עד מהרה הגיע ניחוח הדם הטרי אל כל הערפדים האחרים במערה והם החלו להטריד אותו מאיפה הוא השיג את זה.

הערפד אמר להם שהיה לו יום קשה, שיעזבו אותו ושיתנו לו לישון, אבל הם התעקשו.

בסוף הוא ויתר, "טוב – בואו אחרי."

אמר ועף החוצה מהמערה, כשמאות ערפדים אחריו. הם עפו למטה לעמק, חצו נהר גדול לתוך יער ענק מלא בעצים גבוהים וצפופים. לבסוף הערפד האט, וכל שאר הערפדים הצטופפו סביבו, לשונותיהם משתרבבות החוצה בתאווה יוקדת לדם.

"רואים את עץ האלון הענק שם ממול?" שאל הערפד.

"כן! כן! כן!" צרחו כל שאר הערפדים בטירוף.

"יופי!" אמר הערפד, "אני לא ראיתי את העץ המזוין!."