ונהנו מהעצורה שנותנת לכולם בלי חשבון. כלומר דווקא עם חשבון, רוצה לאמור בלי חשבונית.

"סוף סוף", יזעקו כל צדיקי הארץ, ארצנו הקדושה שכף רגלה של זונה לא דרכה בה מעולם," ידענו: יש משטרה!"

עם החוקים לא אתווכח וגם אינני מכיר אותם. גם אם הכל היה חוקי ומותר, אפשר לתהות אם זנות היא עיסוק מומלץ לבחורות. אבל אני שואל שאלה אחרת: האם יש לפושעת הזו אופציות יותר טובות?

נניח שמדובר בנערה רגילה כלשהי מישוב פריפריה במדינתנו. נניח שהתחנכה בבתי ספר עלובים למדי, שבבית יש מחסור, אולי המשפחה אינה ותיקה בארץ והיא לוקה בקשריה ובהכנסתה. שמא חדרה של הנערה ריק מכל חפץ שימושי או נחשק? אולי האב מבלה את ימיו בגופיה בסלון, בוהה ומגהק?

אם תתגייס לצבא, סביר שתשרת בתפקיד משעמם וירוד. היא נחשבת חומר לא טוב והיא תסווג בהתאם. בעת השירות היא תצטרך לתמרן בין הצקות חיילים שוחרים לטרף לבין מפקדים בטלנים שינסו את מזלם וכוחם עם החיילת שמבקשת לצאת שבת. אחרי השירות היא נשארת ללא כל הכשרה שימושית שכן שירתה בתפקיד פשוט. אם יתמזל מזלה היא תעבוד בעבודה מתישה ומתסכלת, עבודה שהשכר שלה לא יספיק אפילו לתשלום שכר דירה.

למרבה הדאבה, זה מה שהמדינה מציעה היום לצעיריה, לאלה שאינם מרופדים ומדושנים כיאות. עבור מאות אלפים, המאה העשרים ואחת עדיין לא נראית באופק. אפילו כדי ללמוד, בקורס, במכון, במכללה, צעיר צריך לגייס מאות דולרים לחודש. אומרים שאין כסף לכדי לחלק השכלה עיונית או מקצועית. טוב, בעצם יש כסף, הרי מתפרסם עכשיו, ממש ביום השואה, כי מחיר הכיבוש, כלומר כסף שנזרק אל מעבר לגבול, הוא למעלה ממאה מיליארד שקלים, לא כולל הוצאות נלוות.

במאה מיליארד שקלים אפשר לצפות את כל כבישי המדינה בשיש קרארה ואף להעניק סיוע כלכלי נדיב לארה"ב.

אבל כל הכסף הזה עבר ליד אותה בת שמונה עשרה וחצי ולא דבק בה. אז היא מצאה דרך להשיג כסף.

היא חייבת, כי אף אחד לא ישיג לה ולא ידאג לה ולא יסדר לה התחלה כלשהי.

אדם צעיר אינו נחשב ע"י המדינה נושא להשקעה. הפוליטיקאים מקווים שהעתיד כבר ידאג לעצמו.

אז מדובר במדינת ישראל ומולה ניצבת הנערה האשמה.

ואני שואל: מי כאן הזונה?


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. מדינתנו לנצח   מאת: רומי    25/9/2005









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן