ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    1 תגובות לכתבות מאז : 24/4/2017
גרסת הדפסה

חמישה קטנים ואחד ממש פצפון

להלן כמה הגיגים של אקטואליה לעיונכם הקליל. כל הקטעים המקריים שלהלן נידלו ממעמקי הישראליות של השבוע. אם שכחתי להעליב או לפגוע במשהו או במישהו אני מתנצל, אבל אל דאגה: אני עדיין כאן

מאת: ד"ר אמנון  טליתמן,  

19/6/2005

השגריר המסביר

כשנשלח מר צבי חפץ לשגרר אותנו בלונדון מלאה התקשורת טענות נגד המינוי שלו. טענו שהוא אדם עתיר קישורים וחסר כישורים. טענו שהאנגלית שלו גרועה. טענו שהוא קשור בגורמים מפוקפקים, מה שלא הוכח כלל. הוא ייצג בישראל את גוסינסקי אך לא היה לו ניסיון מדיני או דיפלומטי. הטיעונים שלו בדבר ניסיון כזה הופרכו כולם בצורה מבישה למדי.

סוף הספור? הוא שגרירנו בבריטניה הגדולה.

עכשיו אנו שומעים כי בתו משתחררת על תנאי לאחר שנידונה בפרו לשש שנות מאסר בגלל הברחת הרואין. אין מדובר במעידה של תרמילאית שפותתה להעביר חבילה ולעשות מכה שתאפשר לה לטייל עוד שנה. מדובר בעבודה קבועה ברשת סמים דרום אמריקאית המפיצה מוות.

חפץ הדף את השמועות בדבר הקשרים והשוחד, אף שבתו שוחררה הרבה לפני ריצוי השליש הראשון מעונשה, ואכן "הארץ" ציין שמערכת המשפט בפרו פועלת לפי קשרים ובעיקר שוחד. אומר השגריר שהמשמיצים לא מבינים איזה טרגדיה נפלה עליו. מתי גולן כותב ב"גלובס" שכל הצבועים המייללים ברמה היו בעצמם הופכים כל אבן בניסיון לחלץ בן משפחה שהסתבך כך והוא צודק.

אבל אני טוען שלא בטרגדיה מדובר אלא במעשה פשע מכוון ומחושב. הגלימה הטראגית שחפץ מנסה להלביש על עלילותיה של בתו אינה הולמת את המציאות.

כשקיבל חפץ את המינוי נזכרתי באותו מדען ישראלי שנשא לפני שנים הרצאה מבריקה בקולג' הרפואי המלכותי. בתום ההרצאה קמו כולם ויצאו, אדישים לחלוטין לנאמר, ללא שאלות וללא כל דיון. תמהתי ונעניתי: "המבטא שלו אינו טוב".

אז אפשר לצחוק לבריטים, לבוז להם על הסנוביות, על הקסנופוביה הסמויה, לומר שהתוכן הוא החשוב ומה כל השטויות האלה. אך יחסים מדיניים הם ביזנס, כפי שהיה קיסינג'ר אומר. אין חברים ואין התחשבויות. לכן חשבתי ואני חושב גם עתה שצבי חפץ, עם האנגלית שלו ועם המבטא שלו, אינו מתאים לייצג אותנו בבריטניה.

עכשיו אני סבור שהוא אינו מתאים לייצג אותנו בשום מקום וזה בגלל בתו הפושעת.

תאמרו: וכי הוא אחראי לפשעיה? ודאי שלא.

האם הוא דחף אותה לחיי פשע? רעיון מגוחך.

האם היה לו חלק כלשהו במעשיה? לא היה לו.

אז מה, אם כן?

במקום תשובה, נסו נא לדמיין את הוד מעלתו השגריר שבתו מככבת במעמקי הביוב של הקיום האנושי בפגישה חשובה במספר 10 או במשרד החוץ הבריטי המגוהץ או באירוע לדיפלומטים. דמיינו איך רבים מהנוכחים מעקמים את האף. חפץ הוא מדינת ישראל, במקום בו הוא משרת ואני איני רוצה את הלחשושים והחשדות על מדינת ישראל, לכן חפץ חייב לאמץ לו את היושרה הדרושה ולהיעלם.

כי המארחים שלו יעקמו את האף לא בגלל סיבה ספציפית הקשורה בתפקודו של חפץ.

הם יעקמו סתם.

בגלל הריח.

FUCK THE KITA ALEF

תלמידים בבית ספר באזור המרכז עשו סרט קולנוע. המורות צפו והזדעזעו. הסרט גדוש סצינות מין ואלימות. המין, כך נאמר ונכתב בתקשורת, בוטה מאד, קיצוני וסוטה. אחת התלמידות משחקת תוך שכנוע רב תפקיד של פרוצה.

קמו המורות, נזעקו וזעקו. כך גם המרכזות והאחראיות והמנהלות והמפקחות והפקידות והבוסיות והפוליטיקאיות. קמו כל אלה שסוף סוף מצאו להן כר לפעולה ואסרו ואיימו והודיעו ותכננו עונשים והרחקות והדחות.

ללמד הם כבר מזמן כמעט ואינן מלמדות, ועכשיו נקרתה להם מתנה משמים: ערכים וחינוך ופעילות מתוקשרת, טיהור עצמי, התחסדות שמנונית וצדיקות מופלגת.

כי מה יותר קל מלטפל ביצירה העלובה שיצרו התלמידים האלה?

התקשורת דילגה על התובנה העיקרית שניתן להפיק מהפרשה:

האם תלמידים משכילים, ידענים, שיש להם עניין בלימוד ורכישת ידע, לא היו יוצרים סרט יותר מעניין ואולי גם יותר מבדר? האם מערכת לימוד שמפתחת את יכולותיהם לא הייתה מביאה אותם ליצור דבר של ממש?

האם המורות והמפקחות, שעולמן הרוחני נע בדרך כל לבין ערוץ שלוש לקניון הקרוב מסוגלות בכלל להביא את תלמידיהן להתפתחות כזאת?

ואם לא הצליחו בכך, מי הן שילינו על התוצאות?

אני מוצא שהסרט, אותו לא ראיתי, הוא מוצלח מאד. יש בו מעין אצבע משולשת למערכת עלובה ולכל המורות הנבובות והצעקניות הגוזלות מהנוער 12 שנים חשובות ומוציאות אותו לחיים ככלי ריק. משל היה הסרט אומר: זה מה שקיבלנו וזה מה שיש לנו לתת.

צפייה נעימה.

"אשרי איש מפחד תמיד"

בסוכות האחרונות נשחטו ישראלים כתוצאה ממתקפת טרור בסיני. בחג השבועות נסעו אלפים רבים לפוש בסיני, על אף התראות חמורות. לא כל התראה מסתיימת בחורבן והרג. לעתים החוליה מתעכבת, מתפרקת, עושה שגיאות בהכנות, נתקלת בסיכול מטעם גורם בטחוני זה או אחר, לפעמים הם רבים בדרך, אך התראות יש להן בסיס עובדתי.

בגלי צה"ל ראיינו סוציולוג שיסביר איך זה ולמה זה הישראלים בכל זאת הסתכנו ונסעו.

הפרופסור סקר והסביר את התופעה. הוא ציין בין השאר את התנערותו של הישראלי מציות להוראות.

עם כל הכבוד לסוציולוגיה, מצאתי הגדרה אחרת לתופעה.

טמטום.

המלחמה עם האחים

הקולוניאליסטים גזלני אדמותיהם של אחרים זוכים להרבה כבוד ויקר במקומותינו. כל עסקן ופוליטיקאי החושש מהצלפות לשונם ואף נחת זרועם של המתנחלים מקפיד לשבח אותם, לפאר ולרומם, להמליץ לכולנו להשתתף בכאבם הנורא, להתחשב, לפתוח את הלב ולתמוך בחליבת אוצר המדינה לטובתם פעם נוספת.

אני כותב פעם נוספת כי הם כל השנים חולבים את המדינה שהם כל כך אוהבים. אוהבים אותה עד כדי שהם רצים רחוק ממנה, מעבר לגבול הגיוני כלשהו, יושבים להם שם כדי ליהנות מאדמה ובתים זולים או כמעט בחינם. הם מוצצים את דמנו בסחיטה מתמדת של המדינה. הם נהנים מכל העולמות, לא רק תשתיות ושמירה בחינם. עכשיו הם גם עקורים מסכנים, כאילו מישהו שלח אותם לשבת בבית השחי של עזה או בלב אזור בשומרון שיהיה במדינה אחרת בעתיד.

אחרי שריפדנו אותם בכל מימון ועזרה אפשריים על המדינה להקיז עוד כשבעה מיליארדים כדי להשביע את תאבונם האינסופי לנחמות ופיצויים.

"מלח הארץ" מכנים אותם המתחסדים אוספי הקולות. מלח הארץ הם אלה המממנים אותם וסובלים אותם. אצל אלה האחרונים המתנחלים כבר מזמן איבדו את "המלוחה".

אתם אינכם חלוצים אלא ספסרים. ביקשתם פיצוי על כך שלא יהיו לכם פועלים אומללים בעשרים שקלים ביום מעזה. אתם אינכם אלא כינים על זנב האומה, יצורים אלימים ואטומים, כוחכם בניצול, בתוקפנות, בהרס, אתם מתעללים בשמחה בכל המדינה ומבטיחים עוד להגדיל עשות. אני שמקיים אתכם צריך לשבת ולשתוק כי אני שומר חוק.

יש לי תזה מסוימת האומרת שהיללות שלכם אינן אמיתיות. התיזה שלי אומרת שאתם יודעים שאין תוחלת בישיבה בלב אזור ערבי, שלעולם לא יחיו שם ישראלים בביטחון ושקט, שלעולם ישפך שם לשווא דם של חיילים ותושבים. התיזה שלי אומרת שאתם ממש ששים לחמוס את המיליונים ולהסתדר במקום יפה בתוך מדינת ישראל. אם אתם לא ששים לזה אז בנוסף לכל המחמאות שחלקתי לכם עלי לומר שאתם גם ממש טיפשים.

צה"ל מנצח. כרגיל

אומרים שצה"ל תמיד ניצח. אני חושב שהוא בדרך כלל מפסיד. כלומר לא בקרב ממש, אבל המדינה מפסידה בכל המערכות שהתנהלו כאן. במלחמת העצמאות הישוב ספג הקזת דם איומה ובסופו של דבר נשארנו עם חצי החצבני וחצי השרון ומחצית ירושלים. והגרוע ביותר הוא שסך הכל נלחמנו נגד אסופת שבטים לא מאורגנים.

במלחמת סיני לא היינו יותר מסכין בגב המצרים שנלחמו בו זמנית גם עם שתי מעצמות, אנגליה וצרפת. עזרנו להן תמורת נשק ותמיכה. עזרנו להן לנסות ולהחזיק בקופה הרושמת הנקראת תעלת סואץ, אותה רצו לגזול מבעליו האמיתיים.

במלחמת 1967 תקפנו ראשונים וזה עזר מאד, אך המלחמה ההיא עוד נמשכת. הגענו למצב שהליכה לקניון היא רולטה רוסית, בכל העולם שונאים אותנו וכל זב חוטם ומצורע עולה על במה ומסביר למה צריך לשחוט את כל הישראלים. את מבצע כראמה אתם לא זוכרים, כי הממסד דואג לא להזכיר אותו. בצדק.

במלחמת ההתשה הותשנו וסבלנו מהסיוט היום יומי של ההרוג התורן, וכל זה ללא כל תכלית. במלחמת יום כפור ניצחה מצרים שיזמה מלחמה ובעקבותיה קיבלה את כל הטריטוריה שדרשה. מלחמת לבנון לא הייתה מלחמת בזק ונמשכה 18 שנים, עד היום לא הבנתי על מה הייתה המלחמה. נראה שכולם חיכו לתשובה שנה אחרי שנה, ועוד שנה ועוד שנה...

אבל, ישאלו הקוראים, על מה הכותרת "צה"ל מנצח. כרגיל"? ובכן בימים אלה צה"ל סוף סוף ניצח.

בג"ץ דחה חלקית את עתירתו של יונתן בן ארצי, בתום מאבק קשה, ממושך, הזוי ומבזה, לחייב את הצבא להכיר בפטור שלו שכפטור מטעמי פציפיזם.

צה"ל שהוא כידוע מומחה מוסמך לענייני פציפיזם לא הסכים. אחרי מסכת התעללויות בנער הזה, שכללה חודשי מעצר בית, חודשי מחבוש ומעצר צבאי, וגם חודשים בכלא צבאי, סוף סוף הסתיימה המערכה בניצחון. האויב לא קיבל את הפטור תחת ההגדרה אשר בשמה טען לפטור.

אז אפשר להחזיר למחסנים את אלפי הטנקים, אפשר להחזיר את הגדודים בקו הראשון, השני והשלישי, אפשר לצאת מהמארבים, אפשר להפסיק פריסת הטייסות ומערכי הנ"מ, אפשר לשחרר חופשות את גדוד הפרקליטים הצבאיים.

בתקופה זו קיבלו פטורים כל אלה שהעדיפו לרמות: אלפי בחורים דתיים שממהרים לעסוק בעבודות קבועות או מזדמנות בזמן שהם לומדים רק למראית עין (לצבא אין אמצעים לבדוק, כך נאמר), עוד אלפים עשו הצגות אצל קציני הפסיכולוגיה שרק אתמול הוציאו תואר ראשון והם חוששים מועדת חקירה, עוד אלפים קיבלו בינתיים פטור מסיבות שונות ומשונות, כולל עידוד מטעם הצבא עצמו שאינו זקוק תמיד למספרים גדולים של מתגייסים.

כל זה נכון, יאמרו בצה"ל, אבל מדוע לתת פטור סתם כך לאחד עם עמדה ועקרונות כמו בן ארצי, אם אפשר לנצח אותו?

סוף סוף לנצח!?

ועכשיו אחד ממש פצפון

מייבבים המתנחלים וטוענים שיהודים לא מגרשים יהודים.

אז מה הם רוצים?

שנביא גרמנים?


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. תגובה   מאת: עו"ד    1/12/2005
  2. אין צורך בגרמנים   מאת: עו"ד    1/12/2005
  3. by   מאת: jljh    13/7/2010
  4. פחד היום של הפולטיקאים מפרסום הםיפור המפחיד   מאת: מאיר גטר    13/7/2010









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן