ראשית, מיהו בדיוק העם?

האם אנוכי, חילוני, אתאיסט, ליברלי והומניסט הוא אכן בן אותו העם לו משתייכים מתנחלי חברון שרוקדים בהערצה על קברו של ברוך גולדשטיין ומחבלים בדוכני מכירה ערבים?

האם מלחמה בין אנשים אלו לבין הישראלים השפויים היא אכן "מלחמת אחים"?

האם יש הגיון פילוסופי לומר שישראלים כמוני ומתנחלי חברון הם "אנחנו" ואילו "הם" הם כל הפלשתינאים -- גם חמס וג'יהד, גם מתונים כמו אבו מאזן או סרי נוסיבה וגם המשת"פים?

או שמא יותר הגיוני לקרוא לישראלים כמוני יחד עם הפלשתינים המתונים ואוהבי שלום "אנחנו", ואילו במושג "הם" לכלול לא רק את החמאס הג'יהד אלא גם את קיצוני המתנחלים כלומר, את כל הבין-לאדנים הפונדמנטליסים, בלי הבדל גזע, אתניות ודת, שמחרחרים מלחמה על בסיס ה"צדק" וה"אלוהים" שלהם ויקוב הדין את ההר?

מושג מגוחך שמשתמשים בו בהקשר למשאל העם לא רק עמך אלא אפילו פוליטיקאים מהשורה הראשונה כמו ביבי וסילבן שלום, שיודעים, או לפחות צריכים לדעת, יותר טוב. מאופן השימוש בביטוי מתקבל הרושם כאילו שברגע זה העם שלם ומושלם ללא כל קרע, כולם חושבים ממש אותו דבר ואוהבים איש את רעהו, במיוחד טומי לפיד והרב עובדיה יוסף. אבל אם חס וחלילה לא יתקיים משאל עם בקשר להתנתקות, וואלה, הכל יתמוטט, נתפצל לשבטים ואלוהים יבלול את שפתנו והקץ למדינה.

האמת היא, שהקרע בעם כבר קיים עוד מלפני קום המדינה והוא הולך ומעמיק. למעשה, ישראל איננה אלה פדרציה/קונפדרציה של גטאות: מול הגטו האשכנזי הצפונבוני עומד הגטו הספרדי הש"סי, ויש גטו הרוסי, גטו החרדי וגטו ערביי ישראל, וזאת בנוסף לגטו של העובדים הזרים ולגטו של המתנחלים.

אפשר אפילו לומר שעצם העובדה שמוצע לקיים משאל עם מעידה שלא כולם חושבים אותו דבר, כלומר שקיים כבר קרע, אז האם קיום המשאל שייתן ביטוי לשונות המחשבתית באמצעות הצבעה יאחה את הקרע?

ראשית, לא ברור לי מדוע המדינה, שלא שאלה אותי אם אני מסכים להקמת ההתנחלויות, צריכה עכשיו כן לשאול אותי אם אני מסכים לפירוקן.

שנית, יש טעם לקיים משאל עם כאשר לא יודעים מה העם חושב. המקרה שלנו, קיימים סקרי דעת קהל מסדר גודל של 100,000 שמראים רוב מוחץ של כשני שליש מהנשאלים בעד ההתנתקות. סקרים יכולים לטעות באחוזים בודדים, אך לא במקרה של רוב מוחץ. במילים אחרות, משאל העם כבר התקיים באמצעות הסקרים בלי העלות, הסיבוכים המשפטיים ובזבוז הזמן הכרוכים במשאל עם רשמי הכולל את כל התושבים.

יתר על כן, ובמחשבה יותר עמוקה, מדגם מדעי, ובמיוחד מדגם שייצג כל מגזר בנפרד ואחר כך ישקלל את התוצאות, נותן ביטוי יותר מדויק מאשר משאל עם למה שהעם חושב באמת. זאת משום שלא כל העם טורח ללכת לקלפי, כך שמשאל העם נותן ביטוי רק לאותו חלק מהעם הטורח ללכת לקלפי.

כידוע, קבוצות אידיאולוגיות קיצוניות טורחות לבוא לקלפי יותר מאשר אזרחים אחרים, כך שברור הוא, שמשאל העם יהיה מוטה לטובת קבוצות אלו. בצורה זו בדיוק נבחר ג'ורג' דבליו בוש לנשיא תודות לנהירתם בהמוניהם לקלפיות של הנוצרים הימניים-דתיים.

שיעור בדקדוק עברי: אם הפועל הוא "לגרש" אז מקבל הפעולה לא יכול להיות "יהודי". במצב האידיאלי רצוי שיהיה ערבי, אך גם עובד זר הולך לא רע. מי שעובר על חוק דקדוקי זה ומגרש גם יהודים הוא הגדרתית נאצי.

לעג לרש. מה שצריך לעשות הוא שכל פעם שמשחררים אסירים ערבים להכריז על יום פיצוי, שבו יותר לכל יהודי לפגוע בכל ערבי ללא עונש. וזאת לפי התקדים של י"ד באדר כשאחשורוש התיר ליהודים להרוג ולהשמיד את אויביהם. מצנע, מצנע. תמכת בהצעה הנלוזה, איבדת את שארית הקרדיט שעוד נותר לך. בקרוב גם יגאל עמיר (כפיצוי על שחרור ברגוטי?) .

נכון שהממשלות בראשות הליכוד עודדו וסבסדו את ההתנחלויות. אבל לומר שהמדינה שלחה את המתנחלים (כלומר התדפקה על דלתו של כל אחד ואחד מהם ואמרה לו: אני שולחת אותך, לך לך מארצך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, גוש קטיף) זה שימוש מוטעה במילים (לשון נקיה או אנדרסטייטמנט ל"דמגוגיה").

בנוסף לכך, הרי כבר נאמר "אלוהים נתן ואלוהים לקח", כלומר, מדוע לאותה המדינה ששלחה אותם לשטחים הכבושים משיקולים מדיניים אסור לשלוח אותם חזרה למולדתם משיקולים מדיניים כשהשתנו הנסיבות?

מי שבוחר להיות שליח של המדינה, שיעשה זאת בשני הכיוונים.

יחד עם תושבי גוש קטיף שיתנתקו מבתיהם, יתנתק סוף סוף כל הימין הישראלי מחלום ארץ ישראל השלמה. אשר לטרנספר של מתנחלי גוש קטיף, אני מציע, שבמקום להגדירו במונחים שליליים כמו "התנתקות", מוטב שנשתמש במונח החיובי "התחברות" על בסיס העובדה שהם יתחברו לישראל שבתוך הקו הירוק.

ואשר למדינת ישראל, גם היא מתנתקת סוף סוף מהמצב האנומלי של אימפריה הנשלטת על ידי מושבותיה ומשרתת את האינטרסים שלהם על חשבונה ונכנסת למצב הנורמלי של אימפריה השולטת במושבותיה.

מי שטוען שרצועת עזה היא נחלת אבות מן הראוי שיעיין בתנ"ך כדי לגלות שברצועת עזה גרו הפלישתים, כך שמי שקורא למקום "נחלת אבות" בעצם אומר שאבותיו היו הפלישתים. אשר לשומרון, כידוע ישבו שם בני עשרת השבטים שלפי המסורת הלכו לאיבוד. אנחנו היהודים איננו אלא צאצאי שבט יהודה שמעולם לא ישב בשומרון או בכל מקום אחר בארץ פרט ליהודה.

אשר להבטחה האלוהית, זו ניתנה לאברהם שהיה גם אבי יצחק וגם אבי ישמעאל, ומהעובדה שניתנה לאברהם ולא ליצחק ניתן ללמוד שבעצם אלוהים רצה שהארץ תתחלק בין שני בני אברהם: שתי מדינות לשני העמים. מי שמתנגד לקיומה של פלשתין לצידה של ישראל, מתכחש להבטחה האלוהית.

ואחרון אחרון חביב, בינינו לבין הפלשתינים, מאוד לא ברור מי מאתנו הם צאצאי בני ישראל שגרו בארץ לפני אלפיים שנה. לא רק שלפלשתינים חזות מזרחית ואילו לאשכנזים שבנו חזות מערבית, אבל יש גם שיקולים היסטוריים לטובת הפלשתינים.

כידוע, ההיסטוריונים מעריכים שבתקופת שלטון רומי התגוררו בארץ כמיליון בני אדם. לא מתקבל על הדעת שהרומאים היגלו את כולם או אפילו את רובם, כך שרובם נשארו בארץ. ברבות הימים קיבלו מיעוטם את הנצרות בהשפעת הצלבנים ורובם את האיסלאם בהשפעת המרחב הגיאוגרפי, כך שהפלשתינים של היום אינם אלא צאצאים גם של היהודים וגם של העממים האחרים שגרו בפלשתינה בימי קדם כאשר לצאצאי העממים האחרים יש זכות היסטורית גדולה אפילו מזו של היהודים, משום שהם גרו שם כבר קודם.

ניסיון מחשבתי: נניח שגל גדול של צונאמי מתקרב לרצועת עזה והדרך היחידה להינצל ממנו היא לברוח לתוך הקו הירוק. האם היו תושבי גוש קטיף חושבים פעמים אם להתפנות או לא?

אני מציע להם אפוא לדמיין שאכן זה המצב כדי להקל על עצמם את ההתפנות. אגב, לצונאמי הנ"ל יש שם: סיכוי לשלום.